התלבטות בקשר למעבר גן

ttll2

New member
התלבטות בקשר למעבר גן

היי, ביתי היא בת שנתיים וחודש. כבר שנה בגן הנוכחי ובסה"כ מרגישה שם טוב, מתפתחת יפה. ובעיקר חשה שם תחושת ביטחון. לאחרונה החלו כל מיני פחדים וכעסים , קינאה באחיה הקטן אבל אני משייכת זאת בעיקר לגיל שנתיים ולא לגן. אחיה בן 9 חודשים נמצא בגן אחר, סמוך לגן שלה. אני מאוד מאוד מתלבטת האם כדאי להעבירה לגן שלו (לקבוצת גיל אחרת, שגם ממנו אני מאוד מרוצה). בעיקר משיקולים כלכליים ומנוחיות. אינני רוצה להוסיף לה על הקושי שהיא עוברת בתקופה הזו. מה דעתך בעניין?
 

ttll2

New member
ועוד משהו

לאחרונה בתקופה זו שהיא עוברת התחילה להיצמד באופן אובססיבי למוצץ ולחיתול. היא פשוט לא מניחה להם לרגע. החיתול מסתיר את הפנים, כך היא מסתירה את עצמה כשהיא מתביישת מאנשים... אנחנו משתדלים כמעט שלט להתייחס אבל זה ממש מפריע לה לפעילות היומיומית הרגילה. בכל פעם שהיא צריכה להתמודד עם משהו ישר רצה לחיתול ולמוצץ. מה עושים?
 
עידוד= קבלה ואהבה ללא תנאים...

שלום רב, בתך הפעוטה זקוקה לרוך, הבנה ותשומת לב המוקדשת רק לה. היא צריכה עידוד והעצמה. כמו שפרחים זקוקים למים, כמו שבני אדם זקוקים לאוויר כדי לשרוד ולהתפתח, בתך זקוקה לעידוד. עידוד היא מיומנות נרכשת. את אומנות העידוד כדרך חינוך מומלצת המגבירה את הביטחון העצמי ניתן ללמוד בהרחבה בבית ספר להורים. אחד המרכיבים של העידוד הוא ללמוד להעביר לילד את המסר שהוא אהוב, מקובל ורצוי כמו שהוא. כמו שהוא הוא מספיק טוב. לפעמים בתגובות שלנו ( מתוך כוונות טובות, כמובן) אנחנו מבליעים ומעבירים מסרים של חוסר קבלה. הילדה בוחרת להיצמד למוצץ ולטיטול. ההתיחסות הכוללת והתגובות שלכם אליה תגדיל או תצמצם את הצורך שלה בהם. מברכת אותך לקבלה ואהבה ללא תנאים בכבוד רב עינת גבע
 
קו מנחה: הביטחון של הילדה

שלום רב, האם אפשר להשאיר אותה בגן בו היא חשה ביטחון ומתפתחת? בקשר לפחדים ולכעסים עליהם את מספרת. אני חושבת שהם מופנים אליכם, ההורים וקשורים לאח שתופש משקל ונפח בבית. אשמח לנסות לעזור לך בעניין זה אם תבקשי. יום קסום ומקסים עינת
 
את מוזמנת לשאול...

שלום רב, את מוזמנת לשאול. וננסה להבין יחד מה הילדה אומרת בהתנהגותה? איזה צורך היא מבטאת? האם התגובות שלכם מזינות או מצמצמות את הפחדים שלה? ומהם התגובות שעשויות להעביר לה תחושת ביטחון, ערך ומועילות? בברכה עינת גבע.
 

ttll2

New member
היי

הילדה בעצם משדרת שהיא זקוקה לביטחון ולחום. אנחנו משתדלים כמעט ולא להתייחס למוצץ ולחיתול, מתי שהיא מבקשת ורוצה (כמעט כל הזמן) לתת לה אותם. וכמעט שלא לדבר על זה ולהתעסק עם זה. לתת לה זמן איכות בלי אחיה, לעודד ולחזק אותה על דברים שהיא עושה. איתנו היא מאוד חופשיה ובטוחה. אבל ברגע שצריכה להתמודד עם הסביבה החיצונית זה קורה. לא ברור לי איך לאחרונה המצב כל כך החריף והיא זקוקה כל כך לזה.
 
ניסיון לתת הסבר...

שלום רב, הילדה הייתה כמעט שנתיים מרכז הבית. כמעט שנתיים היא זכתה לתשומת לב מלאה ובלעדית. עם בואו של האח החדש היא חוותה מפנה משמעותי בחייה. מטבע ברייתם לתינוקות יש קסם מיוחד. הם מצליחים לסובב אליהם את כל הפרוג'קטורים ולהאפיל על אחיהם הבכורים. ככל שהאח נכנס במלוא המרץ לזירת העניינים, כך בחווייה שלה היא אולי הופכת ליותר פאריפריילית. שאלות רבות מתרוצצות בנפשה : האם הורי עוד אוהבים אותי? ואם כן, למה אחי נשאר בבית מטופל שעה שאני נדרשת ללכת לגן? התגובות שלכם אליה מאששות או מפריכות את ההנחות שלה. בהדרגה היא מייצרת תמונת עולם ותכנית פעולה איך כדאי לה להתנהג על מנת להשיב את ההתייחסות האבודה? הדרך שהיא מצאה היא להחריף את התנהגותה עם הסביבה החיצונית. היא למדה שהסביבה מצליחה לגייס אתכם לעורר את דאגתכם ועל ידי כך להשיב לה את תחושת הנראות והמורגשות. מה דעתך? בברכה, עינת גבע.
 

ttll2

New member
לגמרי מזדהה

ומסגימה עם מה שאת אומרת. לאור המצב אני מבינה מדברייך שעדיף לא לגרום לה אי נוחות נוספת ולהשאיר אותה בגן הקיים אם אפשר?
 
מה את אומרת?

מציעה לך לעשות טבלה בעד ונגד ולשקול ב"מאזניים" את השיקולים. שתפי אותי בתוצאות עינת גבע.
 

ttll2

New member
שיקולים

בעד להעביר גן: שיקול כלכלי ופחות עומס בגן. נגד להעביר גן: מקנה לה תחושת ביטחון , אוהבת ומחוברת לצוות ולילדים. נראה לי שהתשובה די ברורה, ניספוג את העלויות ונשאיר אותה בגן הקיים.
 
מברכת אותך על החלטה שמתאימה לך

אשמח לשמוע עדכונים. שאלות נוספות יתקבלו בשמחה שמרי על קשר עינת גבע
 
למעלה