התיעצות

[ריני44]

התיעצות

שלום לכולן לאחר שקבלתי תשובה שלילית לivf--מס 5 השנה, הסתבר לי שבגלל החג לא אוכל להתקבל לקביעת תכנית חדשה השבוע וכך בעצם אני מפסידה את החודש הקרוב ואוכל להמשיך רק עוד חודש.( אני מטופלת באסותא בד"כ אצל פרופ דור) ממילא אולי הייתי צריכה לערוך הפסקה של חודש - אינני יודעת. השאלה היא - האם לרוץ ולנסות להתקבל אצלו באופן פרטי, או להשלים עם הענין ולחכות עוד מחזור. חוץ מזה איך מתמודדים עם האכזבה. אני מרגישה שהענין משפיע על כל החיים ואף על מערכת היחסים עם בן הזוג. מחכה לתגובותיכן .

 

[סאני המצליחה]

קודם כל אני מצטערת מאוד

שלא קיבלת את המתנה הכי מושלמת לחג. מקווה בשבילך שבראש השנה הבא תחגגי עם תינוק בידיים. שנית, ייתכן מאוד שתאלצי בכל מקרה לעשות הפסקה לחודש אחד. זה תלוי בגוף שלך למה הוא מסוגל, וברופא שלך. אם עדיין לא קיבלת ווסת, למרות התשובה השלילית, לא ניתן לעשות טיפול נוסף עד קבלת הווסת. ואם יש ציסטות, אז צריך להמתין חודש ועוד הרבה גורמים. אני אומרת לעשות מה שטוב לך. לדעתי תנסי להילחם על טיפול פרטי. מקסימום אם יאמרו לך לא לפחות תדעי שניסית. כי בטח את מרגישה שאת "מפספסת" חודש. ואני מבינה אותך. שיהיה רק בהצלחה. סאני.

 

[ענת איתן]

ריני שלום , אני עונה לך דווקא על

החלק השני של שאלתך , כי בחלק הראשון אינני מבינה מספיק. אין שום ספק שהסיטואציה הקשה הזו משפיעה על מרקם היחסים עם בן הזוג. כשאני הייתי בטיפולים במרפאת בריאות האשה , עבדה בצמוד ובשת"פ עם רופא הפוריות עובדת סוציאלית , ולכל מטופלת שלו הוא (הרופא) חילק דף ירוק ובו פניה שלה אל הנשים והזמנה להתקשר אליה. אני לא הספקתי להיפגש איתה "פייס טו פייס" אבל ראיתי אותה מסתובבת שם פעם - נראתה אחת שאפשר בהחלט לשפוך בפניה את הלב (מהתרשמות בלבד...). וכאן מגיע הדבר שאני מאמינה בו הכי הרבה: לא צריך ולא בריא להתמודד עם המצב הזה לבד. צריך אוזן קשבת ודמות תומכת. זהו מצב משברי ואני לא מאמינה בהיותנו "סופרמנים" -בכלל לא .תמיכה כזו אפשר לקבל בפורום וגם מאיש/אשת מקצוע. זה היה ה"אני מאמין" שלי. מקווה שדרכך להצלחה קצרה והגעת לישורת האחרונה. ענת.

 

[מירבי*]

ריני..

כמה שזה עשוי להישמע אבסורד, יש תועלת גדולה בהפסקה, קחי לך אוויר, נסי להנות מזה, הרגיעי את עצמך, ממילא זה חודש עמוס בחגים, זה יכול מאוד להקשות עליך אפע"פ שבאסותא עובדים כל השנה. אין לזה קשר אם תלכי אליו פרטי או לא, הוא חלק מביה"ח, יכול להיות שזו מדיניות של אסותא לא להתחיל טיפול עכשיו לקראת החג. אגב..גם אני טופלתי אצל דור באסותא. בהצלחה, שנה טובה ופוריה. מירב

 

[מרב.]

ריני שלום,

איך מתמודדים עם האכזבה? כל אחד בדרכו שלו, בדרכה שלה. כל דבר שיכול לעשות לך טוב, הוא אמצעי שכדאי להשתמש בו. אם לבכות ואם לבלות, אם להעסיק את עצמך בדברים שונים מלבד נושא הפוריות, ובין אם זה התחברות /התנתקות מנשים בהריון. אין מתכון אחד, והרי בכל חודש אנחנו שונות, לעיתים עם יותר תקווה, לעיתים העצב גובר. וכאן אני מגיעה לנקודה החשובה. הפסקה- כן, ואם עשית את כל חמשת הטיפולים האחרונים ברצף, אז הפסקה דחופה. מצב של טיפול שרודף טיפול גורם ללחץ מאוד חזק על הנפש שלנו, ובהכרח גם משפיע על ההרגשה, על היחסים עם בן הזוג, על העבודה ועל כל מערכות היחסים הסובבות אותנו. אני מכירה את ההרגשה שחייבים להספיק עוד טיפול ועוד טיפול, אבל פה בדיוק צריך לעצור ולהפעיל את שיקול הדעת, ולחשוב לא רק על הנפש הדואבת, אלא גם על הגוף שעומד תחת מתקפת הורמונים בלתי פוסקת. תני לעצמך לנשום, תני לעצמך את ההזדמנות להשקיע קצת באיש שלך ובזוגיות שלכם, כיוון שלפני שרצים לעשות תינוק, כדאי לבדוק שאכן יש עם מי. קחי לך חודש, אפילו חודשיים של הפסקה. במבט כולל ורחב, החודשיים האלו לא יעשו הבדל גדול, אם יוולד לך התינוק ביולי או בספטמבר 2002. מה שחשוב זו את, הנפש, הגוף שלך והגבר שלך, ואת תראי איך תתחילי לנשום סדגש| כשלא תרוצי אחרי זריקות, ספירת ימים ובדיקות למינהן. מאחלת לך את האומץ הדרוש לעשות הפסקה שכזו ואת כל ההנאות שהיא צופנת בחובה, מרב

 

[יפעתי&]

../images/Emo32.gif מרב שלחתי לך מייל...

 

[מרב.]

קיבלתי, מתוקה שלי- ../images/Emo51.gif

 

[אלישע הנביא]

קחי חודש חופש ואף יותר ../images/Emo73.gif

לפי מה שאת אומרת אז את ה-5 הקודמים עשית ברצף ? לא מאמין שיש מישהו אחד שיכול לההמליץ על המהירות הזאת לדעתי אין שום בעיה בהמתנה -ואף הייתי ממליץ לך לקחת קצת פסק זמן זה חשוב גם מבחינה רפואית וגם נפשית וגם חשוב לעשות חושבין מידי פעם - לשאול עוד חוות דעת רפואיות . ללמוד יותר את החומר. לישמוע על עוד סוגי טיפולים במיוחד שאת אחרי חמישה כישלונות בקיצור קצת חופש לא יזיק רק יועיל ויש עוד עוד חורף ארוך לפנינו שאין כמוהו זמן הכי ראוי לטיפולים האלה

 

[טלי2]

ריני ../images/Emo10.gif

קודם כל זה באמת מעציב, ושום מילת נחמה לא תעזור ממש ברגע הזה. בקשר לשאלתך הראשונה, אני רק יכולה לכתוב לך מה אני הייתי עושה, ואני חושבת שהייתי נותנת לעצמי זמן למנוחה, קצת פסק זמן מהמרוץ, מנוחה לגוף, מנוחה לנפש, וזמן להחזיר קצת דברים לפרופורציות, גם הזוגיות תורווח מפסק זמן כזה. אני מכירה מעצמי את התחושה של "לפספס חודש", והרצון להתחיל מיד טיפול חדש, אפילו כמרפא ל"שלילי"...ותמיד באמת קיים הסיכוי שהחודש הוא החודש, מצד שני אני באמת מאמינה (וזו אמונתי הסובייקטיבית בהחלט) שכאשר הגוף עייף והנפש עייפה, קשה להם לעשות את שלהם. הבחירה נתונה בידייך, והכי טוב פשוט להקשיב לעצמך מקרוב, וללכת בעקבות התחושה הפנימית. מאחלת לך שזו היתה האכזבה האחרונה ושמעתה יבואו רק הפתעות טובות

 

[סוכריה על מקל]

שלום, ריני

אני מצטערת על השלילי, זה תמיד כואב לשמוע. לגבי ההפסקה - אני מצטרפת לדעת הרוב. גם עלי נכפתה הפסקה החודש, ולמרות שניסיתי נואשות להימנע ממנה, כל פעם שחשבתי שמצאתי פתרון לבעיה אחת צצה אחרת, אז הבנתי את הרמז. חודש אחד זה לא מה שיעשה את ההבדל. שיהיה לך בהצלחה בכל החלטה שתעשי.

 

[יעל@]

ריני יקרה

אני יודעת עד כמה קשה לצאת מתוך מעגל הטיפולים. אבל גם להפסקות יש חשיבות מאוד גדולה- גם לגוף וגם לנפש, ולכן צריך אולי לנצל את ההפסקה של החגים ואחר כך להמשיך עם כוחות מחודשים. אני יכולה לומר שאנחנו מחודש יוני בהפסקה, והחודש מתחילים (עם הדיכוי) והחופש הזה עשה לנו רק טוב מכל הבחינות. מאחלת לך שנה טובה ומתוקה, יעל