התייעצות

[motherhood]

התייעצות

הילד המדהים שלנו בן 9 חודשים. הוא ילד מלא שמחת חיים ואושר, חייכן, צחקן, נבון וכל הסופרלטיבים שאפשר. ובכל זאת משהו מטריד אותנו לגביו. בניגוד מוחלט לכל זה, הוא מתקשה מאד להירדם ולכן הופך להיות עצבני - הוא מושך לעצמו בשיער, מרביץ לעצמו עם הידיים, משפשף ללא הפסקה את העיניים כשהוא עייף (כאילו מנסה לעשות לעצמו חושך). אם מרימים אותו על הידיים ומנסים להרדים אותו על הידיים, הוא בועט עם הרגליים ומכה עם ידיו על החזה שלנו. רק אם הוא ממש ממש ממש עייף אז אפשר להרדים אותו ללא קושי, עם בקבוק. אחרת - זה פשוט לא עובד. אני דואגת, כי אני לא רוצה שיתפתח להיות עצבני. אני לא יודעת אם זה אופי, או משהו שטעינו בו בדרך.

 

[motherhood]

ומשהו נוסף

מתלווה להתנהגות שלו גם התנהגויות חדשות שלא היכרנו קודם (האם משוייכות לגילו?) - התעוררויות משינה בבכי, בכי ללא הפסקה בגן הילדים, כל שעה רוצה בקבוק (כאילו נחמה, ולא באמת מרעב). לא יודעת איפה לשים את הגבול ולהגיד - עד כאן זה האופי, הגיל ההתפתחות וכו', ומכאן ואילך זה אבנורמל... אשמח לעיצות.

 

[חגית ורד]

נראה לי שהילד שלכם "נלחם" עם השינה

שלו, הוא עייף וזאת הדרך שלו להרדים את עצמו.אני מבינה שזה עושה לכם לא נעים לראות אותו כך. תנסו להנהיג לו טקס שינה, שיהיה סדר פעולות קבוע שמכין אותו לשינה. למשל: ארוחת ערב, מקלחת, לבישת בגד שינה, תוך כדי לאמר לו "אחרי המקלחת נדב הולך לישון, נשים אותך במיטה... וכו. לשים אותו במיטה וללכת. תנו לו את הדרך שלו לישון וכמובן לדאוג שיהיה עייף, לא להשכיב אותו מוקדם אם ישן הרבה בצהריים ושיאכל סמוך לשינה. לא כדאי להוציא אותו מהמיטה, הוא בוכה כי זה מרדים אותו וכאשר אתם מרימים אותו אתם שוברים לו את הדרך לשינה. תנסו זאת מספר ימים. אם הילד במשך היום חייכני נעים ונוח, לא נראה לי שיש סיבה לדאגה.

 

[motherhood]

תודה. הבעיה היא...

הבעיה דווקא אינה בשעות הערב. את הטקס זה הוא דווקא למד מעולה. הוא הולך למקלחת, אחריה הוא יוצא להתלבש. הוא כבר לא יכול לחכות עד שילבישו אותו, ומיד הוא לוקח את הבקבוק סוגר עיניים ועל פי רוב, כמעט ב- 99% המקרים, הוא יירדם על הבקבוק, ויאללה למיטה. הבעיה היא בשינה של עד שנת הלילה. זה מעין מעגל - בלילה הוא מתעורר המון (כל שעתיים לפחות) וגם קם בחמש בבוקר כאילו הגיע הבוקר באופן סופי... ואז הוא מתחיל את היום עייף ועצבני בשעה 07:00, אבל לא מצליח לישון עד השעה 16:00 - כי הוא במשפחתון שבקושי הוא ישן שם 10 דקות כל פעם (חצי שעה זה וואוו!!). ואז ב- 16:00 הוא בבית ונרדם, לפעמים אפילו לשעה +, עד הערב. זה לא נורמלי, לדעתי, שילד בן 9 חודשים ישן רק שעה במהלך כל היום. זה גם לא נורמלי שהוא עייף כל כך, אבל לא מצליח להירדם. כל התינוקות ישנים כמו בול עץ, ורק הוא מתעורר כמו תינוק שרק נולד. אני לא דוגלת בשיטת ה"לתת לבכות". אני לא מוכנה לשים אותו במיטה ולתת לו לבכור. אני לא מאמינה בזה שאני שוברת לו את הדרך לשינה, כי אני לא חושבת שללכת לישון בבכי זו חוויה טובה לתינוק. כבר עדיף שיבכה או יהיה עצבני, אבל לפחות על הידיים שיידע שאני פה לאהוב אותו.

 

[חגית ורד]

הפרשנות שלך את הבכי היא של כאב, רעב

קושי. כל מה שבכי יכול להגיד גם. לפי מה שאת מספרת אז כך הוא נרדם, זו הדרך שלו. את אוהבת אותו ובהמון דרכים ואת שם בשבילו והוא יודע את זה. חשוב מאד וסדר לו את שעות השינה, את חוששת ומרחמת עליו אבל במצב כמו שהוא היום, מחזוריות השינה שלו חייבת להשתנות, הוא צריך לישון בצהריים במשפחתון ושנת הלילה צריכה להיות בסביבות 20.00 . בשביל להכניס אותו למעגל תקין צריך יהיה לתת לו לבכות, ברגע שיישן מספיק לא יהיה עצבני, יקום הרבה פחות בלילה ויתעורר בשעת בוקר סבירה. ככל שתקדימי להרגיל אותו כן ייטב לכולכם. אני לא צריכה לספר לך על מידת העצבנות והסבל שלכם כאשר גם אתם לא ממש ישנים...