זללן הקלמנטינות
New member
התיעצות לפני אימוץ כלב
היי לכם
מתכוון לאמץ כלב (לא גזעי) וצריך כמה עצות.
יש לי ולאשתי ניסיון בגידול חתולים ורכיבה על סוסים אך לא עם כלבים, יש לנו בית עם גינה גדולה והכלב יהיה בחצר, יש גם חתול מוזר שבא פעמיים ביום לקבל אוכל ונעלם.
יש לי שני ילדים קטנים, בת 4 ובן 2. הילדה שלי אוטיסטית והיא הסיבה העיקרית בגינה אני רוצה לאמץ כלב. היא כמעט ולא יוצרת כמעט עם אנשים, שהיא מגיעה לאירוע משפחתי עם 20 איש וכלב אחד-נחשו למי היא ניגשת......
היא לא מפחדת כלל מכלבים לא משנה באיזה גודל, היינו לפני שנה בביתה עם גולדן צעיר שקפץ עליה מהתרגשות, הפיל אותה, נבח משמחה, ליקק, קפץ סביבה בעודה שוכבת על הדשא-היא הייתה מאושרת, אותו דבר קרה גם השבוע עם בוקסר בן 4 חודשים בערך.
אבל יש בעיה אחת. היא לפעמים משחקת עם כלבים בפרעות מבלי להבין שהיא מבהילה/מכאיבה להם. היא עשויה תוך כדי משחק, ללא כל כוונה רעה, למשוך להם את הפרווה לשכב עליהם או אפילו לנשוך. סימני אזהרה של כלב לא נקלטים אצלה וקשה לנו להסביר לה כי היא לא ממש מבינה. שלא תבינו לא נכון, רוב המפגשים שלה עם כלבים לא נראים ככה אבל זה קורה מדי פעם. לקרובי משפחה שלי יש כלבה גדולה מאוד וזקנה (משו כמו תערובת של דני ולברדור) שמתמודדת מצוין עם הבעיה-היא פשוט הולכת שלא נעים לה. כלבים קטנים נלחצים יותר ואז אנחנו חייבים לחלץ את הכלב מידיה. אני מפחד ממצב שכלב יפחד ממנה ויירתע ממנה או גרוע מזה-יתקוף אותה. בנוסף יש לי ילד בן שנתיים שגם הוא לא תמיד מבין, אבל לו ניתן להסביר ביתר קלות ויש לו פחות יכולת להפחיד או לפגוע בכלב. אני מניח שהבעיה של ילדים שנוהגים לא נכון בכלב היא לא ייחודית לנו אבל בכל זאת אני מעדיף להתכונן לבעיה.
מהכרות אישית עם כלבים, ידע כללי וקריאה באינטרנט חשבתי לאמץ לברדור או גולדן. חייב להיות כלב גדול ומאוד רגוע וסובלני, רצוי אדיש ולא היפראקטיבי.
ולפני השאלות , הבהרה: לא אכפת לי אם זה זכר או נקבה, בכל אופן הוא היה מסורס/מעוקרת ומחוסן כנדרש.
ועכשיו השאלות:
בעמותות השונות ישנם כלבים שעברו התעללות ועשויים להיות פגועים מה שלפעמים גורם לתוקפנות, יש לי ילדים קטנים ופגיעה בהם יכולה להיות חמורה-איך אני יכול להבטיח שזה לא יקרה?
כמו כן הבנתי שכלבים שהיו בהסגר/עמותה ולא באו במגע עם ילדים גם לא יודעים כיצד לנהוג איתם, האומנם?
מסיבה זו חשבתי לאמץ גור, אבל כאן יש שתי בעיות-ראשית הילדה שלי כמו שהבנתם לא תמיד עדינה אני קצת מרחם על הגור, כמובן שנשגיח, אבל אם הוא בבית תמיד יהיו זמנים שלא נשים לב. הבעיה השנייה זה שגור מצריך הרבה חינוך, דבר שמצריך ניסיון וזמן- שני דברים שאין לי.
אופציה אחרת שחשבתי זה לאמץ כלב שגדל בבית עם ילדים, אך אינני יודע מאיפה למצוא בדיוק לברדור למסירה שגדל בבית עם ילדים, ושוב-גם אז אין לי מושג מה באמת עבר עליו.
מעבר לכך, האם יש אילוף כלבים שיאפשר להם להסתדר טוב יותר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?
אשמח לעצות נוספות הערות והארות.
בינתיים – אני הולך לזלול עוד כמה קלמנטינות
תודה מראש
אוהד
היי לכם
מתכוון לאמץ כלב (לא גזעי) וצריך כמה עצות.
יש לי ולאשתי ניסיון בגידול חתולים ורכיבה על סוסים אך לא עם כלבים, יש לנו בית עם גינה גדולה והכלב יהיה בחצר, יש גם חתול מוזר שבא פעמיים ביום לקבל אוכל ונעלם.
יש לי שני ילדים קטנים, בת 4 ובן 2. הילדה שלי אוטיסטית והיא הסיבה העיקרית בגינה אני רוצה לאמץ כלב. היא כמעט ולא יוצרת כמעט עם אנשים, שהיא מגיעה לאירוע משפחתי עם 20 איש וכלב אחד-נחשו למי היא ניגשת......
היא לא מפחדת כלל מכלבים לא משנה באיזה גודל, היינו לפני שנה בביתה עם גולדן צעיר שקפץ עליה מהתרגשות, הפיל אותה, נבח משמחה, ליקק, קפץ סביבה בעודה שוכבת על הדשא-היא הייתה מאושרת, אותו דבר קרה גם השבוע עם בוקסר בן 4 חודשים בערך.
אבל יש בעיה אחת. היא לפעמים משחקת עם כלבים בפרעות מבלי להבין שהיא מבהילה/מכאיבה להם. היא עשויה תוך כדי משחק, ללא כל כוונה רעה, למשוך להם את הפרווה לשכב עליהם או אפילו לנשוך. סימני אזהרה של כלב לא נקלטים אצלה וקשה לנו להסביר לה כי היא לא ממש מבינה. שלא תבינו לא נכון, רוב המפגשים שלה עם כלבים לא נראים ככה אבל זה קורה מדי פעם. לקרובי משפחה שלי יש כלבה גדולה מאוד וזקנה (משו כמו תערובת של דני ולברדור) שמתמודדת מצוין עם הבעיה-היא פשוט הולכת שלא נעים לה. כלבים קטנים נלחצים יותר ואז אנחנו חייבים לחלץ את הכלב מידיה. אני מפחד ממצב שכלב יפחד ממנה ויירתע ממנה או גרוע מזה-יתקוף אותה. בנוסף יש לי ילד בן שנתיים שגם הוא לא תמיד מבין, אבל לו ניתן להסביר ביתר קלות ויש לו פחות יכולת להפחיד או לפגוע בכלב. אני מניח שהבעיה של ילדים שנוהגים לא נכון בכלב היא לא ייחודית לנו אבל בכל זאת אני מעדיף להתכונן לבעיה.
מהכרות אישית עם כלבים, ידע כללי וקריאה באינטרנט חשבתי לאמץ לברדור או גולדן. חייב להיות כלב גדול ומאוד רגוע וסובלני, רצוי אדיש ולא היפראקטיבי.
ולפני השאלות , הבהרה: לא אכפת לי אם זה זכר או נקבה, בכל אופן הוא היה מסורס/מעוקרת ומחוסן כנדרש.
ועכשיו השאלות:
בעמותות השונות ישנם כלבים שעברו התעללות ועשויים להיות פגועים מה שלפעמים גורם לתוקפנות, יש לי ילדים קטנים ופגיעה בהם יכולה להיות חמורה-איך אני יכול להבטיח שזה לא יקרה?
כמו כן הבנתי שכלבים שהיו בהסגר/עמותה ולא באו במגע עם ילדים גם לא יודעים כיצד לנהוג איתם, האומנם?
מסיבה זו חשבתי לאמץ גור, אבל כאן יש שתי בעיות-ראשית הילדה שלי כמו שהבנתם לא תמיד עדינה אני קצת מרחם על הגור, כמובן שנשגיח, אבל אם הוא בבית תמיד יהיו זמנים שלא נשים לב. הבעיה השנייה זה שגור מצריך הרבה חינוך, דבר שמצריך ניסיון וזמן- שני דברים שאין לי.
אופציה אחרת שחשבתי זה לאמץ כלב שגדל בבית עם ילדים, אך אינני יודע מאיפה למצוא בדיוק לברדור למסירה שגדל בבית עם ילדים, ושוב-גם אז אין לי מושג מה באמת עבר עליו.
מעבר לכך, האם יש אילוף כלבים שיאפשר להם להסתדר טוב יותר עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים?
אשמח לעצות נוספות הערות והארות.
בינתיים – אני הולך לזלול עוד כמה קלמנטינות
תודה מראש
אוהד