התלבטות גדולה
אני בן 18 וגר בבית דתי- לאומי.
למדתי בבית ספר ממ"ד ובישיבה תיכונית.
כעת אני על סף גיוס לצבא.
ההתלבטות שלי מתחילה בערך בגיל 14-15 שהתחלתי לחשוב קצת אחרת על הדת ואלוהים ולאחר תהליך ארוך של מחשבה וקריאה מעמיקה אני לא מוצא בשני הדברים האלו משמעות.
אני חשבתי לצאת בשאלה אבל אז עמדה לנגד עיני תמונה של ההורים שלי.
הם האנשים היחידים כמעט שאני מעריך בעולם הזה. הם די מבוגרים ומאוד רגישים, ואני חושש שהיציאה שלי בשאלה תשבור אותם לחלוטין, וזה הדבר האחרון שאני חושב לעשות.
מצד שני, אני מרגיש נתק בין מה שאני חושב לבין מה שאני עושה. אני מרגיש כמו אדם בתחפושת, אולי סוג של צבוע.
אם למישהו כאן יש איזו עצה לפתור את ההתלבטות הזו אני אודה לו מאוד.
אני בן 18 וגר בבית דתי- לאומי.
למדתי בבית ספר ממ"ד ובישיבה תיכונית.
כעת אני על סף גיוס לצבא.
ההתלבטות שלי מתחילה בערך בגיל 14-15 שהתחלתי לחשוב קצת אחרת על הדת ואלוהים ולאחר תהליך ארוך של מחשבה וקריאה מעמיקה אני לא מוצא בשני הדברים האלו משמעות.
אני חשבתי לצאת בשאלה אבל אז עמדה לנגד עיני תמונה של ההורים שלי.
הם האנשים היחידים כמעט שאני מעריך בעולם הזה. הם די מבוגרים ומאוד רגישים, ואני חושש שהיציאה שלי בשאלה תשבור אותם לחלוטין, וזה הדבר האחרון שאני חושב לעשות.
מצד שני, אני מרגיש נתק בין מה שאני חושב לבין מה שאני עושה. אני מרגיש כמו אדם בתחפושת, אולי סוג של צבוע.
אם למישהו כאן יש איזו עצה לפתור את ההתלבטות הזו אני אודה לו מאוד.