התלבטות ועיצות

[יונית א]

התלבטות ועיצות

אני עוסקת בכתיבה (מאמרים, ספרים, תיקי מידע וכו) יש לי קושי גדול להפריד בין הזמן המוקדש לחיי הפרטים לבין העבודה. הימים (והלילות) שלי הם עירבוביה גדולה אחת. אני מבטיחה לעצמי לעמוד בגבולות זמנים ולא מצליחה בכך. בניתי משרד- חדר עבודה. כדי להגביל את עצמי טריטוראלית, אבל זה לא עוזר. מחפשת טיפים לגבולות של עבודה מהבית. תודה לכל עיצה. ומקווה שזו הכתובת הנכונה.

 

[Mati7]

ככל הידוע לך

את לא נמצאת על ספת הפסיכולוג,את בפורום של מתקשים במציאת עבודה.אם את וורקוהוליק פני לספרות מקצועית מתאימה,ובכלל נראה לי שאת מאד נהנית מזה,רק אדם שנהנה מעבודתו מקדיש לה זמן רב.לי זו נראית מתיחה

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

Mati7 או כל כינויי אחר שבחרת

אני מבקשת להגיב תגובות עניניות. אבחנות פסיכולוגיות אינן שייכול לכאן... הפורום הזה אינו של מתקשים במציאת עבודה, אלא של עובדים מהבית... בלי כינויים, ושמות תואר לא נעימים בבקשה... המטרה היא שיתוף ועזרה ואם אתה לא מוצא דבר להגיד אז אפשר גם לא להגיב... הערה נוספת שאינה במקום, תמחק, ולא משנה מה הכינוי...

 

[Mati7]

שאלה

מדוע מינך אינו קבוע פעם זכר ופעם נקבה,ועל כינוי קבוע זה לא מסתדר,עם מוטי דיברת בלשון זכר

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

עד כמה שידוע לי...בדקתי...

אני אישה ועדיין לא שיניתי... מוטי הוא גבר... נראה לי שיש איזה בלבול בקריאה של הדברים... קרא שוב, ואז תראה

 

[יונית א]

פורום של מתקשים במציאת עבודה?

צר לי כי לא כך ראיתי את הדברים. לא מתוכן ההודעות הקודמות, ולא מהבנתי מהי "עבודה מהבית". אבל אם הפורום אינו הפורום הנכון - צר לי. יחד עם זאת, גם אם זה לא הפורום המתאים- זו לא התגובה המתאימה. ולא-זו בהחלט לא מתיחה. אבל מי אני שאשכנע אותך "יודע כל". שתהיה לך שבת שלום.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אכן התלבטות והתמודדות לא קלה

ברוכה הבאה

בניית לוח זמנים מאוד מדויק שיפריד את שעות העבודה שלך משעות הבית התיחסות לכניסה למרחב העבודה כאל מקום עבודה שאין אפשרות לעזוב אותו בכל רגע עבודה ללא בוס על הראש ועוד מהבית מצריכה הרבה כוח רצון והתמדה כדי לא להשאב למה שרגילים לעשות בבית באופן כללי זהו חלטה שלך עם עצמך, ועמידה בה בכל מחיר אני בטוחה שיהיו עוד עצות מכל אחד כאן סופשבוע נעים

 

[יונית א]

לא הסברתי את עצמי-כנראה

ההפך!!! אני נשאבת, נסחפת, שוקעת בעבודה ולא בבית. במקום שהיו לי פעם שעות עבודה מוגדרות(וארוכות) אבל היו גבולות של שעות ל"עצמי" ולבית, משפחה, חברים ,שינה וכו...אני מוצאת את עצמי מכורה לעבודה. אני מאד אוהבת את העבודה שלי,אבל אני מוצאת שאני נשאבת אליה על חשבון דברים אחרים. למשל -קוראת כמעט רק ספרות מקצועית (ופעם הייתי תולעת ספרות יפה) וכן הלאה. הפוך על הפוך. אני "רק שם". ותודה .

 

[siv30]

היי יונית, אבל זה כל הכיף בעבודה

מהבית, מחד אני מבינה את הצורך במסגרת, אבל מסגרת נועדה דווקא לאלה שלא יכולים להכניס את עצמם לתוך שיגרת עבודה. מאידך זה כל הכיף בעבודה מהבית שאת אדון לעצמך ועובדת מתי שבא לך. לא ניראה לי שיש לך בעיה של שיגרת עבודה, נראה לי שדווקא את מאוד אוהבת לעבוד וגם בכאוס יש סדר. העיקר שאת נהנית ומוצאת את הזמן לכל דבר.

 

[נויהאחת]

היי יונית, גם אצלי העבודה מתפשטת

על פני כל היום. אני אפילו משתדלת שזה יהיה ככה. מה אם תגווני: תעבדי 3 שעות בבוקר, ואז תעשי הפסקה לטובת ענייני הבית סידורים וכו', ואז עוד פעם עבודה רצופה של שעתיים שלוש. כך גם תספיקי לעשות הכל וגם היום שלך יהיה יותר מגוון ומעניין.

 

[motyka]

בעייה זהה יש גם לי

נניח שעבדתי היום כבר את המכסה שהקצבתי לעצמי, והיום יום שישי ובעצם אין סיבה להמשיך לעבוד. ופתאום בארבע אחה"צ מצלצל הטלפון, ומישהו תעניין בהדרכה, ואולי בעוד משהו, והשיחה גולשת ומתמשכת כמעט שעה. ועכשיו אני צריך להכין הצעת מחיר, אז קודם כל צריך לכתוב את עיקרי הדברים לפני שאשכח. תאורטית - אפשר היה להגיד - סליחה, יום שישי, תתקשר בשבוע הבא, אבל יש בכך משום סכנה להפסיד לקח והכנסות. ובסיכומו של דבר - אף אחד לא מבטיח לי משכורת בסוף החודש - אז עניתי,וסביר להניח שמחר גם אכין ואשלח את הצעת המחיר. אילו הייתי שכיר-זה לא הי קורה.

 

[יונית א]

בדיוק לזה התכוונתי

ואני שמחה שיש "אחים לצרה".

 

[motyka]

שלא לדבר על לחץ אקראי

השבוע קיבלתי על עצמי עבודה גדולה, שהייתי צריך לסיים עד אתמול. וסיימתי אפילו לפני הזמן. התשלום היה נאה ויותר (אמרתי מחיר שיהיה בסיס למיקוח, והסכימו מייד, אז הוספתי הוצאות וגם לזה הסכימו). זה אמר ארבעה ימי ישיבה רצופה של 14 שעות ביום לפחות ליד המחשב. בלי זמן לטלפונים, בלי זמן למשפחה, לאכול ליד המחשב בכדי להרוויח זמן עבודה, וכמובן שכל מה שהייתי צריך לעשות השבוע ידחה לשבוע הבא. אבל האלטרנטיבה היתה שיהיה לי עודף זמן פנוי וחוסר בהכנסות.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב יונית

אני חושבת שזה נהדר שאת נהנית ממה שאת עושה. אם זה כך, מדוע את מרגישה שמשהו לא בסדר עם זה? אין סוף לעבודה בבית וגם לעבודה מהבית. תמיד יש מה לעשות עוד ועוד ועוד... אם לא תשימי גבולות, לא לאורך זמן את עלולה להתעיף ולהתבלבל... ניהול זמן נכון חשוב לא פחות מכל דבר שקשור בעבודה יש לי בבית קו נוסף, קו עיסקי. כשהוא מצלצל בזמן שאני החלטתי שאינני בעסק, אני לא עונה. זה גם מאפשר לי להמשיך לחשוב על דברים שאני רוצה, להמשיך לעשות את מה שתכננתי, ולעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי.להיות בבית לעשות את כל מה שתכננתי. כל פעם שאני מתפתה לזוז מהתוכנית המקורית שלי, מתוך פחד שאפסיד עבודה, או שהמצב "לא טוב", או כל סיבה מדכאת מוטיבציה אחרת, להרים את הטלפון בזמן שלא תכננתי אותו...מתבררת כלא נכונה... בדקתי את זה, האמיני לי... זה כולל גם שבתות וחגים, מי שחיפש אותי ורצה אותי תמיד ידע למצא אותי...גם כשלא הייתי שבוע שלם. אני לא חושבת שבעל עסק חייב להיות זמין נון סטופ. אם אני בפגישה אני בפגישה, אני לא אענה לטלפון , בשביל זה יש משיבון עם הודעות. אם את נהנית מכך שאת נשאבת, אני לא רואה כל בעיה שבת שלום

 

[b e ll]

אני מחליטה על יום אחד באמצע השבוע

שבו איני עובדת. טלפונים לא נחשבים מבחינתי לעבודה ומכיוון שכך אני רוב הזמן זמינה. קבלת עבודה ונתינת פרטים בטלפון לא נחשבת מבחינתי כעבודה כיוון שאני מוכנה לעבוד תמיד פרט ליום ההוא באמצע השבוע ולשבת. אם את אוהבת את העבודה שלך ונסחפת לכיוון העבודה כל הזמן, אשרייך - זה אומר שיש לך פרנסה. סיפרתי כאן שאני עושה המון למען תלמידיי אבל גיליתי שיום אחד בשבוע ללא עבודה (בעסק) עוזר לי גם למלא מצברים וגם להספיק דברים למען הנפש. וכך קל לי להציב גבולות. הצבתי את הגבולות הפוך - ביום הזה לא! בשאר הימים כמה שיותר עבודה יותר טוב.

 

[missB]

בעיה מוכרת וכמה עצות (ארוך)

גם אצלי העבודה לעיתים גולשת מעבר ל'שעות העבודה'. אבל אני מנסה להגביל את זה למינימום כדי שהעבודה לא תשטלט לי לגמרי על החיים הפרטיים. מה זה אומר? שביום יום אני משתדלת להגדיר לעצמי שעות עבודה מסויימות. להגדיר משימות לביצוע ולעמוד בהן כמובן עם מספיק גמישות לשינויים. תכניות פרטיות אני גם קובעת כדי שאדע שהן בלו"ז וגם להן צריך להקציב זמן. פה ושם אם נכנסת עבודה דחופה אז וודאי שהגמישות שהזכרתי קודם מאפשרת לי כן לעבוד הרבה יותר קשה אפילו בשעות הערב או ביום שישי (שאינו יום עבודה בד"כ) כדי להספיק ולסיים. אבל זה צריך להיות החריג ולא הנורמה. לגבי ספרות מקצועית - אני גם קוראת ספרות מקצועית בשעות הפנאי אבל אני עושה זאת כי אני נהנית, זה מעשיר אותי ואני לא רואה בזה פגם. הרי לא נשב לקרוא בזמן העבודה עצמה נכון? גם אם היית שכירה כנראה שקריאת ספרות מקצועית היתה נעשית בשעות הפנאי. מה שכן, הייתי משלבת בין לבין איזה ספר 'רגיל', אם זה משהו שחסר לך. לפעמים צריך לאלץ את עצמנו להתחיל משהו ואז מאוד נהנים. אני עכשיו 'הכרחתי' את עצמי להתחיל ספר קריאה במקום ספר מקצועי ואני מאוד נהנית. כשאסיים אעבור גם לספר המקצועי, הוא לא בורח לשום מקום.