התלבטות וחקירה
היי,
אני בת 32 פחות חודש ורק היום פגשתי את המושג א-מיני בצורה מלאה, כזו שמאפשרת לי לתהות האם ההגדרה הזו מתאימה לי ואשמח לאיזושהי הכוונה... אני אוהבת מאד לאונן, בעבר הייתי עושה את זה פעם בשבוע אולי, אבל בזמן האחרון זה כמעט כל יום... לפעמים גם כמה פעמים. מצד שני, זו הדרך היחידה שלי לגמור. אני לא מצליחה לגמור עם בני או בנות זוג. בכלל.
לרוב, אני מאבדת עניין באקט, גם אם לפני האקט מאד רציתי, וכן נמשכתי. כשאני מממשת את הרצון הזה שלי (שאני מניחה שאפשר בהחלט לקרוא לו משיכה) העניין עובר די מהר, לרוב. יש לי הרגשה שהמשיכה שלי לבני הזוג שלי היא הרבה יותר מהראש, מאד רומנטית, חלום של לבנות בית ומשפחה, ואיכשהו לא מתיישב לי עניין המין. לא היה לי קשר שנמשך יותר מחצי שנה, וגם אם נמשכתי בהתחלה, המשיכה חלפה די מהר, מה שלרוב גרם לקשר להסתיים מהר. תמיד חשבתי שיש לי איזושהי בעיה בעניין הזה, ואף פעם לא ידעתי לשים עליה את האצבע. בפעם האחרונה שהייתי עם מישהו דווקא הכי נהניתי כי הוא לא לחץ ליחסי מין בכלל, ונתן לי הרגשה מאד בטוחה. בסוף גם לא שכבנו.
מצד אחד הייתי מאד רוצה להיות הרבה יותר מינית (כי ככה אני נתפסת בעיניי החברה, כאדם מאד מאד מיני), ומצד שני נוח לי דווקא במקום שלי. קשה לי עם הלבד שלי. ובכל מקרה, אני לא יודעת האם אני באמת מתאימה להגדרה של א-מינית, האם אני רוצה להתאים להגדרה הזו, או לכל הגדרה אחרת, והכי חשוב, איך בכלל מתחילים להתייחס לכל העניין?
יצא קצת ארוך. אז תודה לכל מי שיקרא ויגיב.
היי,
אני בת 32 פחות חודש ורק היום פגשתי את המושג א-מיני בצורה מלאה, כזו שמאפשרת לי לתהות האם ההגדרה הזו מתאימה לי ואשמח לאיזושהי הכוונה... אני אוהבת מאד לאונן, בעבר הייתי עושה את זה פעם בשבוע אולי, אבל בזמן האחרון זה כמעט כל יום... לפעמים גם כמה פעמים. מצד שני, זו הדרך היחידה שלי לגמור. אני לא מצליחה לגמור עם בני או בנות זוג. בכלל.
לרוב, אני מאבדת עניין באקט, גם אם לפני האקט מאד רציתי, וכן נמשכתי. כשאני מממשת את הרצון הזה שלי (שאני מניחה שאפשר בהחלט לקרוא לו משיכה) העניין עובר די מהר, לרוב. יש לי הרגשה שהמשיכה שלי לבני הזוג שלי היא הרבה יותר מהראש, מאד רומנטית, חלום של לבנות בית ומשפחה, ואיכשהו לא מתיישב לי עניין המין. לא היה לי קשר שנמשך יותר מחצי שנה, וגם אם נמשכתי בהתחלה, המשיכה חלפה די מהר, מה שלרוב גרם לקשר להסתיים מהר. תמיד חשבתי שיש לי איזושהי בעיה בעניין הזה, ואף פעם לא ידעתי לשים עליה את האצבע. בפעם האחרונה שהייתי עם מישהו דווקא הכי נהניתי כי הוא לא לחץ ליחסי מין בכלל, ונתן לי הרגשה מאד בטוחה. בסוף גם לא שכבנו.
מצד אחד הייתי מאד רוצה להיות הרבה יותר מינית (כי ככה אני נתפסת בעיניי החברה, כאדם מאד מאד מיני), ומצד שני נוח לי דווקא במקום שלי. קשה לי עם הלבד שלי. ובכל מקרה, אני לא יודעת האם אני באמת מתאימה להגדרה של א-מינית, האם אני רוצה להתאים להגדרה הזו, או לכל הגדרה אחרת, והכי חשוב, איך בכלל מתחילים להתייחס לכל העניין?
יצא קצת ארוך. אז תודה לכל מי שיקרא ויגיב.
