התלבטות קשה

[TheShokata]

התלבטות קשה

בין הליכה למסלול של רפואה סינית או מסלול של רפואה קונבנציונלית (מסלול מקוצר כיוון שיש בידי תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה) ואז סינית. למה? כי יש את ההרגשה שכבעלת "הסמכה" של M.D (ואחרי סיום של 4 שנים לימודי רפואה סינית לכל דבר - לא מתכוונת למסלולים מקוצרים נטולי פילוסופיה סינית וכ"ו - ז"א 9 שנים סה"כ), הסיכויים להתפתח הם הרבה יותר גדולים. מצד אחד - זה אלמנט חשוב במסלול שכולל דרך ארוכה ומרובת שנים עד שמגיעים לקליניקה עצמאית. ומצד שני - אני יודעת היטב שגם אחרי 4 השנים של הרפואה הסינית זו רק ההתחלה בעצם ולומדים כל החיים אז למה "לדחות" את זה ב-4 שנים. עוד אלמנט נלווה הוא הידע המערבי והיתרון בו. השאלה עד כמה ב-4 שנים של רפואה סינית (ונניח עוד שנתיים של התמחות) הידע הזה נרכש, כמה בכלל יש צורך בו וכמה אתם מרגישים שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מחייכם כמטפלים? בסופו של דבר - הכל קשור לכך שברצוני להיות המטפלת הכי טובה שאוכל להיות ולא להרגיש פספוס לימודי =) תודה מראש

 

[ינוקא1]

היי

לכל מטפל יש דרך משלו. אני יכול להגיד לך מה אני הייתי עושה , לא בטוח שזה מתאים לך. אני אישית חושב שהידע המערבי הוא חשוב מאוד , ואני נעזר בו רבות. המטפלים שמגיעים מגיעים עם אבחנה מערבית , וחשוב להבין אותם וגם להראות להם שאנחנו מבינים אותם. במכללה בה למדתי היו 8 שעות אקדמיות רפואה מערבית בשבוע (יום בשבוע מ2 בצהריים עד 8 בערב) , זה נחשב הרבה , ואני מאוד מאוד שמח על הידע הזה. הידע הזה אכן מלווה אותי עד היום , ואני מאוד שמח שלמדתי את כמות השעות הנ"ל. עם זאת , כדי להיות המטפל הכי טוב שאפשר להיות אין צורך לפני זה להיות רופא. אין ספק שזה מרשים מאוד מטופלים , ואם תהיי רופאה שגם מטפלת ברפואה סינית סביר להניח שתרכשי קליינטורה מהר. אבל אני לא הייתי הולך למסלול של תשע שנים. כדי להיות מטפל טוב הדבר הכי חשוב זה נסיון מעשי ומציאת הדרך האינדבידואלית שלך לטפל. כאן את הולכת ללמוד שנים רבות הרבה חומר שאיננו רלוונטי לעבודתך כמטפלת. ו9 שנות לימודים זה משהו שחוסם את ההתקדמות בתחומים אחרים , שלא לדבר על הבחינה הכספית וכו'. זו הוצאה כספית מאוד רצינית. אם מממנים אותך - לא כדאי לך להיות תלויה בהורים כל השנים הללו. ואם לא מממנים אותך , זה מאוד קשה לשלב לימודים ועבודה כל כך הרבה שנים וזה פשוט יגמור לך את הכוחות. חוץ מזה כבר עכשיו את כנראה אחרי כמה שנות לימודים טובות - בביולוגיה ובפסיכולוגיה , ולהוסיף לזה עוד 9 שנים נראה לי לא פחות מאשר טירוף !!! כמו כן היציאה לנסיון מעשי שלך תהיה רק אחרי 9 שנים ! אז אולי זה מאוד ירשים מטופלים שאת גם רופאה , אבל אין ספק שמטפל עם נסיון מעשי של 5 שנים מעלייך , ידע לטפל הרבה יותר טוב. לכן בשורה תחותונה : אז אם את רוצה להיות המטפלת הכי טובה , ההמלצה שלי היא ללמוד רפואה סינית 4 שנים , לצאת לנסיון מעשי כמה שיותר מהר , אם יש צורך אז אולי אפילו לעבוד בבית חולים בסין במשך שנה שנתיים. המטפלים הטובים אינם בהכרח מי שטובים בלימודים , המטפלים הטובים הם בדרך כלל בעלי הנסיון.

 

[אבי קליין 71]

כל מילה בסלע!

 

[ינוקא1]

../images/Emo51.gif

 

[TheShokata]

בנוגע לכוחות

נשמע מאוד הגיוני. גם אם אסיים את התואר ברפואה זה יהיה בעצם כמו להתחיל "מהתחלה". אני חושבת שהקושי הכי גדול שלי טמון בקפיצה הזו למים העמוקים למקצוע שאיננו בטוח (וכמו שכתבת במה שצירפו מתחת - רק אם באמת רוצים - כדאי ללכת אליו), לעומת ה"בטחון" שיש ברפואה הקונבנציונלית. מה הרגע שבו ידעת שזה מה שאתה רוצה? דווקא רפואה סינית? יש לי את הרגשת הבטן הזו שזו דרך חיים, והתפתחות אישית שמביאה איתה דרך טיפולית שונה כל כך ממה שמוכר אבל מצד שני - הרי אי אפשר לדעת שזה באמת מה שמתאים לך עד שלא מנסים וגם אם זה כך - מה לדעתך ממחיש את המקצוע יותר מכל? (אציין שהלכתי לצפיות, טיפול ניסיון אך בעתיד כנראה אלך גם לטיפול ממושך יותר) ועדיין - כנראה שמשהו חסר. חשבתי גם לקרוא ספרי פילוסופיה סינית במחשבה שזה הבסיס בעצם. ואייך מצליחים להתבלט בשוק כל כך מוצף? נ.ב. יצא לי לקרוא כל מיני שרשורים בפורום ואני רוצה לציין שמתמודדים כאן עם "מבקרים" (תרתי משמע) מכל עבר בד"כ בסובלנות אין קץ וזה מיוחד מאוד לדעתי.

 

[ינוקא1]

מסר.

 

[nitzano]

נקודה למחשבה

שכתב ידידי יוסף http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=24&MessageId=156499548

 

[ינוקא1]

../images/Emo9.gif

 

[TheShokata]

תודה על הקישור

מייצג את הצד המעשי והחשוב שאחרי הלימודים.