התייעצות

התייעצות

אני חדש בפורום הזה.. הבן שלי בן 4. בעל יכולת פוטנציאלית אדירה.. אבל לא מתקשר עם ילדים אחרים..הוא רגיש ביותר עם בטחון עצמי מאד נמוך..נמצא בגן עם 35 ילדים עם צוות מקסים אבל הולך שם לאבוד..מה שנקרא הן רק בן 4 אבל גם כבר בן 4.. אנחנו כבר חצי שנה ב"אבחון" במכון להתפתחות הילד ושום דבר לא זז מסתובבים שם במעגלים.. גילינו שיש דבר כזה גנים טיפוליים ..שזה עם פחות ילדים ועם צוות שמטפל עם תוכנית מוגדרת... ייש לי 2 שאלות: 1. אני מבקש יותר מידע על "גן טיפולי".. מה זה? מה הערך שלו? אמינות.. 2. האם אפשר להתקבל לגן כזה למרות שאין "אבחון מלא"(בשל התמהמהות הגורמים הטיפוליים) ואיך.. תודה רבה רבה מראש
 
קשיים בגן

רגע לפני שתדע אם מתאים לבן שלך להיות בגן טיפולי, וכמה רגעים לפני שהמכון להתפתחות הילד יזוז, יש שני טיפים מאד חשובים להשתלבות של ילדים בסביבה שלהם : 1. לשוחח עם הגננת - יש לה תפקיד מאד מאד חשוב בהשתלבותו של הילד. היא יכולה לעשות "קסמים" שאחרים לא יצליחו לעשות. היא זו שמנווטת בגן. כדאי לא רק לשוחח, אלא גם לבדוק פעילות ומעקב, כלומר - ביחד איתה להחליט מה היא יכולה לעשות - לרצות להיפגש איתה שוב אחרי תקופה לא ארוכה, ולראות אם משהו הצליח לה. כמובן הכל הכל בכבוד הראוי לגננת - ולא מתוך ביקורת. אם יש 35 ילדים, לא לגמרי בטוח שהיא מרגישה לגבי הילד את מה שאתם חווים. הולך לאיבוד - כשאין דרך ברורה. מישהו שם בצוות יכול לקחת איזושהי אחריות קטנטונת לקידומו ולשילובו החברתי. 2. להטיל על עצמכם משימה - ההורים יכולים ליזום מפגשים בין הילד שלכם לילד אחר בגן, תוך שאתם נפגשים גם עם ההורים שלו, אחה"צ, מפגש משותף לילדים ולהורים (או לחלק מההורים) החשוב הוא - שילד ירגיש נוח לפחות עם אחד הילדים בגן, יצור קשר עם מישהו אחד. כאשר יתחבר לילד אחד, ישחק איתו, יהיה חבר שלו עד כדי כך שגן בגן יוכל להרגיש שיש לו מישהו שם. הוא לא לבד. כך יוכל להרגיש נוח יותר. בסה"כ מדובר ב"עטיפה" של הילד הרך במעטפת תומכת ומקבלת. זה לא סותר את העובדה שאתם בתהליכי אבחון, ושאולי לילד יש משהו שמפריע לו מעבר לנורמה. אין לי מושג בילד שלכם. ובינתיים, אפשר גם לקרוא על גנים טיפוליים, או על מחקרים שנעשו - להקיש בגוגל "גנים טיפוליים" (כלומר, עם המרכאות לפני ואחרי המילים), כך תקבלו ים של אתרים. וגם תוכלו לקרוא על מחקר שנעשה בגן טיפולי מסוים. תוכל לשתף אותנו עוד ? לספר קצת, אם תרגיש צורך. אנחנו כאן גם להקשיב לזה..
 
המון המון תודה על האינפורמציה

בנוגע לקשר עם ילדים אחרים-עשינו נסיונות של לא מעט פעמים לקשר של אחד על אחד.. הענין הוא שברגע שהוא פוגש ילד אחר מחוץ לגן הוא פוחד מהצל של עצמו ואז אין שפה אין מילים אין כלום והוא מדבר רק עם אבא אמא ו/או מישהו אחר שהוא יבטח בו.. הוא לא מכיר דבר כזה של לשתף .. לשחק ביחד זה רק עם אבא אמא או אם מי שהוא מכיר...אם יש ילד אחר בסביבה הוא נוטש משחק ובורח הצידה..לאיזושהיא פינה ששם הוא בוטח בעצמו.. פשוט נוטש..כמובן שאנחנו מעודדים אותו לחזור ולשחק אבל הזדמנות שניה זה דבר שלא קיים אצלו.. כנ"ל לגבי טעויות של עצמו..אם הוא טעה זה "חורבן העולם".. ואז הוא נתקע.. הוא עדיין לא נגמל מטיטול למרות שהוא מכיר ויודע מה צריך לעשות ומבקש.. עשינו המון נסיונות גמילה בסיוע ובלי סיוע והוא פשוט עדיין לא שם... הוא ילד סופר נחמד רגיש וטוב לב שזה חבל"ז..כולם מאוהבים בו בגן ו/או מחוץ לגן.. הפער בין הערוצים אצלו הוא פשוט ענק.. כשמישהו אומר שלום הוא עומד ובוהה בו כמו נחת מכוכב אחר..כאילו במה אני אשם כזה... לצד היגוי יוצא מהכלל של מילים ומשפטים הוא לא משתמש בשפה עם ילדים אחרים.. והוא נוטה עקב הפחד העצמי שלו להרביץ וזה מרחיק ילדים אחרים.. נולדה לו אחות לפני חודש וצריך לראות איך הוא רץ לעזור לנו לטפל בה ללטף אותה..כל הזמן בודק איך היא מרגישה.. יש לו לפעמים משפט מחץ כמו "תשליך את נגה(זה שמה של אחותו) בעדינות למטה ונשחק ביחד" אני מת על משפט הזה..הוא מקבל המון זמן אבא אמא..באמת המון והוא שותף לכל מה שקורה בבית הוא גם יודע בדיוק מה הוא רוצה ואי אפשר לבלף אותו אפילו לא "להתחכם"
 
למעלה