התלבטות לגבי נסיעה לחו"ל עם חולה

[ילתא1]

התלבטות לגבי נסיעה לחו"ל עם חולה

אנחנו מתלבטים לגבי נסיעה לחו"ל, עם חולת אלצהיימר בת ששים וקצת. במצבה כיום: היא שוכחת שבישלה ארוחה לסעודת שבת, ומבשלת אותה שוב, ולארוחה שוכחת את שתי הקדירות במקום בו הניחה אותן להתקרר, ומגישה רק סלט.... אבל לא מתבלבלת (עדין) בין בשרי לחלבי. היא רוצה מאד לנסוע לבקר בחו"ל, בן משפחה שנסע לשליחות לשנתיים, ואני תוהה אם נכון לנסוע, כל עוד אפשר, או שאנחנו מסתכנים יותר מידי. אשמח מאד לתובנות שלכם, מנסיונכם.

 

[אפס שתיים1]

ברור שלנסוע עכשיו

אם היא עדיין מסוגלת לזהות אנשים ולהנות מחברתם. וברור שהיא תצטרך מישהו/י שילווה אותה כל הזמן.

 

[ליאורלילי]

גם אני חושבת שכדאי לנסוע

אם היא עדיין מסוגלת להנות מטיולים ומבילויים, כדאי לנסוע. יש להתכונן מראש לנסיעה. אני נסעתי עם בעלי לפראג מיד אחרי שהפרישו אותו מהעבודה. הוא עוד לא היה בן 60 אז. ראשית פניתי דרך האתר של אל על או שדה התעופה ובקשתי עבורו זכויות של נכים. זאת אומרת , לשבת במעבר שבו יש הרבה מקום מרווח. בקבלה בשדה התעופה יש דלפק מיוחד לנכים, לא צריך לעמוד בתור וזה חשוב מאד. אסור להשאיר אותה לבד וזו בעייה לא פשוטה. אני הייתי הולכת לשרותים בכל מקום ואומרת לו כשיצא , שיחכה לי וברוך השם הוא אמנם חיכה!! לשים בכיסים שלה פתקים ובהם טלפון ושם באנגלית , אם חס וחלילה תלך לאיבוד. בתכנית הבילוי היומית יש לשים לב לא להעמיס ואם אפשר הפסקה למנוחה וחזרה לבילוי בערב. חשוב לתת לה שתייה ואוכל בזמן, לא לסמוך על כך שהיא תבקש. שיהיה סדר יום והכי חשוב, רק דברים שיגרמו לה אושר ושמחה. אם היא מסוגלת להביע את רצונה, לשתף אותה כמה שאפשר. בנסיעות, להקפיד לא להשאיר לבד בעלייה או ירידה מאוטובוס או רכבת או חשמלית. נכון שכתבתי הרבה, אך לא להתייאש, זה אפשרי וכדאי ובהצלחה, שבוע טוב, טובה

 

[רגינה9]

מצטרפת לממליצים

קבלת מטובה עצות טובות על תכנון הנסיעה וההתנהלות בזמן השהיה בחו"ל. לזכור תמיד שהמדובר בחולת אלצהיימר, עם כל התופעות הנילוות. מעבר לכך, מנסיוני, ממליצה לנצל את הזמן שעדיין מאפשר לה להנות ולכם להנות איתה. אנחנו לקחנו את אימי לטיולים בחו"ל, לחופשות בארץ, למסעדות - כל זמן שהיה אפשר. והיום זהו סוג של נחמה, שאמא הספיקה עדיין להנות בשלבים הראשונים של המחלה ולנו נשארו זכרונות טובים איתה.

 

[ילתא1]

הבאתם אותי לשנות את דעתי!

נתחיל להתארגן לנסיעה. תודה רבה לכם!

 

[AbyWilly]

אני מצטרף לנאמר כאן ואוסיף....

....להתארגן נכון ע"י רשימה של דברים שכדאי להערך אליהם והקשורים למצב החולה ותפקודו בשלב הזה. הינני מאמן אישי בתחום "אימון אישי/בקבוצה למטפלים עיקריים של חולי אלצהיימר"...וכל מה שאכתוב כאן הוא על מנת למנוע מיקירך החולה וממך אפשרות שההנאה תתקלקל ותהפוך לדאגה. הדבר הכי חשוב בעיני הוא לצייד את "החולה" ב"קרטיס זיהוי"- בקפסולציה, בתוך עטיפת ניילון קשיחה. בקרטיס יהיו רשומים כל פירטי החולה, בעיברית ובאנגלית, כולל מספרי טלפון בארץ ובחו"ל וכל פרט רלוואנטי אחר. זאת מכיוון שחולים בשלב הזה נוטים לאבד את חוש ההימצאות שלהם; ללכת לאיבוד ולשוטת ללא כל יכולת לחזור למקום הימצאם או הביתה. מין הסתם לא יהיו מסוגלים לתקשר נכון- בגלל השפה- דבר שילחיץ אותם נורא. אז....להתכונן נכון ונסיעה טובה ! ברכות אבי-ווילי

 

[ילתא1]

תודה, אבל אני בספק אם היא תסכים

לענוד כרטיס זיהוי שכזה. מצד אחד היא יודעת שהיא שוכחת, מצד שני היא לגמרי מתכחשת. (ומגיבה בכעס, שמעולם לא היה לה)

 

[ליאורלילי]

להצמיד לתיק או בכיסים שלה

אני הכנסתי לכיס של בעלי באחורי המכנסיים, כך שהוא לא ידע על קיומו של הפתק. אם היא הולכת עם תיק, לשים בתוכו, לשים בתוך מעיל או כל מקום אחר אפשרי, העיקר שיהיה עליה אמצעי זיהוי כלשהו.