לפי דעתי השאלה מה הבעיה בגנים
בכל גן המטפלות יעשו דברים שאת לא מסכימה להם במאה אחוז, ולא תוכלי לדעת בדיוק מה קורה כשאת איננה. לכן את צריכה לסמוך עליהן. הכוונה שלי היא לא לדברים היסטריים של הזנחה אלא למשהו כמו לתת פעמיים בשבוע לחם עם שוקולד כשסוכם על פעם אחת, לתת מוצץ בגינה (ואז הוא נאבד לפעמים). דברים שאינם עקרוניים הם קבילים בעיני ולא הייתי מסיעה. הבלגן משמעותי, לפעמים קשה לשכנע ילד להכנס לאוטו, לפעמים יש בעיה של סבתא שמוציאה ילד חולה באמצע היום וקשה לה להגיע. אם הבעיה היא עקרונית, בנוגע לשיטת החינוך או להגיינה או לכל דבר דומה, אז בעצם אין ברירה. כמו שאמרו לך, לשחק בגינה זה חלק חשוב מהיום של ילדים קטנים. אנחנו במעון ממש מגובשים, גרים קרוב ונפגשים כמעט כל יום בהרכבים שונים. יש הרבה בעיות בגן אבל סה"כ סביר (ויצ"ו, עם הטוב ועם הרע). אצלנו יש גן מיוחד של קבוצת פעוטון עם עשרה ילדים ושתי מטפלות, כך שהגיבוש אפשרי. אנחנו עושים מדורת ל"ג בעומר (ההורים מארגנים), פיקניקים ועוזרים אחד לשני אם בן הזוג בחו"ל או במילואים. עושים לפעמים בייביסיטינג של חצי שעה שעה אם מישהו נתקע בעבודה, כי הילדים מכירים אותנו. בגן שבו כל אחד מסיע את הילד שלו הביתה בסוף היום קשה להתקשר כך להורים האחרים. כך אנחנו גם מספיק מגובשים כדי להתארגן ולדרוש דברים מהגן, כמו תפריט עשיר יותר והחלפת מטפלת במטפלת מנוסה יותר. מקווה שגם זה נקודה למחשבה
יכול להיות שאני קפדנית מדי- אבל בכל זאת אני מפקידה שם את הדבר הכי יקר לי בעולם
2 גנים שנראים לי הם מאוד רחוקים מאיתנו, משהו כמו 20 דקות נסיעה ברכב. מה דעתכן? זו טעות איומה לקחת גן רחוק? להתפשר על משהו קרוב או לא לוותר?
