התייעצות

[345Meep]

היי,
אני רוצה להתייעץ מה הייתם עושים.. כי אני באמת לא יודעת. אני רוצה לעשות מה שיהיה לה הכי טוב
חתולה בת 16 שיש לה גידול בראש ויש לה התקפים מדי פעם שהיא נופלת לצד - האם הייתם עושים לה ניתוח ראש בגיל כזה או שמניחים לה בזמן שנשאר לה?

תודה

 

[Yukita]

היי,
אני רוצה להתייעץ מה הייתם עושים.. כי אני באמת לא יודעת. אני רוצה לעשות מה שיהיה לה הכי טוב
חתולה בת 16 שיש לה גידול בראש ויש לה התקפים מדי פעם שהיא נופלת לצד - האם הייתם עושים לה ניתוח ראש בגיל כזה או שמניחים לה בזמן שנשאר לה?

תודה

אוכל רק לספר מה שהיה אצלי. לאחרונה נפטר הכלב שלי בגיל 15. בתקופה שלפני כן הוא נפגע ברגל וצלע מאוד, בצורה שהוטרינר חשב שנראית כמו שבר באחת משתי העצמות של הזרוע התחתונה. השאלה היתה האם לקחת כלב בן 15, כבר חולה סרטן (שלגביו כבר הוחלט שניתוח יגרום יותר נזק מתועלת ועלול להשאיר אותו נכה קשה) ועל תרופות תומכות ועם גב ורגליים אחוריות שעבר נחלשו עם הגיל, לאיבחון מלא וכנראה גם ניתוח קיבוע שממנו זמן התאוששות של 6 שבועות.

התלבטתי רבות אבל היה לי ברור שלמרות הצליעה הקשה, ניתוח ואפילו רק הרדמה לאיבחון מלא במרכז וטרינרי הוא בגדר דבר שיגרום סבל רב פיזי ונפשי לכלב שכבר סובל ולא בהכרח ייגמר בהחלמה מלאה. הוא כבר היה לא רק בגיל אלא גם במקום בריאותי שבו היה ברור שאנחנו בירידה והזמן קצוב: גם אם לא היה ברור עד כמה. כמו כן, לגבי מה שהיה לרופאים להגיד היה ברור מהנימה ומהגישה שהם לא ממש ממליצים והתשובות הן בבחינת "מתעקשים לשאול אותנו אז אנו מציגים את כל האפשרויות אבל במצב כזה....".

אז לא לקחתי את הכלב לאיבחון או לניתוח של הצליעה ברגל. כן דאגתי לו לתרופות תומכות בהתאם להמלצת הוטרינר, שגם הדריך אותי איך להזריק כשכדורים כבר לא התאימו. לא היה קל וכאב הלב כל פעם לראות את הצליעה, אבל היה לי ברור שזה המצב וצריך בעיקר לשכך כאבים ולתת לו ליהנות עד כמה שאפשר מהבית ומהחיים אליהם הוא רגיל. כשהגיע הזמן והיה ברור שהוא לא יכול וגם לא רוצה יותר, קבענו את התור האחרון והוטרינר הרדים אותו. זו אכן הפריבילגיה שאנחנו, בני האדם, בדרך כלל לא זוכים לה כי אותנו מתעקשים להחיות, להנשים ולגרור דרך גיהינום גם אם איננו רוצים בכך.

מה ההחלטה הנכונה אצלכם? אין לי מושג, כי לא ראיתי, לא ידוע לי איזו רמת אנרגיה ובריאות כללית יש לחתולתכם, ואם הציעו לכם ניתוח בעיקר כמו שלי הציעו - מתוך "אתם שואלים אבל זה לא מה שהיינו עושים" או מתוך "נראה לנו שזה באמת יכול לעזור". האמת? בגיל 16 על פניו נשמע כמו האופציה הראשונה, אבל כאמור לא יצא לי להכיר אישית.

 

[345Meep]

אוכל רק לספר מה שהיה אצלי. לאחרונה נפטר הכלב שלי בגיל 15. בתקופה שלפני כן הוא נפגע ברגל וצלע מאוד, בצורה שהוטרינר חשב שנראית כמו שבר באחת משתי העצמות של הזרוע התחתונה. השאלה היתה האם לקחת כלב בן 15, כבר חולה סרטן (שלגביו כבר הוחלט שניתוח יגרום יותר נזק מתועלת ועלול להשאיר אותו נכה קשה) ועל תרופות תומכות ועם גב ורגליים אחוריות שעבר נחלשו עם הגיל, לאיבחון מלא וכנראה גם ניתוח קיבוע שממנו זמן התאוששות של 6 שבועות.

התלבטתי רבות אבל היה לי ברור שלמרות הצליעה הקשה, ניתוח ואפילו רק הרדמה לאיבחון מלא במרכז וטרינרי הוא בגדר דבר שיגרום סבל רב פיזי ונפשי לכלב שכבר סובל ולא בהכרח ייגמר בהחלמה מלאה. הוא כבר היה לא רק בגיל אלא גם במקום בריאותי שבו היה ברור שאנחנו בירידה והזמן קצוב: גם אם לא היה ברור עד כמה. כמו כן, לגבי מה שהיה לרופאים להגיד היה ברור מהנימה ומהגישה שהם לא ממש ממליצים והתשובות הן בבחינת "מתעקשים לשאול אותנו אז אנו מציגים את כל האפשרויות אבל במצב כזה....".

אז לא לקחתי את הכלב לאיבחון או לניתוח של הצליעה ברגל. כן דאגתי לו לתרופות תומכות בהתאם להמלצת הוטרינר, שגם הדריך אותי איך להזריק כשכדורים כבר לא התאימו. לא היה קל וכאב הלב כל פעם לראות את הצליעה, אבל היה לי ברור שזה המצב וצריך בעיקר לשכך כאבים ולתת לו ליהנות עד כמה שאפשר מהבית ומהחיים אליהם הוא רגיל. כשהגיע הזמן והיה ברור שהוא לא יכול וגם לא רוצה יותר, קבענו את התור האחרון והוטרינר הרדים אותו. זו אכן הפריבילגיה שאנחנו, בני האדם, בדרך כלל לא זוכים לה כי אותנו מתעקשים להחיות, להנשים ולגרור דרך גיהינום גם אם איננו רוצים בכך.

מה ההחלטה הנכונה אצלכם? אין לי מושג, כי לא ראיתי, לא ידוע לי איזו רמת אנרגיה ובריאות כללית יש לחתולתכם, ואם הציעו לכם ניתוח בעיקר כמו שלי הציעו - מתוך "אתם שואלים אבל זה לא מה שהיינו עושים" או מתוך "נראה לנו שזה באמת יכול לעזור". האמת? בגיל 16 על פניו נשמע כמו האופציה הראשונה, אבל כאמור לא יצא לי להכיר אישית.

תודה על התשובה. מצטערת לשמוע על הכלב שלך.
הוטרינרים לא הביעו שום דעה.. פשוט נתנו את האופציות.
דווקא מבחינת בדיקות דם היא די בסדר וכשאין לה התקפים היא מתנהגת רגיל - קופצת לשולחן, מהשולחן לשיש, מדברת, מבקשת ממתקים, קוראת לנו. אני לא יודעת עד כמה היא סובלת ואם יש לה כאבים. היא ישנה יותר, אבל כנראה שזה גם הגיל.
האמת שגם אנחנו לא עשינו לה סי.טי בהרדמה מלאה כדי לקבל פרטים נוספים בדיוק בגלל החשש מההרדמה עצמה. לפי הסימפטומים קרוב לוודאי שזה גידול, אבל לא יודעים באיזה מיקום או גודל. אולי כדאי ללכת על צילום.. אולי זה במקום נוח שאפשר להוציא בקלות? הוטרינרים אומרים שיש מקרים שניתוח להסרה יכול להיות פשוט, אבל זה תלוי במיקום וכו. ויש גם את עניין הגיל. בקיצור הם לא ממליצים על כלום, אומרים לנו להחליט.
אני ממש מתלבטת

 

[Yukita]

תודה על התשובה. מצטערת לשמוע על הכלב שלך.
הוטרינרים לא הביעו שום דעה.. פשוט נתנו את האופציות.
דווקא מבחינת בדיקות דם היא די בסדר וכשאין לה התקפים היא מתנהגת רגיל - קופצת לשולחן, מהשולחן לשיש, מדברת, מבקשת ממתקים, קוראת לנו. אני לא יודעת עד כמה היא סובלת ואם יש לה כאבים. היא ישנה יותר, אבל כנראה שזה גם הגיל.
האמת שגם אנחנו לא עשינו לה סי.טי בהרדמה מלאה כדי לקבל פרטים נוספים בדיוק בגלל החשש מההרדמה עצמה. לפי הסימפטומים קרוב לוודאי שזה גידול, אבל לא יודעים באיזה מיקום או גודל. אולי כדאי ללכת על צילום.. אולי זה במקום נוח שאפשר להוציא בקלות? הוטרינרים אומרים שיש מקרים שניתוח להסרה יכול להיות פשוט, אבל זה תלוי במיקום וכו. ויש גם את עניין הגיל. בקיצור הם לא ממליצים על כלום, אומרים לנו להחליט.
אני ממש מתלבטת

כלומר אין איבחון - אולי גידול, אולי לא. השערה מלומדת על פי הסימפטומים. יש לכם את האפשרות לבקש הפניה למומחה בתחום הזה ולהתייעץ עם המומחה (אם כי רוב הסיכויים שהמומחה לא ידבר אתכם לפני בדיקות כמו סי. טי ראש). אם זה נראה לכם מתאים לנסיבות, תוכלו לדעת יותר ולהחליט מה שתחליטו בהתאם לדבר המומחה. אם הגיל והמצב הטוב הכללי נראים לכם משהו שעדיף לחיות איתו כמות שהוא, זאת גם כן החלטה לגיטימית.

 

[345Meep]

כלומר אין איבחון - אולי גידול, אולי לא. השערה מלומדת על פי הסימפטומים. יש לכם את האפשרות לבקש הפניה למומחה בתחום הזה ולהתייעץ עם המומחה (אם כי רוב הסיכויים שהמומחה לא ידבר אתכם לפני בדיקות כמו סי. טי ראש). אם זה נראה לכם מתאים לנסיבות, תוכלו לדעת יותר ולהחליט מה שתחליטו בהתאם לדבר המומחה. אם הגיל והמצב הטוב הכללי נראים לכם משהו שעדיף לחיות איתו כמות שהוא, זאת גם כן החלטה לגיטימית.

מה שסיפרתי זה מה שאמרו לנו בייעוץ הנוירולוגי

 

[גורדיאן-II]

שאלה קשה...
לדעתי יש להניח לה, בגיל כזה אולי בכלל לא תעבור את הניתוח הזה בשלום.
ואם היא סובלת - להרדים אותה, היו לה חיים ארוכים ויפים וצריך לתת לה ללכת בלי להעביר אותה נתיב ייסורים.

 

[Yukita]

מה שסיפרתי זה מה שאמרו לנו בייעוץ הנוירולוגי

מאחר שאמרת (אם הבנתי נכון) שלא עשו צילום, נראה שכרגע ההחלטה שלכם היא האם לאבחן עד הסוף (=סריקה) או לא. תלוי בכם. החתולה באמת בגיל מכובד.

 

[345Meep]

מאחר שאמרת (אם הבנתי נכון) שלא עשו צילום, נראה שכרגע ההחלטה שלכם היא האם לאבחן עד הסוף (=סריקה) או לא. תלוי בכם. החתולה באמת בגיל מכובד.

זה לעשות צילום כדי לאמת שיש גידול ואחר כך להחליט אם לעשות ניתוח. אני גם מפחדת מההרדמה עצמה, שהיא לא תתעורר ממנה. היה לי כבר חתול שלא הצליח להתאושש מהרדמה.
גיל מכובד זה אומר שעדיף להניח לה בזמן שנשאר?

 

[Yukita]

זה לעשות צילום כדי לאמת שיש גידול ואחר כך להחליט אם לעשות ניתוח. אני גם מפחדת מההרדמה עצמה, שהיא לא תתעורר ממנה. היה לי כבר חתול שלא הצליח להתאושש מהרדמה.
גיל מכובד זה אומר שעדיף להניח לה בזמן שנשאר?

באמת שאין לי תשובה לזה. אתם מכירים את החתולה וגם את עצמכם מבחינת מה נראה לכם אפשרי ו/או נכון. כאן זו כבר ההחלטה האינדיבידואלית שכל אחד מאיתנו נאלץ לקבל בסטואציות כאלה.

 

[אלישבע777]

מאוד הצטערתי לקרוא מה עובר עליכם עם החתולה!

בחתול אחד שלי , שחלה בגיל 12 במחלה בהפסקת פעילות המעי הגס ועצירות כרונית - לא היתה לי ברירה והסכמתי לניתוח ונתתי טיפול מסור שנמשך 4 שנים וחצי ובעצם רק האריך את גסיסתו וכל חייו אחרי הניתוח, היו חיי סבל לו ולי. נלחמתי עליו כלביאה וזה גם היה כרוך בהון לא מבוטל וטילטול שנוא לווטרינר, לערויים קבועים והחתול היה ממש אומלל. בסוף הוא לא שלט על סוגרים ולא אכל כמעט וירד למשקל של חתול בן כמה חודשים והיה מזעזע! למדתי מאז - לשחרר! החתול הקודם שלי, חלה בסרטן שלפוחית השתן בגיל 13. הפעם ידעתי שדינו נחרץ והחלטתי לתת לו טיפול תומך, כל עוד אפשר. כשהוא הפסיק לאכול, זה היה סימן בשבילי - לשחרר אותו סופית מחיי סבל. החתול הזה, היה חתול פלאים, מיוחד מכל החתולים שהיו לי ויהיו לי אי פעם. לפני מותו אימצתי גור מתוק מהרחוב והוא ניחם אותי על אובדנו, אף על פי שהוא חתול "רגיל" , לא מיוחד כמו הקודם - אני אוהבת אותו בדיוק אותו דבר ורואה את עצמי בת מזל שמצאו לי את הגור הזה.

יש מקרים שבה כל החלטה תהיה גרועה!! והדילמה הזאת היא חסרת פיתרון. החתולה שלכם בת 16!!! היא כמו בן אדם בן אולי 90 אולי 100. תוחלת החיים של חתול בית היא בערך 17 שנה. החתולה שלכם זקנה. הניתוחים והטיפולים בגיל כזה - הם ממש מיותרים עבורה ויגרמו לה הרבה סבל. חתולים אוהבים שקט ושלווה וחיי שגרה. תנו לה טיפול תומך כל עוד היא בסדר ואוכלת. ומייעצת לכם לאמץ גור חדש כבר עכשו שמחכה לבית חם, שזה המרפא הכי יעיל, לגעגועים ולנקיפות מצפון. גורדיאן צודק קראו את תגובתו.

ספרו לנו בפורום מה החלטתם ושלחו תמונה!