התייעצות
הרבה זמן לא ביקרתי כאן, אז ברוכות הנמצאות ושנה טובה!
אני חוזרת עכשיו להתייעצות מסויימת. אנחנו גרים קרוב מאוד לבי"ס, והרחוב שלנו עמוס מאוד בבוקר וכשאוספים מבי"ס. ישנה אמא אחת שהבת שלה לומדת בכיתה עם הבן שלי. אין ביננו שום דבר מעבר לשלום שלום, אבל עקב כנראה ההיכרות היא הרשתה לעצמה כל בוקר לעלות לגמרי לתוך החניה שלנו (ה- driveway), ואז לנסות להסתובב ברוורס. בעלי בדר"כ עוזב מוקדם, כך שבדר"כ מקום חניה אחד פנוי בשעות האלו (כן, אצלנו הרבה אנשים מחנים על ה- driveway שלהם, כך גם אני ובעלי). הרחוב עמוס, הרבה ילדים הולכים על הכביש, וכל הפרוצדורה הזו יכלה לקחת לה גם 5 דקות, כשתוך כדי היא חוסמת את המדרכה וגם אני והילדים נאלצנו ללכת על הכביש מדי פעם. שיהיה ברור, אף אוטו אחר לא העז להשתמש בחניה שלי או של השכנים לעשות זאת. אחרי יום שבאמת זה כבר עבר כל גבול, ביקשתי מהאמא שלא תשמש בחניה שלי כדי להסתובב. היא עיקמה לי קצת פנים אבל מאז הגיעה מהצד השני של הכביש, דבר שמהווה לה עיקוף קטן. הבוקר - היא פשוט החנתה בחניה שלנו ויצאה להביא את הבנות. כשראתה אותי בבי"ס אמרה שהיא חונה אצלי כי היא מאחרת ותוך 2 דקות היא תצא. הייתי המומה ולא אמרתי מילה (היא המשיכה לרוץ עם הילדות). חזרתי הביתה וכמובן שהאוטו שלה חנה בחניה שלי, ולאחר מספר דקות היא באמת באה ונסעה.
הסיפור הזה ממש לא לרוחי. לא מתאים לי שיש אנשים שמחליטים שהחניה שלנו עומדת לרשותם, ומדהים אותי איך היא מעזה לעשות זאת אחרי שביקשתי ממנה לא להשתמש בחניה להסתובב.
בגלל שמדובר באמא לילדה שבכיתה עם הבן אני גם לא רוצה לשרוף גשרים (יש לה גם אח תאום, לכן גם בשנים הבאות יש סיכויים טובים שאחד מהם ימשיך להיות עם הבן).
בעלי טוען לעזוב את זה, ולא להיות קטנונית. האומנם? פונה לחוכמת ההמונים
הרבה זמן לא ביקרתי כאן, אז ברוכות הנמצאות ושנה טובה!
אני חוזרת עכשיו להתייעצות מסויימת. אנחנו גרים קרוב מאוד לבי"ס, והרחוב שלנו עמוס מאוד בבוקר וכשאוספים מבי"ס. ישנה אמא אחת שהבת שלה לומדת בכיתה עם הבן שלי. אין ביננו שום דבר מעבר לשלום שלום, אבל עקב כנראה ההיכרות היא הרשתה לעצמה כל בוקר לעלות לגמרי לתוך החניה שלנו (ה- driveway), ואז לנסות להסתובב ברוורס. בעלי בדר"כ עוזב מוקדם, כך שבדר"כ מקום חניה אחד פנוי בשעות האלו (כן, אצלנו הרבה אנשים מחנים על ה- driveway שלהם, כך גם אני ובעלי). הרחוב עמוס, הרבה ילדים הולכים על הכביש, וכל הפרוצדורה הזו יכלה לקחת לה גם 5 דקות, כשתוך כדי היא חוסמת את המדרכה וגם אני והילדים נאלצנו ללכת על הכביש מדי פעם. שיהיה ברור, אף אוטו אחר לא העז להשתמש בחניה שלי או של השכנים לעשות זאת. אחרי יום שבאמת זה כבר עבר כל גבול, ביקשתי מהאמא שלא תשמש בחניה שלי כדי להסתובב. היא עיקמה לי קצת פנים אבל מאז הגיעה מהצד השני של הכביש, דבר שמהווה לה עיקוף קטן. הבוקר - היא פשוט החנתה בחניה שלנו ויצאה להביא את הבנות. כשראתה אותי בבי"ס אמרה שהיא חונה אצלי כי היא מאחרת ותוך 2 דקות היא תצא. הייתי המומה ולא אמרתי מילה (היא המשיכה לרוץ עם הילדות). חזרתי הביתה וכמובן שהאוטו שלה חנה בחניה שלי, ולאחר מספר דקות היא באמת באה ונסעה.
הסיפור הזה ממש לא לרוחי. לא מתאים לי שיש אנשים שמחליטים שהחניה שלנו עומדת לרשותם, ומדהים אותי איך היא מעזה לעשות זאת אחרי שביקשתי ממנה לא להשתמש בחניה להסתובב.
בגלל שמדובר באמא לילדה שבכיתה עם הבן אני גם לא רוצה לשרוף גשרים (יש לה גם אח תאום, לכן גם בשנים הבאות יש סיכויים טובים שאחד מהם ימשיך להיות עם הבן).
בעלי טוען לעזוב את זה, ולא להיות קטנונית. האומנם? פונה לחוכמת ההמונים
