התלבטות לגבי העתיד הכלכלי
אני מובטלת כבר יותר משנה וחצי. אמנם למדתי, הייתי בהריון, ילדתי וכתבתי בתקופה הזאת, אבל כל הכספים שהתפרנסתי היו זניחים. ש. לעומתי עובד בשתי משרות מטורפות וכמובן מטפל בהלל כשהוא בבית. אני לא מוצאת עבודה ראויה בירושלים. כל העבודות שמצאתי עד עכשיו היו לא בתחום שלי ובמשכורות כאלו שלא שווה לקחת אותן (משכורות שילכו מיידית למטפלת/משפחתון). בקיצור אני מיואשת. אנחנו מתלבטים אם כדאי לעבור למרכז ולפתוח עסק שתמיד חלמנו להקים, באפיית עוגות (אני קונדיטורית וש. אסתטיקן מדהים בכל מה שקשור לקישוט/ אריזה/ מה שימשוך קונים). מצד אחד אני בטוחה שעם עבודה קשה ושיווק נכון אנחנו יכולים להצליח. ומצד שני לעבור למרכז ושש. יהיה בלי עבודה וגם אני לא. לאיזה תקופה בהתחלה. ועם תינוקי. ולהתחיל להסתגל לחיים במקום אחר (על-אף שגרתי בתל אביב די הרבה זמן, אבל אז הייתי צעירה ופוחזת ובלי משפחה). וכמובן המרחק מההורים שלי, שאמנם רק שעה נסיעה ובכל זאת. בקיצור הכל מפחיד אותי ומלחיץ ואני מרגישה ערבוביה של חדוות יצירה והתלהבות של התחלות חדשות והיסטריה קלה. מה אתן הייתן עושות במקומי? אני צריכה תמיכה.
אני מובטלת כבר יותר משנה וחצי. אמנם למדתי, הייתי בהריון, ילדתי וכתבתי בתקופה הזאת, אבל כל הכספים שהתפרנסתי היו זניחים. ש. לעומתי עובד בשתי משרות מטורפות וכמובן מטפל בהלל כשהוא בבית. אני לא מוצאת עבודה ראויה בירושלים. כל העבודות שמצאתי עד עכשיו היו לא בתחום שלי ובמשכורות כאלו שלא שווה לקחת אותן (משכורות שילכו מיידית למטפלת/משפחתון). בקיצור אני מיואשת. אנחנו מתלבטים אם כדאי לעבור למרכז ולפתוח עסק שתמיד חלמנו להקים, באפיית עוגות (אני קונדיטורית וש. אסתטיקן מדהים בכל מה שקשור לקישוט/ אריזה/ מה שימשוך קונים). מצד אחד אני בטוחה שעם עבודה קשה ושיווק נכון אנחנו יכולים להצליח. ומצד שני לעבור למרכז ושש. יהיה בלי עבודה וגם אני לא. לאיזה תקופה בהתחלה. ועם תינוקי. ולהתחיל להסתגל לחיים במקום אחר (על-אף שגרתי בתל אביב די הרבה זמן, אבל אז הייתי צעירה ופוחזת ובלי משפחה). וכמובן המרחק מההורים שלי, שאמנם רק שעה נסיעה ובכל זאת. בקיצור הכל מפחיד אותי ומלחיץ ואני מרגישה ערבוביה של חדוות יצירה והתלהבות של התחלות חדשות והיסטריה קלה. מה אתן הייתן עושות במקומי? אני צריכה תמיכה.
