התייעצות

[John Doe14]

התייעצות

שלום רב לכל חברי/חברות הפורום היקרים,

אני רווק בן 30, ולא יצא לי מעולם להתפנות לפיתוח קשר רציני כלשהו עם בחורות (למרות היותי חברותי ובעל אינטראקציה טבעית עם המין השני), כשלדעתי ומהיכרותי את עצמי - זה נובע משתי סיבות עיקריות:

1. לאורך כל שנות העשרים לחיי הייתי עסוק רק בלבנות את חיי (קרי לסיים שירות צבאי מלא, לרכוש השכלה, להשתלב בהצלחה בעולם העבודה עם תום הלימודים).
2. מעצם היותי בחור די מכוון מטרה במרבית התחומים בחיי, אזי מכיוון שלאורך השנים לא הרגשתי עדיין מוכן ובשל מנטאלית לקשר "רציני" שיוביל לחתונה והקמת משפחה, גם לא ראיתי שום טעם בלצאת עם בחורות ולהיות בקשר רק "לשם הזוגיות/הקשר", אם כאמור איני מוכן עדיין ל"תכלס" (נישואים והקמת בית נאמן).

לאחרונה יצרה עמי קשר ע"י אחד מאתרי ההיכרויות בחורה רווקה, מקסימה וחיננית, טובת לב. אומנם מפריד בינינו מרחק גיאוגרפי לא פשוט בכלל (מתגוררת באזור הצפון, לעומתי תושב מטרופולין ת"א), אולם גם זה לא מפריע לה עקרונית.
הבעיה היחידה שלי, כרגע בשלב הראשוני לפחות, היא העובדה שהיא כבר בת 35:
מהשיחות הראשוניות שניהלנו, הבהרתי את עמדתי שאומנם אני מעוניין אך ורק בקשר רציני שיוביל ב-LONG RUN לחתונה, אולם עדיין במסגרת הנישואים (אם וכאשר כמובן) ברצוני לחוות לפחות שנה (ואם אפשר אפילו שנתיים ראשונות) - של זוגיות אינטימית "סוליקו" יחד עם בת הזוג שלי, בה נכיר עוד יותר לעומק אחד את השניה, שכן לדעתי חוויה ייחודית כזו תהיה קשה מאוד לשחזור עם ילדים ברקע. בקיצור - לתפיסתי, נכון יותר להביא ילדים רק לאחר חיים משותפים של שנה-שנתיים יחד.

הבעיה היא שמשיחות ראשוניות מולה בה העליתי את הנקודה, בכלל לא בטוח שלבחורה (בת 35 להזכירנו) יש שנה-שנתיים "לחכות" לי עד ש"אתבשל" לילדים. כמו כן, גם אם היה מסתבר שיש פה פוטנציאל לאהבה גדולה, המשמעות של זה תהיה שכבר לא אזכה בחיי לחוות אהבה עם בת-זוג צעירה בשנות העשרים לחייה, כי יוצא שהחיים סידרו לי "לקפוץ" ישר לקשר עם בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה.

מה אתם אומרים חברים, אולי כדאי לי לוותר על קשר פוטנציאלי זה? למה לי להמשיך "לזרום" בקשר שכזה אם אלו הנתונים האובייקטיביים של שנינו?
או שמא אני מפספס פה איזושהי נקודה/נקודות חיוביות?

אשמח מאוד לחוות דעתכם בנושא, המון תודה מראש לכולם!

 

[supersonic777]

אין שום בעיה!היום בחורות יולדות גם מעל 40...

 

[John Doe14]

ואם אין לה את הזמן "להמתין לי" מעט עד ש"אתבשל" להקמת משפחה?

 

[supersonic777]

תמצא מישהי באותו גיל שלך + של שנה שנתיים מעל גג...

וכך לא יהיו לך שאלות וספקות לגבי זה.פשוט!
גם המרחק בעייתי משהו...היא בטח מצאה את מקומה במעגל העבודה,כך שהיא לא תעשה את המעבר למרכז בטח בשנה שנתיים לקשר שלכם.
&nbsp

 

[John Doe14]

זה ברור, התסריט המושלם...

כנראה צריך להתאזר עוד יותר בסבלנות אם כך.

 

[dori78]

אוקיי, זה הולך להיות קשה.

קודם הדברים שיהיה לך יותר קל לקרוא:
אני מבינה את הצורך והרצון שלך להיות בזוגיות של שנה-שנתיים לפני שמגיע השלב של הילדים.
לא רק מבינה - גם מזדהה עם זה לחלוטין.
אני פסלתי במהלך שנות העשרים שלי כמה בחורים שהצהירו שהם לא בשלים (בדיוק כמוך) לא כי רציתי להתחתן כאן ועכשיו, אלא כי במקרים שאני פגשתי ההצהרה הזו היתה לשון נקיה ל"בא לי לזיין כמה שיותר כרגע ואני לא מעוניין להתחייב".
המצב האידיאלי כמובן הוא יצירת קשר במהלך שנות העשרים, במקביל ללימודים וביסוס קריירה
באופן שיאפשר לך להחליט על חתונה וילדים אחרי שנתיים-שלוש של היכרות וביסוס הקשר בצורה רגועה ושקולה ולא מתוך לחץ זמן ושעון ביולוגי. לא לכולם זה קורה, חלק לומדים בחו"ל ומתחילים את השלב הזה בחייהם כמה שנים מאוחר יותר וחלק (בניגוד למה שאתה מעיד על עצמך) פשוט לא "חברותיים ובעלי אינטראקציה טבעית עם המין השני" כמו שהגדרת.
פה בפורום אתה יכול למצוא הרבה סיפורים של כאלה שפשוט לא מצליחים למצוא את המילים כשהם נמצאים ליד בן/בת זוג פוטנציאליים.
ככה שיש בעיות גדולות יותר, חבר...



ועכשיו לחלק שפחות תאהב:

תתבגר.
שנות העשרים שלך חלפו, החלטת להקדיש אותן להכל חוץ מבניית קשר זוגי.
להחלטה שלך יש מחיר, זה שאתה מגלה אותו רק עכשיו זו בעיה שאתה צריך להתמודד איתה.
אני לא רואה בעיה עקרונית לנהל קשר זוגי רציני במקביל ללימודים או ביסוס קריירה רצינית
(מרבית האנושות עושה את זה), אלא אם מה שחיפשת באמת היה לגוון ולטעום כמה שיותר.
בהחלט הייתי ממליצה לך להתמקד בחיפושים שלך בנשים בנות 24-27, שאולי לא ירצו חתונה וילדים באופן מיידי, אלא שגם אז יש סיכוי שאחרי חצי שנה של קשר הן ירצו לעבור לגור איתך ואחרי עוד חצי שנה של מגורים משותפים כבר ידברו על חתונה ולא בטוח שזה יתאים לך.

אני הכרתי את בן זוגי כשהייתי דקה לפני יום הולדת 36 והוא צעיר ממני בחמש שנים.
לשנינו היה ברור שאנחנו רוצים ילדים ושאין לנו יותר מדי זמן בגלל הגיל שלי.
שנינו היינו רוצים שיהיו לנו 4-5 שנים של "סוליקו", כפי שקראת לזה, ברור שזה משהו שמשפר את הקשר
ומכין קרקע טובה יותר לתקופה המתישה והמלחיצה של השנים הראשונות של גידול ילדים.
יחד עם זה, לשנינו גם היה ברור שמכיוון שהגענו לקשר הזה בשלב מאוחר יחסית (כל אחד מסיבותיו) לא תהיה לנו הפריווילגיה הזו.

אז הגיע הזמן להתבגר ולהבין שהלו"ז שלך השתנה.
הוא כבר לא יהיה הלו"ז האידיאלי שחשבת עליו כשדחית קשרים אופציונליים בעשור החולף.
אבל!
אם תשכיל לבחור לך בת זוג מתאימה, יכול להיות שבעצמך תרגיש שאתה כבר לא זקוק לשנתיים שלוש לפני החתונה

בהצלחה!

 

[ברטה הגדולה]

לא הבנתי את התגובה שלך

ועם רובה אני לא מסכימה. הבחור בסה"כ בן 30. למה הלו"ז שלו צריך להשתנות?
הוא עדיין יכול לפעול כמו שהוא רוצה, גם אם זה לא יהיה עם הבחורה הספציפית הזאת.

ובנוגע למשפט האחרון - "אם תשכיל לבחור לך בת זוג מתאימה, יכול להיות שבעצמך תרגיש שאתה כבר לא זקוק לשנתיים שלוש לפני החתונה" - לדעתי גם אם מוצאים את מי שנראה כמו נפש תאומה ואנחנו חושבים שהיא הכי מתאימה לנו בעולם, עדיף לחכות. החיים אחרי שנה-שנתיים-חצי שנה של שיגרה משותפת נראים אחרת מאשר אחרי הכרות של כמה חודשים, וכדאי לחכות לשלב שבו כל אחד מוציא את הצבעים האמיתיים שלו למערכת היחסים.

 

[dori78]

אני אסביר שוב ואת יכולה לא להסכים.

לדעתי (וזו רק דעתי, היא לא אמת אבסולוטית) אם הוא מעוניין במערכת יחסים רצינית הוא צריך להבין שגם ממנו יש ציפיות מסויימות בגילו, למשל לדון באופק היחסים אחרי שנה-שנתיים ביחד ולא בעוד 5 שנים.

כמו כן, זו קצת חוצפה בעיניי להגיד "כבר לא אזכה בחיי לחוות אהבה עם בת-זוג צעירה בשנות העשרים לחייה, כי יוצא שהחיים סידרו לי "לקפוץ" ישר לקשר עם בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה."
החיים לא סידרו לו כלום, הוא עשה את הבחירות שלו וצריך עכשיו להתמודד עם ההשלכות של הבחירות הללו. הוא גם מציג את זה כאילו בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה היא סוג של סחורה פגומה. והרי הודעה: גם גבר בן 30 כבר לא נחשב מציאה בעיניי בנות ה-22 שלא מחפשות חתונה, אלא אם מדובר במישהו שמנפנף בארנק שלו.
אם יש אהבה והיא מוצלחת, מה זה משנה בת כמה היא?
הייתי יכולה להבין לו היה כותב שהוא מפחד מלהתחיל קשר עם בחורה שסיכוייה להביא ילדים פחותים בגלל גילה, אבל זו נקודה שכלל לא הועלתה.

אני עברתי לגור עם בן זוגי אחרי 5 חודשים, התחתנּו אחרי שנה וקצת של מגורים משותפים. זה לא היה מתוך לחץ של שעון ביולוגי, אם זה לא היה הדבר הנכון לא הייתי עושה את זה. מעולם לא רציתי להתחתן רק כדי "לסמן וי". שנינו הרגשנו שזה מתאים לנו.
לי לפחות היה קשה לעבור לגור עם מישהו מאחר ולפניו לא גרתי עם אף אחד, רק עם חתולה...
אבל איכשהו בגלל החיבור בינינו זה הסתבר כדבר חדש-אך-נעים-ולא מאוד מאיים, בטח לא כמו שחששתי שיהיה.
אמנם אנחנו נשואים פחות משנה אבל אני לא מרגישה שיש איזה הפתעות גדולות בדרך, למרות שכולם אומרים שאחרי החתונה זה אחרת.
אולי זה כי במקרה שלנו מדובר בשני אנשים שמעולם לא עשו שום הצגות ולכן לא היו שום "צבעים אמיתיים" שייחשפו במהלך הזמן.

 

[ברטה הגדולה]

את פשוט מביאה את המקרה שלך לתוך הסיפור שלו

וסוגרת חשבון עם הבחירות שלו כי הן מעליבות אותך. זה בולט בכל משפט שאת כותבת ובכל הצגת הדברים שלך...

אז נתחיל מזה שהמקרה שלך הוא שלך. מקרה אחד. וזה אחלה שזה עובד אצלך, אבל כשניגשים למקרה של מישהו אחר, המטענים הפרטיים הם לא רלוונטיים.

הוא אכן דיבר על שנה-שנתיים של בחינת היחסים, ולא 5 בעוד שנים, אז הוא לא עבר על "חוק הדיון באופק היחסים" (לא ש 5 שנים זה כזה אסון), ככה שלא ברור למה את מציינת שהוא צריך להבין שיש ממנו ציפיות מסויימות.

חוצפה מצידו לרצות מישהי שבכמה שנים צעירה ממנו?... מישהי באמצע העשור הרביעי היא סחורה פגומה?... מאיפה הבאת את זה?
כשמישהו עושה בחירה במשהו ספציפי, זה לא גורם לבחירות אחרות להיות "סחורה פגומה".
זה כמו הבדיחה עם האמא הפולניה שמביאה לבנה 2 עניבות במתנה, הוא מגיע אליה לביקור עם העניבה הירוקה (נו, וחסר לו שלא...) והיא שואלת בעלבון אם הוא לא אהב את האדומה...

ובנוגע לבנות 22 – אז את מכירה בזה שהן בשלב שלא מחפשות חתונה, ועבורן בן 30 הוא לא מציאה (כהגדרתך, למרות שכבר במשפט הבא שלך את מבטלת את הגיל כקריטריון לאהבה מוצלחת...) – אבל יוצאת חוצץ כשהמקרה הוא הפוך, כמו במקרה של פותח הפוסט. שהוא היותר צעיר ויש לו רצונות מסויימים שאולי מתנגשים עם רצונותיה של בת 35.

"אם יש אהבה והיא מוצלחת" – סבבה. אני לא ראיתי שכבר יש אהבה. בעצם לא ברור מהפוסט שלו אם הם אפילו נפגשו בכלל, או שכל הדיון הוא תיאורטי והוא רוצה להבין אם כדאי לו להכנס לזה או לא (ובמקרה כזה העצה שלי היא – לא).

ובנוגע לצבעים אמיתיים – הכוונה היא לא בהכרח לתכונות שליליות או שלדים בארון, אלא להתנהלות השוטפת ביומיום. אי אפשר לדעת איך החיים ביחד עד שחיים ביחד, ורצוי לאורך זמן.

 

[dori78]

לא. אני מביאה את כל מה שאני יודעת על העולם

כולל סיפורים של חברות ומכרים שהסיפורים שלהם שונים משלי באופן קיצוני.

וכשתחליטי שאת רוצה להפסיק לרדת עלי באופן אישי ולהתחיל לדון בדברים באופן רציני - את מוזמנת. עד אז - היי שלום.

 

[ברטה הגדולה]

לרדת עלייך באופן אישי?

התייחסתי אחד לאחד לדברים שאת העלית בנוגע לפותח הפוסט והסיפור שלו, ובאופן רציני.

 

[John Doe14]

ברטה - המון תודה על ההבנה וההכלה

ולשאלתך - אכן, עדיין לא נפגשנו, כך שכל הדיון הוא תיאורטי כי ברצוני להבין אם כדאי לי להכנס לזה או לא.
שבוע טוב ומבורך!

 

[John Doe14]

הבהרות ל-DORI87

שבוע טוב ומבורך,

ראשית - המון תודה על הפרספקטיבה שהבאת לדיון, ונראה בבירור שהמשפט "אין חכם כבעל הניסיון" משקפך (לעניות דעתי) היטב, מהנקודות שציינת בטוב טעם.
יחד עם זאת, אשמח להבהיר כמה נק' שכנראה לא הצלחתי להעביר כשורה בפניה המקורית:

1. כשציינתי לעיל ש"עמדתי היא שאומנם אני מעוניין אך ורק בקשר רציני שיוביל ב-LONG RUN לחתונה, אולם עדיין במסגרת הנישואים... ברצוני לחוות לפחות שנה (ואם אפשר אפילו שנתיים ראשונות) - של זוגיות אינטימית... עם בת הזוג שלי" - הדגשתי שוב שכוונתי היא להיכנס מלכתחילה אך ורק לקשר רציני ש-2 הצדדים מעוניינים שיוביל לחתונה כבר בטווח הקצר.
ואז, ורק אז - בתוך מסגרת הקשר הממוסד, הייתי מעדיף שה"תסריט המושלם" יהיה שנה-שנתיים של חיים משותפים טרם הבאת ילדים לעולם, ולא כפי שאולי הצטיירתי שכוונתי היא ל"שנה-שנתיים של היכרות טרם נישואין".

2. לגבי תגובתך הראשונית בה קראת לי "להתבגר", לכאורה:
קטונתי מלסנגר על עצמי, אך אני כן מודע היטב לכך ששנות העשרים שלי חלפו, ואני עוד יותר חושב שבחור שמעוניין אך ורק בקשר רציני למטרת נישואין, (בתקווה) כבר בקשר הראשון, ולא "לטעום ממה שיש לעולם הפנויות להציע, לקפוץ ממיטה למיטה כדי לכפר על הזמן האבוד ועאלק לקבל ניסיון זוגי תוך כדי" - דווקא מעיד על בגרות רבה מצידו, אבל שוב - קטונתי, מקבל כל ביקורת.

3. אני יכול להעיד על עצמי בוודאות שממש לא "דחיתי קשרים אופציונליים בעשור החולף", פשוט הייתי כ"כ עסוק בלבנות את הבסיסים לחיי (סיום שירות צבאי, לימודים, הכשרה מקצועית, קריירה וכו'), שפשוט לא היו לי המשאבים הנפשיים/מנטאליים בכלל להיכנס מלכתחילה למערכות יחסים רציניות, אז על אחת כמה וכמה שלא היו לי "קשרים אופציונאליים" לדחות.
זה שאת אישית יכולה "לנהל קשר זוגי רציני במקביל ללימודים או ביסוס קריירה רצינית" - אשריך ואשרי חלקך, אך מה לעשות שאת זה לא אני, ואני אישית לא חלק מ"מרבית האנושות" ש"עושה את זה".... כנראה לי יש (ולאו דווקא מבחירה) את מגבלת היכולות המנטליות שלי ואת מסלול חיי שהייתי צריך לעבור בקצב שלי

.

3. לגבי קביעתך כי "הוא גם מציג את זה כאילו בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה היא סוג של סחורה פגומה" - זה לחלוטין לא מה שציינתי.
הרי כבר בפתיח דבריי ציינתי וחשפתי את העובדה שלא יצא לי לחוות בחיי שום מערכת יחסים רצינית, לכן סה"כ יצאתי מתוך הנחה שדרך העולם, שבד"כ (מדגיש שוב את הבד"כ) גברים בני גילי הינם עם בנות זוג בגילאים 30-24.
לכן, כוונתי הסמויה הייתה להיוועץ בכן, ובמיוחד נשים בעלי ניסיון חיים רב משלי, האם עצם ה"קפיצה" למערכת ממוסדת ורצינית ש"תנחית" הבאת ילדים לעולם, בלי לחוות את "השלב המקדמי והמצוי יותר" של להיות בקשר שנה-שנתיים (ואפילו במסגרת הנישואים) טרם הבאת ילדים - עשויה להוות עבורי "חסך" כלשהו בחיים משותפים עם בת הזוג טרם עת?

המון תודה שוב על הכל!

 

[dori78]

תודה על ההבהרות

תשובות נוספות - כאמור זו דעתי בלבד, לא בהכרח תתאים לך:
(וחשוב לציין שכל הדיון הוא תיאורטי לחלוטין כי כרגע למיטב הבנתי עוד אין באמת קשר, לכן אני מתייחסת לנושא באופן כללי ולא ספציפית לנתונים של בחורה מסויימת)

1. אני מבינה לגמרי מה אתה אומר וגם מזדהה עם זה, אלה בדיוק היו החששות שלי כשנכנסתי לקשר עם בן זוגי לפני שנתיים וקצת. יחד עם זה, היה לי ברור שלא תהיה לי האפשרות "למרוח" את הקשר ולהתמהמה בנוגע לילדים, בגלל בחירות שעשיתי בעבר ואני לוקחת עליהן אחריות מלאה - כמו למשל לחכות לבחור שיתאים לי ולא להתחתן רק כי צריך. אגב, אחת מההשלכות (שלקחתי בחשבון לאורך החיים) היתה האפשרות להישאר רווקה לנצח.
בדיעבד אני יכולה להגיד לך, שכל פרק זמן של זוגיות "נטו" לא היה נראה לי מספיק, גם אם היו לנו 3 שנים וגם אם היו 5 שנים עד שיגיעו ילדים. ילד זה משהו שמשנה את התמונה לחלוטין, אף אי אפשר לדעת עד כמה ובאילו מובנים וזה משהו שאין מה לעשות, צריך להתמודד איתו כשהוא מגיע.
שאלה תיאורטית:
נניח וזוגתך התיאורטית נכנסת להיריון בטעות אחרי פחות משנה של קשר.
עכשיו, מדובר על קשר טוב וזורם, נעים לכם ביחד והכל סבבה, אפילו עברתם לגור ביחד אחרי 4 חודשים וגם הספקתם להיות ביחד בחו"ל ולא קרה שום דבר דרסטי, אפילו היה ממש כיף.
האם אתה שוקל להפסיק את ההיריון בגלל מסגרת הזמנים שלא בדיוק אידיאלית?
(אתה ממש לא חייב לענות על זה פה, רק לחשוב על האופציה).
אני מעלה את זה כי יש לי חברה שהלך הרוח שלה ושל בן זוגה היה זהה לשלי (ושלך, כנראה) ומפאת גילה היא החליטה לנסות להיכנס להיריון עוד לפני החתונה, היתה בטוחה שיקח לה חצי שנה או שנה עד שתצליח. זה קרה הרבה יותר מהר ממה שהיא חשבה וככה קרה שהיא התחתנה בחודש שני, כשהיא נמצאת בזוגיות פחות משנתיים. קורה.

2+4. חלק מ"להתבגר" זה להיות מודע לעובדה שיש פשרות שצריך לעשות בחיים, כמו למשל לקצר את משך הזמן של הקשר עד החתונה/ילדים, גם אם זה לא ה"אידיאלי". נכון, זה מבאס, אבל לא כמו לעבור טיפולי פוריות. זה משהו שאני מעלה כי גם אני הייתי בדיוק במצב הזה כשהתחלתי את הקשר עם בן הזוג שלי.

"כבר לא אזכה בחיי לחוות אהבה עם בת-זוג צעירה בשנות העשרים לחייה, כי יוצא שהחיים סידרו לי "לקפוץ" ישר לקשר עם בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה".
זה ציטוט מההודעה הפותחת שלך. ניתן להבין ש:
לחוות אהבה עם בת-זוג צעירה בשנות העשרים לחייה = זכיה
"לקפוץ" ישר לקשר עם בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה = התפשרות
אם הבנתי משהו שונה ממה שהתכוונת - מודה לך על התיקון.
אין שום דבר שלילי בבחורה בת 22 וגם לא בבחורה בת 35.
לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה, כמו לכל אחד ואחת מאיתנו...
זה בעיניי לא שיקול רלוונטי לקבלת החלטה על התחלת מערכת יחסים.
אם זה היה שיקול, כנראה שלא הייתי היום נשואה לאדם הספציפי שבחרתי, כי הוא צעיר ממני בחמש שנים והייתי יכולה להגיד ש"הוא בטח לא ירצה לקפוץ לקשר עם בחורה באמצע העשור הרביעי לחייה"... ולהפסיד קשר משובח עם בחור נפלא.

3. בניגוד למה שנדמה לך, לא היו לי שלל קשרים בשנות העשרים שלי.
נהפוך הוא, למדתי מקצוע שהלימודים בו דורשים המון שעות ולא הייתי פנויה לחיפושי דייטים אופציונליים בכמויות. מכיוון שמעולם לא הייתי בן אדם של סטוצים, חיפשתי בן זוג רציני (לא כדי להתחתן במיידי אלא כדי להספיק לבסס קשר לפני שמגיע השלב של חתונה וילדים, בערך כמו שאתה מציג את עצמך) ולכן לא פעם נפסלתי על סעיף "לחוצת חתונה" ופסלתי על סעיף "חוסר רצינות". אלה בדיוק השיקולים אליהם התכוונתי כשכתבתי שכל אחד מאיתנו עושה וצריך לקחת אחריות עליהם.

בנוגע לשאלתך האחרונה:
בן זוגי היה חסר ניסיון בתחילת הקשר שלנו ולכן היה לי חשוב להדגיש כבר מתחילת הקשר שאני מעוניינת להביא ילדים תוך X זמן, במידה והקשר יתפתח כראוי. התשובה שלו היתה " X זמן זה הרבה זמן". ככה שכנראה שזה משהו שמשתנה מאדם לאדם וגם עבורי הזרימה של הדברים היתה מהירה יותר ממה שתכננתי או רציתי ובאופן מפתיע - זה לא העיק עלי כמו שחשבתי.
לכן כתבתי "אם תשכיל לבחור לך בת זוג מתאימה, יכול להיות שבעצמך תרגיש שאתה כבר לא זקוק לשנתיים שלוש לפני החתונה". כי מהניסיון שלי (שלא חייב להיות דומה לחוויה שלך) לפעמים הדברים משתנים בתלות ובהתאם לשותף/ה לקשר.
האם תרגיש חסך מסויים במקרה כזה?
אני לא חושבת שמישהו פה יכול לענות לך על זה.
כל בחירה שלא עשינו עלולה להסתיים בתחושת חסך והחמצה.

אני נשארת עם ההמלצה הקודמת שלי:
מכיוון שסטטיסטית בחורות צעירות יותר כנראה פחות ילחצו לכיוון חתונה, הייתי ממליצה לך להתמקד בחיפושים שלך בנשים בנות 24-27. אני לא מתייחסת לבחורה האופציונלית הנוכחית כי כרגע היא אופציה לא ממומשת ולפי מה שאתה כותב - אולי עדיף שתישאר כזאת.
להתחיל קשר תוך חשש תמידי שמישהי תכפה עליך שינויי לו"ז - לא מומלץ אף פעם.

 

[John Doe14]

רב תודות על העצות!!!

1. לגבי שאלתך התיאורטית "נניח וזוגתך התיאורטית נכנסת להיריון בטעות אחרי פחות משנה של קשר... טוב וזורם, נעים לכם ביחד והכל סבבה, אפילו עברתם לגור ביחד אחרי 4 חודשים וגם הספקתם להיות ביחד בחו"ל ולא קרה שום דבר דרסטי, אפילו היה ממש כיף.
האם אתה שוקל להפסיק את ההיריון בגלל מסגרת הזמנים שלא בדיוק אידיאלית?"
אני מקווה מאוד בשבילי שהתשובה החד-משמעית היא לא

2. שוב, אין לי שום בעיית התחייבות לחתונה, אלא להפך - אני מעוניין מייחל לקשר רציני שיוביל לחתונה תוך שנה, רק שה"אידיאל" עבורי הינו חיי נישואים משותפים של שנה-שנתיים ללא ילדים.

יחד עם זאת, מכיוון שמדובר על בחורה שמשיחותינו הטלפוניות המשותפות ומהתכתבויותינו נשמעת כה טובת לב, מקסימה, עדינה, רצינית ובשלה - אשמח לשתפך שאי"ה החלטנו שכן ניפגש, כדי לתת לזה צ'אנס.

חלילה לי, איני "פוסל" אוטומטית אף אחת, כי הרי מי יודע מהיכן תבוא האהבה הגדולה של חיינו?

תודה רבה על הכל יקירה!!!

 

[dori78]

תודה על השיתוף. עכשיו אני סקרנית לשמוע התפתחויות...

 

[Surrealistical]

לא הבנתי את המשפט

"המשמעות של זה תהיה שכבר לא אזכה בחיי לחוות אהבה עם בת-זוג צעירה בשנות העשרים לחייה" מה הבעיה לחוות זוגיות עם בת 35? במה זה פחות טוב מאישה בשנות ה 20 לחייה? ואתה בעצמך בן 30, די צבוע להתחיל לרדוף אחרי בנות 20 עכשיו.