התלבטות, קצת ארוך, לסבלנים מביניכם.
טוב, אז מדובר בבחור מהלימודים שלי, שבמשך סמסטר שלם שמתי עליו עין, ולמרות שפה ושם היו שיחות קצרות (ואפילו מחמאות שקיבלתי ממנו בשיעור)-לא באמת ידעתי אם הוא בעניין כי הוא לא יזם שומדבר ואני התביישתי להתחיל משהו. לפני שבועים הוא פרסם הודעה בפורום של האוניברסיטה ואני הגבתי להודעה שלו בהודעה מצחיקה...מה שגרר טלפון ממנו, ובהמשך שרשרת של התכתבויות s.m.s כשבסופן אני פשוט רמזתי לו שהייתי שמחה אם היה מזמין אותי לקפה...ואז הוא לא ענה להודעה. אני כבר שכחתי מכל העניין כי הנחתי שהוא לא מעוניין, אבל למחרת בערב הוא מתקשר ומזמין אותי לארוחת ערב אצלו בבית (גם שותף שלו היה). אצלו בבית גם לא היה הכל ברור, אחרי ארוחת הערב ישבנו בסלון כולם וראינו טלויזיה. בשלב מסויים אמרתי לו שאני עייפה והוא שאל "לפנות לך את הספה"?(לא קלט ת'רמז) ואני מיוזמתי פשוט הנחתי עליו את הראש, והוא בקושי ליטף או נגע בי. כשהתחיל לשעמם החלטתי ללכת. גם כי לא היה ברור לי אם הוא בכלל בעניין שלי. אבל למחרת הוא שוב שולח הודעות של מה קורה וכאלו...ככה במשך כמה ימים. ראוי לציין שהיו פעמים בהן הוא שלח לי הודעות וכשאני עניתי לו ( או התקשרתי) הוא לא הגיב בחזרה, מה שדי הרגיז אבל החלקתי כי ראיתי שסה"כ יש עניין. בשבוע שעבר היו לי שני כרטיסים לסרט (לי ולעוד מליון אנשים המחזיקים במכשיר הכתום
וכשהוא התקשר אני החלטתי להזמין אותו לסרט. הוא הסכים, בא אליי והלכנו....בסרט הוא היה ממש מקסים, ויצר מגע סוף כל סוף-שילב את הידיים שלנו וליטף אותי וחיבק...ואני הייתי מבסוטה. אחר כך לקחנו מונית הביתה וכשהגענו אלי וירדתי, הנהג שאל אם להמשיך (לבית שלו) והוא ענה:"כן". ואני שאלתי אותי-"לא בא לך קפה"?, ואז הוא שילם לנהג ויצא...היינו אצלי בבית ופשוט שתינו קפה ושוחחנו על מלאן דברים, והיה ממש כיף. שוב הוא לא ניסה לעשות שומדבר קיצוני מבחינת נגיעות, מה שהותיר רושם מאוד חיובי לגבי הרצינות שלו. למחרת הוא מרים טלפון ואומר שהוא מאוד נהנה אתמול ושהייתי על הכיפאק. וכך נפגשנו כמעט כל יום. לא תמיד רק שנינו אלא לפעמים עם חבר'ה. והשיחות שלנו היו בד"כ בערב ולא במהלך היום. ואז לפני שלושה ימים הוא הזמין אותי אליו אחה"צ...ובאתי, ובהתחלה הכל היה כרגיל, עד שפתאום התחלתי להיות קצת כבדה ושאלתי אותו שאלות כמו-"למה אתה כל הזמן מחייך"? (הוא מטבעו אדם חייכן תמידי והציק לי שהוא לא מראה גם פן רציני), והוא שאל אותי אם אני בנאדם פסימי או אופטימי, ואני אמרתי לו שאני משתדלת להיות אופטימית אבל ברור שיש גם מחשבות פסימיות, ואז גם יצא לי לספר לו שאמא שלי נפטרה (הוא העלה את העניין), והוא סיפר על המשפחה שלו קצת... אח"כ התחלנו להתחרמן על הספה , והיה פשוט מעולה...הוא היה נורא עדין איתי (לא נגע אפילו בחזה!). אבל אז התחילו לי סרטים בראש כמו -מה הוא באמת רוצה ממני? אולי הוא לא רציני...והוא שם לב שנהייתי מהורהרת ושאלה מה קרה, אז אמרתי לו שאני תוהה מה הוא מחפש...ואז הוא הפסיק, וחזרנו סתם לדבר. ואז הכל התחיל להידרדר...אני שאלתי אותו אם בסוף השבוע הוא נשאר בדירה או חוזר להורים, וגם-"אם אני אשאר בסופ"ש כאן-גם תישאר"? והוא ענה שהוא לא יודע... ואני הקשיתי ואמרתי-"מה ז"א לא יודע? יש כן ויש לא..." ובהמשך הורגש ריחוק כי הוא התחיל לדבר על דברים שלא היה לי מושג איך להגיב להם כי לא קלטתי את הראש שלו...ופתאום הרגשתי שהעניינים ממש לא זורמים כמו קודם. הוא הציע לראות סרט בדיוידי, ואני הנחתי שזה כי מתחיל לשעמם לו...ואמרתי לו שלא בא לי. הוא הלך להכין לו משהו לאכול והציע לי גם אבל לא רציתי, והתחלתי להרהר לגבי ההמשכיות של הקשר. אז פשוט שאלתי אותו: "תגיד, אתה רוצה לצאת אתה ואני?" (למרות שזו שאלה קצת טפשית כי ברור שאנחנו יוצאים, אבל הרגשתי שאני חייבת לדעת מה הוא חושב באותו הרגע) .שניה אח"כ פיהקתי כי הייתי ממש עייפה והוא אמר בצחוק "אני מניח מהפיהוק שלך שהתשובה היא לא". ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון והתעצבנתי שהוא מתחכם ולא עונה לי, אז ביקשתי ממנו לענות על השאלה, ואז הוא ענה-"אני מניח שלא". (בדיעבד יש מצב שהוא הבין שאני מתכוונת ליציאה באותו הרגע ולא באופן כללי-אבל אני לא באמת יודעת מה הוא הבין) ואז פשוט אמרתי לו-אוקיי...והחלטתי ללכת הביתה. הוא הציע ללוות אותי, וסירבתי, וביציאה מהבית שלו הוא גם ניסה לנשק אותי צרפתית, ואני הסבתי את הראש. וכך זה נגמר. למחרת הוא שולח מייל שהוא מקווה שהתאוששתי מהפגישה ההזויה שהיתה לנו ושבמיוחד ברגעים קשים שאני אזכור לחשוב מחשבות טובות...והוא גם ציין שאין לו שיחות יוצאות מהפלאפון כרגע. התקשרתי אליו והוא היה די אדיש. שאלתי אותו לפשר המייל והוא כתב שהוא פשוט הרהר לעצמו אחרי הפגישה וכתב את מה שצריך היה להיכתב מבחינתו. הוא לא שאל מה נשמע או התעניין...ורק אמר שהוא מתארגן ליציאה הביתה להורים, ושהוא ידבר איתי. ומאז הוא לא התקשר. אני ממש לא יודעת מה לעשות עכשיו. אני ממש מעוניית להמשיך להיפגש איתו אבל חושבת שהרתעתי אותו עם השאלות שלי בפגישה האחרונה, ולא יודעת אם אפשר בכלל לתקן את הרושם שנוצר, ואיך... הוא לומד איתי כך שאני הולכת לראות אותו כמעט מדי יום בשיעור, מה שעוד יותר מקשה עלי ועל ההחלטה איך להתנהג אליו ביום ראשון... אשמח לעצות...
טוב, אז מדובר בבחור מהלימודים שלי, שבמשך סמסטר שלם שמתי עליו עין, ולמרות שפה ושם היו שיחות קצרות (ואפילו מחמאות שקיבלתי ממנו בשיעור)-לא באמת ידעתי אם הוא בעניין כי הוא לא יזם שומדבר ואני התביישתי להתחיל משהו. לפני שבועים הוא פרסם הודעה בפורום של האוניברסיטה ואני הגבתי להודעה שלו בהודעה מצחיקה...מה שגרר טלפון ממנו, ובהמשך שרשרת של התכתבויות s.m.s כשבסופן אני פשוט רמזתי לו שהייתי שמחה אם היה מזמין אותי לקפה...ואז הוא לא ענה להודעה. אני כבר שכחתי מכל העניין כי הנחתי שהוא לא מעוניין, אבל למחרת בערב הוא מתקשר ומזמין אותי לארוחת ערב אצלו בבית (גם שותף שלו היה). אצלו בבית גם לא היה הכל ברור, אחרי ארוחת הערב ישבנו בסלון כולם וראינו טלויזיה. בשלב מסויים אמרתי לו שאני עייפה והוא שאל "לפנות לך את הספה"?(לא קלט ת'רמז) ואני מיוזמתי פשוט הנחתי עליו את הראש, והוא בקושי ליטף או נגע בי. כשהתחיל לשעמם החלטתי ללכת. גם כי לא היה ברור לי אם הוא בכלל בעניין שלי. אבל למחרת הוא שוב שולח הודעות של מה קורה וכאלו...ככה במשך כמה ימים. ראוי לציין שהיו פעמים בהן הוא שלח לי הודעות וכשאני עניתי לו ( או התקשרתי) הוא לא הגיב בחזרה, מה שדי הרגיז אבל החלקתי כי ראיתי שסה"כ יש עניין. בשבוע שעבר היו לי שני כרטיסים לסרט (לי ולעוד מליון אנשים המחזיקים במכשיר הכתום
וכשהוא התקשר אני החלטתי להזמין אותו לסרט. הוא הסכים, בא אליי והלכנו....בסרט הוא היה ממש מקסים, ויצר מגע סוף כל סוף-שילב את הידיים שלנו וליטף אותי וחיבק...ואני הייתי מבסוטה. אחר כך לקחנו מונית הביתה וכשהגענו אלי וירדתי, הנהג שאל אם להמשיך (לבית שלו) והוא ענה:"כן". ואני שאלתי אותי-"לא בא לך קפה"?, ואז הוא שילם לנהג ויצא...היינו אצלי בבית ופשוט שתינו קפה ושוחחנו על מלאן דברים, והיה ממש כיף. שוב הוא לא ניסה לעשות שומדבר קיצוני מבחינת נגיעות, מה שהותיר רושם מאוד חיובי לגבי הרצינות שלו. למחרת הוא מרים טלפון ואומר שהוא מאוד נהנה אתמול ושהייתי על הכיפאק. וכך נפגשנו כמעט כל יום. לא תמיד רק שנינו אלא לפעמים עם חבר'ה. והשיחות שלנו היו בד"כ בערב ולא במהלך היום. ואז לפני שלושה ימים הוא הזמין אותי אליו אחה"צ...ובאתי, ובהתחלה הכל היה כרגיל, עד שפתאום התחלתי להיות קצת כבדה ושאלתי אותו שאלות כמו-"למה אתה כל הזמן מחייך"? (הוא מטבעו אדם חייכן תמידי והציק לי שהוא לא מראה גם פן רציני), והוא שאל אותי אם אני בנאדם פסימי או אופטימי, ואני אמרתי לו שאני משתדלת להיות אופטימית אבל ברור שיש גם מחשבות פסימיות, ואז גם יצא לי לספר לו שאמא שלי נפטרה (הוא העלה את העניין), והוא סיפר על המשפחה שלו קצת... אח"כ התחלנו להתחרמן על הספה , והיה פשוט מעולה...הוא היה נורא עדין איתי (לא נגע אפילו בחזה!). אבל אז התחילו לי סרטים בראש כמו -מה הוא באמת רוצה ממני? אולי הוא לא רציני...והוא שם לב שנהייתי מהורהרת ושאלה מה קרה, אז אמרתי לו שאני תוהה מה הוא מחפש...ואז הוא הפסיק, וחזרנו סתם לדבר. ואז הכל התחיל להידרדר...אני שאלתי אותו אם בסוף השבוע הוא נשאר בדירה או חוזר להורים, וגם-"אם אני אשאר בסופ"ש כאן-גם תישאר"? והוא ענה שהוא לא יודע... ואני הקשיתי ואמרתי-"מה ז"א לא יודע? יש כן ויש לא..." ובהמשך הורגש ריחוק כי הוא התחיל לדבר על דברים שלא היה לי מושג איך להגיב להם כי לא קלטתי את הראש שלו...ופתאום הרגשתי שהעניינים ממש לא זורמים כמו קודם. הוא הציע לראות סרט בדיוידי, ואני הנחתי שזה כי מתחיל לשעמם לו...ואמרתי לו שלא בא לי. הוא הלך להכין לו משהו לאכול והציע לי גם אבל לא רציתי, והתחלתי להרהר לגבי ההמשכיות של הקשר. אז פשוט שאלתי אותו: "תגיד, אתה רוצה לצאת אתה ואני?" (למרות שזו שאלה קצת טפשית כי ברור שאנחנו יוצאים, אבל הרגשתי שאני חייבת לדעת מה הוא חושב באותו הרגע) .שניה אח"כ פיהקתי כי הייתי ממש עייפה והוא אמר בצחוק "אני מניח מהפיהוק שלך שהתשובה היא לא". ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון והתעצבנתי שהוא מתחכם ולא עונה לי, אז ביקשתי ממנו לענות על השאלה, ואז הוא ענה-"אני מניח שלא". (בדיעבד יש מצב שהוא הבין שאני מתכוונת ליציאה באותו הרגע ולא באופן כללי-אבל אני לא באמת יודעת מה הוא הבין) ואז פשוט אמרתי לו-אוקיי...והחלטתי ללכת הביתה. הוא הציע ללוות אותי, וסירבתי, וביציאה מהבית שלו הוא גם ניסה לנשק אותי צרפתית, ואני הסבתי את הראש. וכך זה נגמר. למחרת הוא שולח מייל שהוא מקווה שהתאוששתי מהפגישה ההזויה שהיתה לנו ושבמיוחד ברגעים קשים שאני אזכור לחשוב מחשבות טובות...והוא גם ציין שאין לו שיחות יוצאות מהפלאפון כרגע. התקשרתי אליו והוא היה די אדיש. שאלתי אותו לפשר המייל והוא כתב שהוא פשוט הרהר לעצמו אחרי הפגישה וכתב את מה שצריך היה להיכתב מבחינתו. הוא לא שאל מה נשמע או התעניין...ורק אמר שהוא מתארגן ליציאה הביתה להורים, ושהוא ידבר איתי. ומאז הוא לא התקשר. אני ממש לא יודעת מה לעשות עכשיו. אני ממש מעוניית להמשיך להיפגש איתו אבל חושבת שהרתעתי אותו עם השאלות שלי בפגישה האחרונה, ולא יודעת אם אפשר בכלל לתקן את הרושם שנוצר, ואיך... הוא לומד איתי כך שאני הולכת לראות אותו כמעט מדי יום בשיעור, מה שעוד יותר מקשה עלי ועל ההחלטה איך להתנהג אליו ביום ראשון... אשמח לעצות...