התלבטות בסיום קשר

[מורררצי]

התלבטות בסיום קשר

היי, אני נמצאת בקשר ואני מתחילה לחשוב בזמן האחרון שהגיע זמן לחתוך.
שנינו בני 27, כ-10 חודשים ביחד. אפשר לומר שהבעיה אחת היא שנראה שמרכז הקשר הוא הסקס. ואני לא מצליחה להוציא יותר מזה. אנחנו יוצאים לדייטים ובחלק מהפעמים אין ממש תקשורת עמוקה ויש הרבה שתיקות.
לאחרונה רציתי לראות איפה הקשר עומד מבחינתו ושאלתי על מגורים משותפים, מתי הוא רואה את זה קורה והוא ענה שחשב על זה ועוד מוקדם לו ולא בקרוב. אני מנגד מאוד רוצה להתמסד ואני יותר בכיוון של להקים משפחה אבל אני מבינה שהוא לא בכיוון. עוד בא לו לבלות ולטייל. לא אמרתי לו מה הרצונות שלי מחשש להלחיץ וגם בגלל שהיה נדמה שהוא יתאהב והכל יסתדר מעצמו.
פשוט מפחיד אותי לבזבז זמן איתו. מפחיד אותי שהוא לא האחד ושהוא איתי בגלל ה׳הטבות׳. הוא גם הציע שנטוס לחו״ל אבל אני לא רוצה לטוס עם מישהו שאני לא סגורה עליו וזה נראה לי מיותר.
בקיצור, אני תוהה אם להיפרד ואיך או לתת לזה צ׳אנס. ואיך אפשר לברר איפה זה עומדת מבחינתו.

 

[הפסימית האופטימית]

נשמע בעייתי

כמה בעיות:
- את מרגישה שהקשר מבוסס על רק סקס ואין תקשורת עמוקה - מה לגבי כאשר אתם לא בדייט, ביום יום, מתכתבים? מדברים?
- את לא מעוניינת אפילו לצאת איתו לחו"ל כי את חושבת שזה בזבוז זמן
- את לא אומרת לו איפה את עומדת אחרי 10 חודשים כי את מפחדת מהתגובה שלו (שהוא ילחץ)
- יש לכם רצונות שונים.
&nbsp
מה שהכי הפריע לי זה שאחרי 10 חודשים יחד את לא מרגישה מספיק בטוחה בקשר הזה ובו כידי להיות פתוחה ולהגיד לו מה הרצונות שלך.
&nbsp
הדבר השני שהפריע לי זה שאת לא מעוניינת לעשות חוויה כייפית איתו כמו לנסוע לחו"ל יחד כי אם לא תתמסדו אז "זה סתם היה מיותר".
&nbsp
זה נשמע שאת איתו כי את רוצה להתחתן, לא כי את ספציפית רוצה להיות איתו. וזה נשמע שהוא לא חושב על חתונה בזמן הקרוב (הוא אפילו לא חושב על מגורים בזמן הקרוב), כמובן הדרך הכי טובה לברר את עמדתו זה לשאול אותו.
&nbsp
אני הייתי נפרדת. אם מציעים לך חופשה משותפת בחו"ל ומה שאת חושבת זה - האם בא לי להשקיע זמן עם מישהו שבסוף לא יתחתן איתי? והתשובה היא שלא אז למה שתרצי להמשיך להיות איתו חודשים על חודשים?
&nbsp
את רוצה להיות בקשר עם מישהו שאתם כן מתקשרים ומדברים וזה לא רק סקס, מישהו שאת תשמחי לטייל איתו, מישהו שתרגישי בטוחה מספיק להגיד לו מה את מרגישה...
&nbsp
&nbsp

 

[מורררצי]

זה לא בדיוק ככה

תודה על תגובתך,
אני לא מרגישה שאני איתו כי אני רוצה להתחתן, להפך.
לפניו הייתי בזגיות ארוכה שכללה מגורים והיינו שניה מחתונה ואני חתכתי כי הרגשתי שזה לא זה.
לדעתי בגיל 27 זה לגטימי לרצות להיות בכיוון של קשר רציני שמוביל למיסוד ולא סתם להיות עם מישהו על מנת להעביר את הזמן.
וכן, לא בא לי לטוס איתו ושבוע אחרי לחתוך. בשבילי לטוס זה לא בקטנה זה דורש כסף ומאמץ.
ולגבי עניין הסקס, יתכן וקצת הקצנתי את זה כי יום אחרי שכתבתי את ההודעה לפורום יצאנו ודיברנו בלי הפסקה והייתה תקשורת טובה. לעומת אותו היום בו נכתבה ההודעה שהייתה פחות תקשורת (בכל זוגיות יש עליות וירידות לא..)
בכל מקרה נגעת במקור הבעייה- ענין הביטחון בקשר. אין לי שום ביטחון בשלב זה וזה מטריף אותי כי אני לא יודעת איך מבינים שזה ״זה״.

 

[PorFavor1]

אז את חייבת לברר את זה

לברר למה זה ואיך הרגשת לגבי הקשר הקודם, שהוא היה "לא זה".
וכדאי גם שתאמרי את זה לבן זוגך מתוך יושרה, מתוך כנות.
ספרי לו שהיית בזוגיות ארוכה הכוללת מגורים משותפים והכנות לקראת חתונה, ושברגע האחרון התחרטת כי הבנת ש"זה לא זה".
אם את בחורה ישרה, ואת מצפה שהסביבה תתייחס אלייך כמו בן אדם רציני- את חייבת לפרוס את השיקולים ההם שהנחו אותך לעזוב את בן זוגך הישן.
אחרת.... זה לא טוב.

 

[ELLA1992]

את אף פעם לא תדעי אם את מבזבזת זמנך או לא בטרם עת

כל מערכת יחסים היא סיכון, עם כל אחד את תשאלי את עצמך "האם הוא האחד".
בקשר לטיסה לחו"ל, "לא רוצה לטוס עם מישהו שאני לא סגורה עליו" - מה הקשר.? מכירה מלא זוגות שטסו לחו"ל יחדיו כבר כשהיו כמה חודשים בודדים ביחד ולאו דווקא המשיכו , חלקם נפרדו, נו ו?
להיפך, לדעתי את צריכה לטוס איתו כי זה יתן לך פרופורציה לגבי הקשר ויעזור לך להחליט.
ברור שהוא לא רואה את עצמו עובר לגור איתך ביחד בקרוב, עשרה חודשים זה מעט זמן , לכל אחד קצב ההתקדמות שלו, זה מעולה שההתקדמות שלו איטית, ככה זה אמור להיות. בדברים כמו זוגיות ואהבה, לא ממהרים,
מנגד, קצת בעייתי לי שאמרת שהתקשורת רופפת והקשר ברובו מבוסס על סקס .
לדעתי, אל תפרדי בינתיים, תני לזה צ'אנס, תני לו כמה חודשים נוספים, לכי תדעי אולי תגלי שטעית לגביו...
ההחלטה בידיך...בהצלחה

 

[Shamy]

נוטה להסכים עם אלה תמיד יש צ'אנס

תראי , לפי איך שלפי נשמע (ואני בת גילך) אם הייתי יוצאת עם מישהו 10 חודשים ו"היה לו מוקדם מדי לעבור לגור ביחד" אני פשוט הייתי חותכת.

שנית בנוגע לטיסה , אם יש מקום שרצית לטייל בחו"ל אבל התבאסת לסוע לבד , תסעי איתו תסתכלי עליו בתור בן זוג לא מחייב לטיסה לחול לטיול מהנה וזהו..אחרי שתחזרי ותעשי הרבה תמונות לעצמך ותהני ותהני גם מהבחור תסיימו את זה יפה וחפשי מישהו יותר שרוצה להתיישב איתך ממנו...

אני בתור בן אדם די אימפולסיבי לא הייתי נותנת עוד צ'אנס כי 10 חודשים זה המון זמן זה כמעט שנה...במיוחד בגילאים מבוגרים יותר שנוטים ל30 זה כבר נשמע לא אמין תירוץ של להיות עם מישהו שנה ויהיה לו מוקדם מדי...אבל זה רק דעה אחת מיני רבות.

 

[מורררצי]

נכון, זו ההתלבטות שלי

משהו עוצר אותי מלחתוך. שאולי זה עניין של פחד קטן שישתחרר בקרוב.
אך מצד שני, מה אם פשוט הוא לא רואה איתי עתיד? איך יודעים?
הוא יכול להגיד 1,000 פעמים שכן ובפועל בכלל לא לרצות.
משהו שם לא מרגיש לי שלם ואני לא יודעת אם זה עניין של לחץ וסרטים בראש או שהוא לא באמת באותו המקום בו אני נמצאת.
כן, אחרי 10 חודשים בגיל 27 נראה לי שאמורים לדעת לאן זה מוביל.
וכמו שהגבתי, אני לא רוצה לטוס עם מישהו שאני לא סגורה עליו ושאני בהתלבטויות לגביו. אני פשוט לא אהנה.

 

[Shamy]

מההודעה שלך זועק לי דבר אחד

שאת ממש אבל ממש לא רוצה את הקשר את נותנת כל כך הרבה לא וכן אחד מסכן )למה לא קשר ולמה כן קשר) וזה גורם לי להבין שבפנים עמוק בפנים את כנראה כבר רוצה להמשיך הלאה אבל חוסמת את עצמך על כן אחד מסכן..מבחוץ זה נראה לי כאילו אין פה שאלה של אם לחתוך אלא מתי ואיך תתגברי על זה

 

[לשבור את בנימין]

בעיה, הזמן שלך יקר

ואת רואה רק חתונה וסוף לאי הודאות שבכל קשר. אבל חתונה זה לא באמת תוצאת תרגיל וסוף הדרך, זה רק התחלה של שלב אחר. ואם את לא מעוניינת בכיף ובקושי עם ההתמדה וההשקעה שבקשר עם אדם זר כדי להגיע למצב שרוצים הדדית להתחתן, צפויות לך עוד
הרבה חוויות של להסס על סף הדלת אם לחתוך או להמשיך "לבזבז" זמן כסף אנרגיה ורגש.
&nbsp
לבחור על מה לבזבז את הזמן זאת תפיסת חיים שמביאה לנו רק הרגשת החמצה ואכזבה...
&nbsp
אולי את חותכת כי את בעצם מפחדת מסגירת הדלת על כל שאר האופציות ברגע שמתחתנים. שרדת קשר והגעת שניה מזה ועכשיו שוב שנה השקעת עם מישהו אחר ואת שוקלת שוב להעיף את 10 החודשים האלו כדי לחזור למשבצת ההתחלה.
&nbsp

 

[PorFavor1]

תמיד אפשר להיפרד

גם אני בדומה לחבר שלך, חושב שזה מוקדם לגור ביחד.
10 חודשים, זה מעט זמן בשביל להכיר אחד את השני.
אני גם לא יודע איזה מן טיפוס את. אבל זה מאוד חשוב שתדעי, גבר שנכנס לגור עם בחורה, נוטל על עצמו סיכונים שונים שהבחורה איננה נוטלת על עצמה.
הוא מציע לך לנסוע איתו לחו"ל, הוא רוצה לדעת איך את כשאת מבודדת מהסביבה שלך, איך את כשאת נמצאת אתו כמה ימים רצוף. אבל את לא מוכנה לתת לו את זה... זה חבל. זה נורית אזהרה עבור כל גבר.
זה שיש לך ניסיון במגורים משותפים עם גבר, זה יפה מאוד, אבל זה לא נותן לחבר שלך שום מידע של ממש לגבייך. השאלות שלו יישארו במקומן.

את עצמך מביעה לבטים והיסוסים... את לא מסוגלת אפילו לנסוע עם החבר שלך לחו"ל כי את לא סגורה על הבחור. אז את רוצה שהוא יבנה עלייך מגדלים באוויר, חתונה, מגורים... בעת שאת עצמך לא סגורה על הבחור.
זה לא מוצא חן בעיניי. ההיגיון שלך עקום.
לי אישית- את נשמעת כמו בחורה לא מאוהבת בכלל. לא הבעת כאן שום תלות רגשית, גם לא בדוחק.
אין לך שום חרדת נטישה, וגם אף מילה טובה לאמר על הבחור.

הזמן שלך הוא כ"כ יקר לך... אז תמשיכי הלאה.
יתכן מאוד שאת מבזבזת את זמנך לשווא.

 

[מורררצי]

תודה על תגובתך

ועל ההשקעה בתגובה.
טוב לי לשמוע דעה גברית מושקעת שכזו!

חשוב לציין שכשדיברנו על מגורים משותפים, לא אמרתי שזה צריך לקרות ברגע זה. בנוסף הוא בכלל התחיל לחפש לו דירות לבד.
מכך אני מסיקה שמבחינתו זה לא הולך בכלל לקרות בשנה הקרובה. בגיל 27, לא בא לי לחכות שנתיים וחצי עד שהקשר יתקדם למשהו. ואני כן מוכנה להתקדם איתו. כי אותו אני רוצה להמשך החיים שלי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוהבת בו והוא הדבר הכי טוב שקרה לי בשנה האחרונה, אבל הפחדים והמגננות עושים את שלהם. המצב כרגע זה שהוא, לתחושתי, לא מעניק לי את הביטחון הזה, שהוא רואה עתיד משותף, אז זה פשוט עושה את שלו וגורם לי להתבשל, לפחד ולהתלבט.
מודה, אני סופר מפחדת להיפגע.

 

[PorFavor1]

שיקול שלך מה לעשות....

לא ציינת שום דבר שאמור באמת לדחוק בך ימינה או שמאלה.
את מדברת על הפחדים שלך, כאילו שהם מן "עובדה". אבל הם לא עובדה...
הפחדים שלך הם סתמיים לגמרי, אוויריים, חסרי כל היגיון או אחיזה מציאותית.
על איזו פגיעה את בדיוק מדברת?
לא פגיעה שאת עצמך ספגת...

את אומרת שאת מאוהבת בבן זוגך, ובאותה נשימה ממש מתארת שיקול דעת קריר, צלול, שיקול שמדלג באופן קליל מעל הראש של בן זוגך, כאילו שהוא ( בן זוגך ) איננו קיים בכלל במציאות, כאילו שלעזוב אותו, לא מטיל עלייך שום אימה או פחד, או חרדה שעולמך ייפול עלייך.
כאילו שלהיות עם בן זוגך, לצאת אתו, ליהנות ממנו- כל אלו בכלל לא משחקים שום תפקיד בהשקפת העולם שלך. המסר הזה יוצא מאוד ברור מדברייך. אי תלות רגשית, אי חרדת נטישה. וגם היעדר כל מילה טובה לגבי בן זוגך.

יש לך ציפייה ואולי אף תחושת זכאות לקבל ביטחון לגבי העתיד שלך.
לא ברור לי מאיפה הציפייה הנוקשה הזאת. איך זה נולד? איך זה נברא?
לא ברור לי למה את באמת זכאית לאיזושהי וודאות, או ביטחון...
את אפילו לא מוכנה לנסוע עם בן זוגך לחו"ל...
וזה שלא אמרת לבן זוגך שהמגורים חייבים להיות מיידיים, זה שלא אמרת זאת, לא מעיד ברור על מה שבן זוגך הבין או לא הבין. מה באמת הוא הבין? לא ברור...
טיב האישיות שלך, טיב ההתאמה שלך לבן זוגך ולחיי משק בית משותף- אלו נותרו מעורפלים.

אני לא יכול לאמר לך מה לעשות.
מי שמפחד להיפגע- שלא ייצא עם אף בן זוג בכלל.

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

אולי תנסו לבסס את הקשר יותר על דיבור מאשר על מגע. הכוונה בעיקר לדיבור רגשי, גם מבחינת שיתוף חוויות רגשיות וגם מבחינת דאגה, תמיכה ועזרה. כדי שיהיה יותר מה לדבר, עשו ביחד דברים מעניינים שאתם אוהבים. התמסדות תגיע כשתרגישו מספיק קרובים מבחינת אהבה כדי שזה יתאים. אם הקשר לא יתאים לשניכם, הוא כבר יתפרק. אם תרגישו שאתם אוהבים ומתאימים ונהנים מהקשר, זה כנראה צריך להיות. אפשר לטוס לחו"ל כדי לבלות אם מרגישים נוח עם האדם לטוס אתו.
&nbsp