התינוק בדרך ויש לי חשש... יחסים עם הגרושה...
- פותח הנושא עקשנית25
- פורסם בתאריך
עם הגדול אין בכלל בעיה
ואנחנו מתקשרים בלי אבא, מדברים בטלפון אם צריך, נוסעים לפה ולשם.
בן 17, כשהמשפחה שלי באה הוא ראשון שם
רוצה להכיר ולשבת.
בן ה12, כבר נאמר בטיפול שהוא מקבל מסרים כאלה, שאם יתקרב אליי הוא בוגד, הוא עוד לא יצא משמלת אימו ולא מתנגד לה.
למשל הגדול בא כל יום לבקר, הקטן לא מעיז כי אם הוא לא יבוא רק בזמן המותר יכעסו עליו. אז הוא צריך לגדול...
ובאמת אכלתי את עצמי על ההתנהגות האינפנטילית שלי. בושה
נראה מה יהיה...
ואנחנו מתקשרים בלי אבא, מדברים בטלפון אם צריך, נוסעים לפה ולשם.
בן 17, כשהמשפחה שלי באה הוא ראשון שם
רוצה להכיר ולשבת. בן ה12, כבר נאמר בטיפול שהוא מקבל מסרים כאלה, שאם יתקרב אליי הוא בוגד, הוא עוד לא יצא משמלת אימו ולא מתנגד לה.
למשל הגדול בא כל יום לבקר, הקטן לא מעיז כי אם הוא לא יבוא רק בזמן המותר יכעסו עליו. אז הוא צריך לגדול...
ובאמת אכלתי את עצמי על ההתנהגות האינפנטילית שלי. בושה
נראה מה יהיה...
התינוק בדרך ויש לי חשש... יחסים עם הגרושה...
אז תיכף התינוק המשותף נולד בעז"ה, ורציתי לשאול לעצתכם...
סה"כ החיים טובים, לבעלי 2 ילדים מנישואים קודמים, 17 שתמיד קיבל אותי טוב ואת הגירושין, ו 12 שמקבל אותי אבל לא את הגירושין
בעלי וגרושתו לא רבים, הם לא חברים, אבל מדברים עניינית על הילדים, והכל איתה יחסית זורם מבחינתו.
אנחנו גרים בישוב קטן, והילדים ואימם במרחק יריקה, ואני תמיד פוגשת אותה במכולת,
אבל היא לא אומרת שלום, אף פעם. ואפילו די ממהרת לצאת כשרואה שאני מגיעה. אני מחייכת ומהנהנת, לפחות מנסה.
קרה גם מקרה שהילכתי ביישוב, והיא התהלכה מולי והילד איתה ופשוט היא התעלמה וכך גם הוא וכך גם אני.
ואכלתי את הלב על זה, מה פתאום אני לא אומרת לבן שלום? מה איכפת לי? איזו יצורה יצאתי.
היא לא מעוניינת להכיר אותי, אפילו לא להיות מנומסת אליי. כלום כלום כלום. שום דבר. שום קשר.
יש אפילו לבן זוגה ילד, שהוא חבר של בנה, והיא לא מרשה לו לבוא אלינו כי זה לא שייך!
לי אין בעיה לדבר, להכיר, לשתף אבל היא לא בעניין, וכשניסיתי לשדל את בן זוגי אולי לשאול אותה,
הוא הודיע לי חגיגית שזה לא יקרה, שזה פשוט לא היא, שהיא חיה בעבר, ושאין סיכוי קלוש שזה יקרה.
על עצמי לא איכפת לי , אבל מה יהיה עם הילד שלנו?
הוא בטח לעולם לא ילך לבית השני של האחים שלו... נו מילא...
מעניין מה יהיה היחס אליו, היא תראה אותו הרי, ואולי תבקר כשהסבתא תשמור עליו,
ולא יודעת למה יש לי תחושה נאחסית לגבי זה.
אני לא מפחדת שהיא תעשה לו משו, באמת שלא, אבל אני יודעת שההתעלמות שלה די תפריע לי.
היא לא צריכה לאהוב אותו, אבל מסיפורים שלכם כאן, יש איזשהוא קשר לא?
לא יודעת, אני אולי סתם מפתחת חרדה מכל שטות, אני שונאת עימותים זאת האמת, ומפחדת שיהיה כאן אחד כזה,
כי אם צריך וואלה אני מתעמתת, ומאוד חזק.
סתם הרגשה רעה...
מה היחסים של הילדים שלכם עם הבית השני?
אז תיכף התינוק המשותף נולד בעז"ה
, ורציתי לשאול לעצתכם... סה"כ החיים טובים, לבעלי 2 ילדים מנישואים קודמים, 17 שתמיד קיבל אותי טוב ואת הגירושין, ו 12 שמקבל אותי אבל לא את הגירושין
בעלי וגרושתו לא רבים, הם לא חברים, אבל מדברים עניינית על הילדים, והכל איתה יחסית זורם מבחינתו.
אנחנו גרים בישוב קטן, והילדים ואימם במרחק יריקה, ואני תמיד פוגשת אותה במכולת,
אבל היא לא אומרת שלום, אף פעם. ואפילו די ממהרת לצאת כשרואה שאני מגיעה. אני מחייכת ומהנהנת, לפחות מנסה.
קרה גם מקרה שהילכתי ביישוב, והיא התהלכה מולי והילד איתה ופשוט היא התעלמה וכך גם הוא וכך גם אני.
ואכלתי את הלב על זה, מה פתאום אני לא אומרת לבן שלום? מה איכפת לי? איזו יצורה יצאתי.
היא לא מעוניינת להכיר אותי, אפילו לא להיות מנומסת אליי. כלום כלום כלום. שום דבר. שום קשר.
יש אפילו לבן זוגה ילד, שהוא חבר של בנה, והיא לא מרשה לו לבוא אלינו כי זה לא שייך!
לי אין בעיה לדבר, להכיר, לשתף אבל היא לא בעניין, וכשניסיתי לשדל את בן זוגי אולי לשאול אותה,
הוא הודיע לי חגיגית שזה לא יקרה, שזה פשוט לא היא, שהיא חיה בעבר, ושאין סיכוי קלוש שזה יקרה.
על עצמי לא איכפת לי , אבל מה יהיה עם הילד שלנו?
הוא בטח לעולם לא ילך לבית השני של האחים שלו... נו מילא...
מעניין מה יהיה היחס אליו, היא תראה אותו הרי, ואולי תבקר כשהסבתא תשמור עליו,
ולא יודעת למה יש לי תחושה נאחסית לגבי זה.
אני לא מפחדת שהיא תעשה לו משו, באמת שלא, אבל אני יודעת שההתעלמות שלה די תפריע לי.
היא לא צריכה לאהוב אותו, אבל מסיפורים שלכם כאן, יש איזשהוא קשר לא?
לא יודעת, אני אולי סתם מפתחת חרדה מכל שטות
, אני שונאת עימותים זאת האמת, ומפחדת שיהיה כאן אחד כזה, כי אם צריך וואלה אני מתעמתת, ומאוד חזק.
סתם הרגשה רעה...
מה היחסים של הילדים שלכם עם הבית השני?
מ י ר י 2 2
New member
זה ההריון
ההריון עושה אותנו מאוד רגישות, ומביא איתו כל מני פחדים וחששות, שלפעמים מתועלים לכל מני מקומות.
יש עוד המון זמן עד שיגיע פוטנציאל למצב שבו הבן שלך ירצה ללכת לבית של אמא שלהם. המון זמן שבו היחסים איתה עשויים להשתנות, המון זמן שבו התינוק יעסיק אותך הרבה יותר ממנה, המון זמן שבו התחושות שלך בקשר למצב הזה יכולות להשתנות.
אני תמיד גורסת שאין מה להתעסק עכשיו עם משהו ששייך לעתיד (ע"ע "שלא יתרגל להרדם בידיים, אחר כך הוא לא יסכים לישון במיטה". בטח. גם בן ה- 12 שלי רוצה להרדם רק בידיים
).
אני חושבת שעכשיו הזדמן ללטף את הבטן, ואחר יהיה הזמן ללטף את התינוק, וכשיגיע המועד להתמודד עם השאלה שהעלית, אם היא עדיין תהיה רלוונטית, תנהלי את הדיון הזה.
אצלנו הגרושה לא מדברת איתי, אבל מתנהגת מאוד יפה לילדה כשהיא נתקלת בה.
ההריון עושה אותנו מאוד רגישות, ומביא איתו כל מני פחדים וחששות, שלפעמים מתועלים לכל מני מקומות.
יש עוד המון זמן עד שיגיע פוטנציאל למצב שבו הבן שלך ירצה ללכת לבית של אמא שלהם. המון זמן שבו היחסים איתה עשויים להשתנות, המון זמן שבו התינוק יעסיק אותך הרבה יותר ממנה, המון זמן שבו התחושות שלך בקשר למצב הזה יכולות להשתנות.
אני תמיד גורסת שאין מה להתעסק עכשיו עם משהו ששייך לעתיד (ע"ע "שלא יתרגל להרדם בידיים, אחר כך הוא לא יסכים לישון במיטה". בטח. גם בן ה- 12 שלי רוצה להרדם רק בידיים
אני חושבת שעכשיו הזדמן ללטף את הבטן, ואחר יהיה הזמן ללטף את התינוק, וכשיגיע המועד להתמודד עם השאלה שהעלית, אם היא עדיין תהיה רלוונטית, תנהלי את הדיון הזה.
אצלנו הגרושה לא מדברת איתי, אבל מתנהגת מאוד יפה לילדה כשהיא נתקלת בה.
אצלנו המצב דומה אך במעט
במובן שיש יחסים טובים עם הילדים מהנישואים הקודמים ושאמא שלהם מקיימת עם בעלי יחסים סבירים, לא חבריים אבל טובים. כאשר אנו נפגשות (באירועים של חברים או באירועים משפחתיים) היא מתעלמת ממני. היא ביקשה שאפסיק להגיע לאירועים משפחתיים, כיוון שמציאותי גורמת לה לאי נוחות.
היא מודעת ליחסי הטובים עם הילדים שלה ואומרת שזוהי "תרומתה" המקסימלית לנורמליזציה בחיים שלהם (זה שהיא לא מבקשת מהם להתרחק ממני).
בכל אופן - לבתי סיפרתי מגיל צעיר, מאז שהיא שאלה על אמא של האחים שלה, שהאמא אינה מעוניינת בקשר איתנו (לכן לא הולכים לבקר את האחים שלה בבית שלהם), כי כשאבא שלה נפרד ממנה היא היתה מאד עצובה וזה מזכיר לה את הצער הזה. מה שהיה לי חשוב זה לעשות הפרדה בין העובדה שהילדה "מוחרמת" לבין הילדה - כלומר שלילדה יהיה ברור שאין קשר בין היחס שהיא מקבלת לבין האיכויות שלה כאדם. היו לה משפטים כמו "אבל איך היא לא רוצה להכיר את האחות של הילדים שלה" אבל גם "היא לא מכירה אותי, זה לא קשור אלי".
לילדה שלי יש תפיסה מאד מתקדמת לגבי גרושתו של אבא שלה. למרות שהן נפגשו רק פעמיים ושוחחו בינהן רק פעם אחת, מבחינתה האשה הזו היא חלק מהמשפחה של אבא שלה ולפי הגדרתה גם חלק ממשפחתה, כי אי אפשר להפסיק להיות משפחה.
במובן שיש יחסים טובים עם הילדים מהנישואים הקודמים ושאמא שלהם מקיימת עם בעלי יחסים סבירים, לא חבריים אבל טובים. כאשר אנו נפגשות (באירועים של חברים או באירועים משפחתיים) היא מתעלמת ממני. היא ביקשה שאפסיק להגיע לאירועים משפחתיים, כיוון שמציאותי גורמת לה לאי נוחות.
היא מודעת ליחסי הטובים עם הילדים שלה ואומרת שזוהי "תרומתה" המקסימלית לנורמליזציה בחיים שלהם (זה שהיא לא מבקשת מהם להתרחק ממני).
בכל אופן - לבתי סיפרתי מגיל צעיר, מאז שהיא שאלה על אמא של האחים שלה, שהאמא אינה מעוניינת בקשר איתנו (לכן לא הולכים לבקר את האחים שלה בבית שלהם), כי כשאבא שלה נפרד ממנה היא היתה מאד עצובה וזה מזכיר לה את הצער הזה. מה שהיה לי חשוב זה לעשות הפרדה בין העובדה שהילדה "מוחרמת" לבין הילדה - כלומר שלילדה יהיה ברור שאין קשר בין היחס שהיא מקבלת לבין האיכויות שלה כאדם. היו לה משפטים כמו "אבל איך היא לא רוצה להכיר את האחות של הילדים שלה" אבל גם "היא לא מכירה אותי, זה לא קשור אלי".
לילדה שלי יש תפיסה מאד מתקדמת לגבי גרושתו של אבא שלה. למרות שהן נפגשו רק פעמיים ושוחחו בינהן רק פעם אחת, מבחינתה האשה הזו היא חלק מהמשפחה של אבא שלה ולפי הגדרתה גם חלק ממשפחתה, כי אי אפשר להפסיק להיות משפחה.
ממש לא נעלבתי
בתחילת הקשר, עד שהנכדה נעשתה גדולה מספיק כדי לשוחח עם הבת שלי, אני נמנעתי מאירועים משפחתיים מיוזמתי. נפגשנו לעיתים בשמחות של חברים, אבל זה התחיל רק אחרי שהיא העבירה אלי מסר דרך אחד הבנים שלה - שהיא מסוגלת לכך. היא היתה במצב קשה משלי מבחינה ריגשית, אין סיבה שאעלב. הפגישה איתי הכאיבה לה.
עכשיו יש בעיה, כי אם הילדה שלי נחשפת (דרך הנכדה) למידע על אירוע שהיא לא הוזמנה אליו (נניח יום הולדת לנכדה), נוצר קושי להסביר זאת. אמנם היא מבינה שהגרושה נעצבת מהמפגש אצלנו ובכל זאת היא כבר בגיל שבו היא מסוגלת לחשוב "למה שלא יזמינו אותי במקום אותה". היא, הבת שלי, בת משפחה במאה אחוזים. (אני רק דרך נישואין).
אנחנו עדיין לא סגורים על איך מנהלים את העניין הזה. בעלי אינו הולך בלעדינו לאירועים האלה (לאחר שבשנות נישואינו הראשונות הוא כן הלך). בשלב הזה אנחנו הבענו את עמדתנו, ואנו מחכים שדברים יבשילו.
בתחילת הקשר, עד שהנכדה נעשתה גדולה מספיק כדי לשוחח עם הבת שלי, אני נמנעתי מאירועים משפחתיים מיוזמתי. נפגשנו לעיתים בשמחות של חברים, אבל זה התחיל רק אחרי שהיא העבירה אלי מסר דרך אחד הבנים שלה - שהיא מסוגלת לכך. היא היתה במצב קשה משלי מבחינה ריגשית, אין סיבה שאעלב. הפגישה איתי הכאיבה לה.
עכשיו יש בעיה, כי אם הילדה שלי נחשפת (דרך הנכדה) למידע על אירוע שהיא לא הוזמנה אליו (נניח יום הולדת לנכדה), נוצר קושי להסביר זאת. אמנם היא מבינה שהגרושה נעצבת מהמפגש אצלנו ובכל זאת היא כבר בגיל שבו היא מסוגלת לחשוב "למה שלא יזמינו אותי במקום אותה". היא, הבת שלי, בת משפחה במאה אחוזים. (אני רק דרך נישואין).
אנחנו עדיין לא סגורים על איך מנהלים את העניין הזה. בעלי אינו הולך בלעדינו לאירועים האלה (לאחר שבשנות נישואינו הראשונות הוא כן הלך). בשלב הזה אנחנו הבענו את עמדתנו, ואנו מחכים שדברים יבשילו.
מעניין
במקרה שלי חוסר הרצון לקשר נובע בעיקר מהצד של אשה מס' 2 של אבא
אמא שלי לא רוצה בקשר אבל פחות מתנגדת
בסופו של דבר יצא להן להיפגש במקרה כמה פעמים וחצי במקרה כמה פעמים
לי אישית מאוד עצוב שלא היה קשר כל השנים ועדיין
אבל להבדיל, אצלי הסיטואציה הנוכחית התחילה רק בגיל 18, וזה בערך הזמן שבו גם ההורים שלי הסתכסכו והתרחקו... כי עד אז הם שמרו על קשר טוב, בשבילי.
אז אני מניחה שזה לא ממש מצב דומה?
עדיין הייתי שמחה למגשים משפחתיים משותפים עם כל הצדדים שלי, אבל לצערי נראה לי ששתי הכוכבות הראשיות בסיפור (אשתו של אבא + אמא שלי) לא ממש רוצות (הראשונה בעיקר).
לאחותי מן הסתם אין דעה בעניין והיא תזרום (גם ככה בגיל הזה מעניין אותה רק הטלפון הנייד שלה
)
אולי אני אנסה ליזום אחד ביומולדת הבא שלי
או שלא כדאי כי זה עלול להעמיד את אשתו של אבא במצב לא נעים? האמת שאני יכולה פשוט לשאול אותה את השאלה הזאת ולקוות שעצם השאלה בסדר מבחינתה... אין סיבה שלא, נכון?
(ניצל"שתי את השרשור, רק הגבתי לך כי כך יצא, כולם מוזמנים לענות אם מישהו מעוניין...)
במקרה שלי חוסר הרצון לקשר נובע בעיקר מהצד של אשה מס' 2 של אבא
אמא שלי לא רוצה בקשר אבל פחות מתנגדת
בסופו של דבר יצא להן להיפגש במקרה כמה פעמים וחצי במקרה כמה פעמים
לי אישית מאוד עצוב שלא היה קשר כל השנים ועדיין
אבל להבדיל, אצלי הסיטואציה הנוכחית התחילה רק בגיל 18, וזה בערך הזמן שבו גם ההורים שלי הסתכסכו והתרחקו... כי עד אז הם שמרו על קשר טוב, בשבילי.
אז אני מניחה שזה לא ממש מצב דומה?
עדיין הייתי שמחה למגשים משפחתיים משותפים עם כל הצדדים שלי, אבל לצערי נראה לי ששתי הכוכבות הראשיות בסיפור (אשתו של אבא + אמא שלי) לא ממש רוצות (הראשונה בעיקר).
לאחותי מן הסתם אין דעה בעניין והיא תזרום (גם ככה בגיל הזה מעניין אותה רק הטלפון הנייד שלה
אולי אני אנסה ליזום אחד ביומולדת הבא שלי
(ניצל"שתי את השרשור, רק הגבתי לך כי כך יצא, כולם מוזמנים לענות אם מישהו מעוניין...)
אני לא מדברת עם הגרושה
ולרוב גם לא אומרת לה שלום. בתחילת הדרך הגיעה עד פתח הדלת או העזה להכנס עם אחד הילדים של בעלי לביתנו ללא רשותנו כשלא היינו בביית. בשל יצר הנקמנות שלה והרצון לחבל בקשר שלנו מהיום הראשון ובשל הפלצות שהאכילה את בעלי זה יהיה ביזיון מצידי לנסות ולשוחח איתה בכלל. אישה שביום הנישואין שלנו עשתה מעשה שלא יעשה, לא אפרט ואין צורך, זורה רעל בכל הזדמנות ולא מפסיקה למצוץ עוד כספים מעבר להגדלת המזונות ולהסכם עו׳ד. היא האדם היחיד שאני איתו ביחסי מלחמה קרה. חבל לי שכך אבל לצערי התנהגות יפה שלה אלינו היתה ב100% מהמקרים על בסיס אינטרסנטי וחא מתוך רצון להשתנות ולשנות את הקשר.מילה רעה ילדיו לא שמעו ממני על אימם אבל מעולם גם לא הייתי צבועה ואמרתי תמיד באופן גלוי שאני ואימן לא חברות. הגרושה סבורה שהיא מהווה איום עלי ולכן אני קרירה אליה ככה... מיותר לציין שיחסי בעלי איתה קרים וטכניים לחלוטין. את הבן המשותף אני לא אשלח אליה.. אני התרחקתי מהקנאה שלה בכל צורה ובוודאי שלא אקרב אליה את היקר לי מכל. קנאה, בגדול זו לא אנרגיה שאני מזמנת אלי.
ולרוב גם לא אומרת לה שלום. בתחילת הדרך הגיעה עד פתח הדלת או העזה להכנס עם אחד הילדים של בעלי לביתנו ללא רשותנו כשלא היינו בביית. בשל יצר הנקמנות שלה והרצון לחבל בקשר שלנו מהיום הראשון ובשל הפלצות שהאכילה את בעלי זה יהיה ביזיון מצידי לנסות ולשוחח איתה בכלל. אישה שביום הנישואין שלנו עשתה מעשה שלא יעשה, לא אפרט ואין צורך, זורה רעל בכל הזדמנות ולא מפסיקה למצוץ עוד כספים מעבר להגדלת המזונות ולהסכם עו׳ד. היא האדם היחיד שאני איתו ביחסי מלחמה קרה. חבל לי שכך אבל לצערי התנהגות יפה שלה אלינו היתה ב100% מהמקרים על בסיס אינטרסנטי וחא מתוך רצון להשתנות ולשנות את הקשר.מילה רעה ילדיו לא שמעו ממני על אימם אבל מעולם גם לא הייתי צבועה ואמרתי תמיד באופן גלוי שאני ואימן לא חברות. הגרושה סבורה שהיא מהווה איום עלי ולכן אני קרירה אליה ככה... מיותר לציין שיחסי בעלי איתה קרים וטכניים לחלוטין. את הבן המשותף אני לא אשלח אליה.. אני התרחקתי מהקנאה שלה בכל צורה ובוודאי שלא אקרב אליה את היקר לי מכל. קנאה, בגדול זו לא אנרגיה שאני מזמנת אלי.
אני לא מדברת עם הגרושה
ולרוב גם לא אומרת לה שלום. בתחילת הדרך הגיעה עד פתח הדלת או העזה להכנס עם אחד הילדים של בעלי לביתנו ללא רשותנו כשלא היינו בביית. בשל יצר הנקמנות שלה והרצון לחבל בקשר שלנו מהיום הראשון ובשל הפלצות שהאכילה את בעלי זה יהיה ביזיון מצידי לנסות ולשוחח איתה בכלל. אישה שביום הנישואין שלנו עשתה מעשה שלא יעשה, לא אפרט ואין צורך, זורה רעל בכל הזדמנות ולא מפסיקה למצוץ עוד כספים מעבר להגדלת המזונות ולהסכם עו׳ד. היא האדם היחיד שאני איתו ביחסי מלחמה קרה. חבל לי שכך אבל לצערי התנהגות יפה שלה אלינו היתה ב100% מהמקרים על בסיס אינטרסנטי וחא מתוך רצון להשתנות ולשנות את הקשר.מילה רעה ילדיו לא שמעו ממני על אימם אבל מעולם גם לא הייתי צבועה ואמרתי תמיד באופן גלוי שאני ואימן לא חברות. הגרושה סבורה שהיא מהווה איום עלי ולכן אני קרירה אליה ככה... מיותר לציין שיחסי בעלי איתה קרים וטכניים לחלוטין. את הבן המשותף אני לא אשלח אליה.. אני התרחקתי מהקנאה שלה בכל צורה ובוודאי שלא אקרב אליה את היקר לי מכל. קנאה, בגדול זו לא אנרגיה שאני מזמנת אלי.
ולרוב גם לא אומרת לה שלום. בתחילת הדרך הגיעה עד פתח הדלת או העזה להכנס עם אחד הילדים של בעלי לביתנו ללא רשותנו כשלא היינו בביית. בשל יצר הנקמנות שלה והרצון לחבל בקשר שלנו מהיום הראשון ובשל הפלצות שהאכילה את בעלי זה יהיה ביזיון מצידי לנסות ולשוחח איתה בכלל. אישה שביום הנישואין שלנו עשתה מעשה שלא יעשה, לא אפרט ואין צורך, זורה רעל בכל הזדמנות ולא מפסיקה למצוץ עוד כספים מעבר להגדלת המזונות ולהסכם עו׳ד. היא האדם היחיד שאני איתו ביחסי מלחמה קרה. חבל לי שכך אבל לצערי התנהגות יפה שלה אלינו היתה ב100% מהמקרים על בסיס אינטרסנטי וחא מתוך רצון להשתנות ולשנות את הקשר.מילה רעה ילדיו לא שמעו ממני על אימם אבל מעולם גם לא הייתי צבועה ואמרתי תמיד באופן גלוי שאני ואימן לא חברות. הגרושה סבורה שהיא מהווה איום עלי ולכן אני קרירה אליה ככה... מיותר לציין שיחסי בעלי איתה קרים וטכניים לחלוטין. את הבן המשותף אני לא אשלח אליה.. אני התרחקתי מהקנאה שלה בכל צורה ובוודאי שלא אקרב אליה את היקר לי מכל. קנאה, בגדול זו לא אנרגיה שאני מזמנת אלי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.