התכנסות

[זאתי שחושבת]

התכנסות

התרחקתי מהמולת היומיום
בין חדרי ביתי אני נמצאת
תמונת עולמי מתכנסת למקום הפרטי שיצרתי
ואני רואה בבהירות גוברת
מה יש לי
ומה אין
סוג של רוגע מתפתח
אולי כי אין בנמצא מי שתסעיר אותי
כמו פעם, לפני שגיליתי בעצמי את הצד הזה
והייתי בעיוורון של חוסר הידיעה
אז אני שקטה יותר או שקטה לעיתים
וגם קצת פחות חייה או מממשת רק חלקים שלי
מישהו אמר לי היום שנראה לו שאיבדתי שליטה על החיים שלי
שהייתי אמורה להיות עסוקה כעת בדברים אחרים שעומדים לבוא
הוא גבר ומן הסתם מבין אותי בדרכו
ואני חושבת שאולי אני לאט לאט משיגה יותר שליטה על החיים שלי
בדרכי
אבל עדיין נבהלתי כעסתי חששתי קצת מאמירתו
ואם הוא צודק? וכל זה יוביל אותי לאסון כלשהו?
יש אנשים שכדי להיות קרובים אל עצמם מתבודדים לזמן מה
ואני כעת מתרחקת מהמולת היומיום
וחושבת על שהיה ועל עצמי ועל חיי
מישהי אמרה לי היום שעוד יהייה טוב ואהייה מאושרת בבוא הזמן
גם אם כעת אני לא יכולה לראות זאת ממש
ואני בחלומות הפרטיים ממשיכה למלא את שחסר לי
ממשיכה לחשוב עליה, על נשים, על קשר שימלא אותי נכון
חולמת ורוצה
גם זה משהו!

 

[מהמאדים]

שקט

זה טוב.
ולחשוב ולעבד עם עצמך, לאט, בפכחון וממקום של שליטה והבנה הולכת ונבנית, ולא לקפוץ למים בלי חשבון, זה בהחלט נתיב נבון.
רק, קחי בחשבון: לא הכל בשליטה. לא מבחוץ וגם לא תמיד מבפנים. וכדאי לחשב מסלולי מילוט וחירום כדי שתוכלי לנתב גם כשהכל סביב יסתחרר.

ועוד תובנה של מי שמחשבת מסלולים כבר זמן רב. לכל דבר יש מחירים, ולא תמיד ניתן לאמוד את המחירים בזמן אמת. יש מחירים קטנים שברבות הימים, ממש כמו קופת חיסכון בבנק, מצטברים לכדי מחירים גדולים. אלא שכשאת מבינה זאת, המחירים האלו הם תשלומים שכבר נפדו. לא רק על חשבונך, אלא על חשבון כל הסובבים אותך, כולל אלו היקרים לך מכל, שלמענם את למעשה מוכנה לשלם את אותם המחירים...