התלבטויות גמילה

[אמא של טל]

התלבטויות גמילה

טל בת 2 וחמישה ח´ ועדיין עם טיטול . לפני 5 חודשים בערך היא הייתה מלאת מודעות לנושא , הודיעה על כל קקי , עשתה כמה פעמים בסיר , הייתה נכנסת לפוזיציית החלפה ( נשכבת על הספה ידיים מאחורי הראש ....) מיד לאחר כל יציאה , וכשממש ממש הרגשנו שהגיע הרגע היא התחילה לסבול מעצירויות מטורפות ממש ( כל קקי הרגיש ונשמע כמו לידה ) , ואנחנו חשבנו שאולי היא בלחץ מהנושא והחלטנו להוריד את האינטנסיביות של הנושא מסדר היום ( מה שנראה לי בדיעבד טעות ) . אח"כ התחילה מן תקופה קשה כזאת בה אני התחלתי ללמוד והיא נאלצה להסתגל למציאות של בייביסיטר אחרי הגן , אבא נסע קצת לחו"ל ונראה היה שהדברים קצת מתערערים לה אז עזבנו לגמרי את הנושא .... בקיצור היום היא ממש לא מדברת לא מתייחסת ואפילו לא מודיעה לי על טיטול מלוכלך . הייתי עוזבת את הנושא ונותנת לה "להודיע כשהיא מוכנה" כפי שהרבה ממליצים לי , אבל יש בי פחד שאיבדנו את המומנטום ואולי יש צורך להתחיל ולהתעסק שוב בנושא , ואני מתחילה עכשיו חופשת סימסטר ויש לי שבועיים להקדיש רק לה עכשיו .... מה דעתכן ( אם יש פה מישהי שהצליחה להתמיד ולקרוא עד הסוף ) ?

 

[אורית ג.]

../images/Emo18.gif דעה לא מקובלת -( ארררוך)

אבל עם הצלחה של 100% (בילדה אחת

) אני לא גומלת בכלל. לא כשהיא מודיעה ולא כשהיא לא מודיעה וגם לא מרשה לאנשים אחרים לומר לה "את כבר גדולה" או "את עוד עם חיתולים" סתם לא עושה מזה עניין חוץ מלקנות תחתונים מתישהו (זה בסדר בגיל של טל, לדעתי) ולהראות לה שגם לה יש ושהיא יכולה ללבוש אותם מתי שהיא רוצה. גם מעל החיתול גם בלי חיתול ואם הם נרטבים (תוך 10 דקות כולם נרטבו כי היא לבשה את כ-ו-ל-ם ביחד) להגיד שתיכף נכבס ויהיו לה שוב - ממש בלי להצטער. עניין התחתונים הוא לא כדי לתת לה ´אתגר´ אלא כדי לידע אותה ששיטת התחתונים היא לא רק למבוגרים (כמו חזיה למשל) אלא רלוונטית גם עבורה כשתרצה. אני גם מניחה שיש לכם סיר ושכבר הסברתם את עניין הפיפי בסיר. חוץ מלומר את זה (שוב - כדי לתת לה מידע ולא הנחיה) לא עשיתי כלום. ולכל מי ששואל "עד מתי היא תהיה עם חיתול" עונים "עד גיל 8 " ומלמדים גם את הילדה לענות ככה - אם יש ששואלים גם אותה. וגם... לא נותנים לגננת "להתחיל גמילה" (== לנג´ס ל-3 ילדים בגן ביחד ש"הנה אנחנו גדולים ולא לובשים חיתול") תוצאות : בגיל 3 היא בקשה רק עם תחתונים -לפני כן היה שלב ביניים שבו היא בקשה את החיתול "לכבוד" הפיפי/קקי - וזה מראה על שליטה וגם חוסך מהילד את הפחד שהוא לא יקבל חיתול יותר או את ההשפלה ש´מחזירים אותו לחיתול " אם שדרו לו ש"כל הכבוד" שהוא עושה בסיר. בקיצור : לא עושים מזה עניין. לא מהללים פיפי מוצלח ולא מצטערים על פיספוסים (וגם לא מכנים את זה ככה) ויום אחד מתברר שהילד הוא אדם ואין לו עניין להסתובב עם חיתול אם הוא שולט. לא היו הרטבות לילה, לא היה לחץ, לא ´פרסים´ ולא עצירויות. זה נראה לי גם יותר מכובד לילד. ברור שזה לא מתראים לכל אחד או למי שמתרגש מעניינים כאלה. (היום היא בת 6 אגב, וחיתול לפני קקי היא בקשה עד גיל 3.5 - זה היה גם יותר נח והגייני מאשר לקחת אותה לשרותים ציבוריים בכל מיני מקומות). מקווה שעזרתי ולא הלחצתי.

 

[רותי ע]

עזרת לי.. ../images/Emo13.gif

עידן בן שנתיים וחצי וכל הזמן שואלים אותי מתי אני גומלת אותו. התשובה שלי-"אני לא גומלת. הוא יחליט מתי הזמן להיגמל. לכיתה א´ הוא לא ילך עם חיתול.." אבל הלחץ הזה קצת מלחיץ.. טוב לשמוע (ושמעתי לא רק ממך) שהתאוריה שלי נכונה.. ואמא של טל - אני ממליצה לך לעזוב את הנושא ולתת לה ליזום בבוא הזמן. חוץ מזה שבחורף לפי מה ששמעתי קשה לגמול עם כל שכבות הבגדים ועדיף לחכות לקיץ ואז לתת להם ללכת הרבה ערומים..וזה מגיע מעצמו.. וזה מזכיר לי איך אמא של ילדה בגן של עידן החליטה שהילדה מוכנה לגמילה. אבל הילדה שכרוכה אחרי עידן אמרה "לעידן יש חיתול אז גם לי". אז עידן אשם בכך שהיא לא נגמלה

וברצינות-האמא היתה מוכנה אבל הילדה כנראה לא.. ובטח הם יגמלו יחד באביב/קיץ

 

[zimes]

בלי שום נסיון - דעה מקובלת עלי ../images/Emo45.gif

 

[קוטפת פרחים]

אני מחכה לאביב../images/Emo142.gif

אלעד בן שנתיים ושלושה חודשים ולא מראה שום סימנים של בשלות ואני ממש לא נלחצת. יגיע האביב, הבגדים יהיו קלים יותר, ואז נעשה את זה בשבוע הלוואי והיה לי האומץ לזרום עם זה בקצב שלו אני נכנעת ללחץ הציבורי של הגננות, האמהות האחרות, האמירות של הסבתות והמקובעות שלי... גם עם בני הבכור (יליד ספטמבר) חיכיתי עד אחרי פסח, הוא היה בן שנתיים ו-7 חדשים, היה בשל, הבין מה רוצים ממנו ותוך שבוע הוא נגמל. בחורף קר ואז "בורח" להם פיפי יותר בקלות, ואת יודעת מה זה לנסות לייבש נעליים רטובות מפיפי?

 

[Iris G]

סיפור הגמילה שלנו

קיץ, חם ונעים ויוגב כבר בן 3 ולא עשה פיפי או קקי בסיר ולו פעם אחת (פשוט סירב וצרח בקול כשניסינו). הוא קם משנת לילה יבש לגמרי, וכנ"ל מהצהריים, הוא הודיע לנו שהוא עושה/עומד לעשות. בקיצור מוכן לגמרי, כששאלו אותנו על הגמילה בעלי היה עונה "יש לי בתקציב טיטולים עד גיל 10" לילה אחד אחרי המקלחת ראיתי שאין לי חיתולים (הבית ריק כולל במחבוא) השכבתי אותו לישון עם תחתונים והבטחתי לו לרוץ לסופר להביא חבילה (שעשיתי) בבוקר הוא קם יבש לגמרי ואמרתי "אתה רוצה לנסות לשבת על הסיר לפני החיתול" והוא למרבה הפלא אמר כן. אומנם לא יצא באותו רגע כלום, אבל מאז עברה חצי שנה וניתן לספור את התאונות על יד אחת. אני משערת שזה נכון מה שאומרים "כשהילד מוכן זה הולך בקלות" את הבת בגננת "הכריחה" בגיל שנתיים והגמילה הייתה הרבה יותר "קשה"