התיעצות בנושא אין אבא

[fialka3]

התיעצות בנושא אין אבא

אז הגענו לגיל שאפשר להתחיל. הבנות בנות שנתיים ולאחרונה התחילו פה ושם להזכיר מילה אבא. כנראה זה בא מהגן עם דמויות של אבות של ילדים אחרים. אז הסברתי להן, שלנו במשפחה אין אבא - יש אמא, יש סבא וסבתא. הן ככול הנראה הבינו, כי סיפרו את הסיפור לסבא וסבתא וגם לגננות בגן.

שאלה האם להסתפק בזה ולהרחיב מידע ברגע שיגיעו שאלות נוספות או להקדים ולהתחיל לטפטף להן מידע קצת לפני? איך זה היה אצלכם? מישהי מכירה ספרים טובים בנושא?

 

[אמא של צוצה ופפקי]

אני..

אני עד היום משתמשת בתשובה הזו והיא מספקת.
חושבת שאם הילדים לא "חוקרים" אין צורך להסביר את עניין הזרע-ביצית וכל המשתמע מכך.
פה ושם, כששאלו, עניתי יותר בהרחבה כמו שלא מצאתי גבר טוב להיות איתו וממש ממש רציתי בהם , להיות אמא, אז הרופא עזר לי.
האמת,ניסיתי להסביר זרע- ביצית ולא ממש עניין אותם

.
אני לא בגישה של להתעסק בעניין אם זה לא עולה, דהיינו "לדחוף" לילדים בכוח.
בזמנו קניתי המון ספרים והאמת לא ממש שימשו אותנו עד כה-
משפחות,משפחות מיליון לפחות
לתומר אין אבא
המשפחה המיוחדת שלי/איתן פרץ
ויש את הסיפורים שיצרו נשים מפה,בקבצים.
שבת שלום

 

[אמאנחל]

אני הקראתי ספר

את הספר "לתומר יש אמא" (זה כל מה שהיה באותה תקופה), אבל שיניתי את המילים לפי מה שהתאים לי.
רציתי שיכירו את הסיפור לפני שילדים בגן ישאלו שאלות שלא יהיו להם תשובות. כמו שבהגדה מתייחסים ל"אחד שאינו יודע לשאול" ואנו מצווים "את פתח לו" כלומר תיזום את העברת הידע.
גם אם ילדים בגן בגיל שנתיים-שלוש לא שואלים שאלות, האחים הגדולים של הילדים יכולים לשאול שאלות. כדאי שיהיו לילדים תשובות מוכנות שמתאימות לגיל שלהם.
משהו פשוט כמו "במשפחה שלנו אין אבא", "למה?", "ככה זה אצלנו". או כל תשובה אחרת שאת מוצאת לנכון.
&nbsp
את יכולה לחוש את המצב ולשנות את התגובות שלך בהתאם. היו תקופות שהיה לי חשוב לדאוג שידעו משהו מסוים, ותקופות אחרות שעזבתי את הנושא לחלוטין. בכל מקרה לא מדובר במשהו קריטי.