איןאריותכאלה
New member
התייתמתי.
קברתי את אבא שלי.
הייתי אפוטרופסית שלו קרוב לעשרים שנים.
התאבלתי עליו ועל אובדנו המון.
ראיתי אותו מפסיק לזהות אותי
מפסיק לקרוא
מפסיק להתקלח לבד
מפסיק לראות טלוויזיה
מפסיק ללכת
מפסיק לשבת
מפסיק לאכול דרך הפה
מפסיק לנשום בכוחות עצמו
חשבתי שאין מוכנה ממני לקראת מותו
עברתי כל כך הרבה שלבים בתהליך האבל שלי
הוא היה כל כך ממושך, כל כך ממושך
מכאיב באופן שקשה לי לשים במילים
ובכל זאת החיים בעולם שאין בו את אבא שלי שונים מהחיים שלפני מותו. והאבל שלי מתפרץ עכשיו בעוצמה שלא היכרתי. והעצב גדול כל כך. חשבתי שאין לי מאגרים של עצב יותר עבורו. שבכיתי את כל הדמעות. שכאבתי את מלוא הכאב. שהגדשתי את הסאה. עד תום ממש.
וטעיתי. טעיתי מאד.
קברתי את אבא שלי.
הייתי אפוטרופסית שלו קרוב לעשרים שנים.
התאבלתי עליו ועל אובדנו המון.
ראיתי אותו מפסיק לזהות אותי
מפסיק לקרוא
מפסיק להתקלח לבד
מפסיק לראות טלוויזיה
מפסיק ללכת
מפסיק לשבת
מפסיק לאכול דרך הפה
מפסיק לנשום בכוחות עצמו
חשבתי שאין מוכנה ממני לקראת מותו
עברתי כל כך הרבה שלבים בתהליך האבל שלי
הוא היה כל כך ממושך, כל כך ממושך
מכאיב באופן שקשה לי לשים במילים
ובכל זאת החיים בעולם שאין בו את אבא שלי שונים מהחיים שלפני מותו. והאבל שלי מתפרץ עכשיו בעוצמה שלא היכרתי. והעצב גדול כל כך. חשבתי שאין לי מאגרים של עצב יותר עבורו. שבכיתי את כל הדמעות. שכאבתי את מלוא הכאב. שהגדשתי את הסאה. עד תום ממש.
וטעיתי. טעיתי מאד.
