התלבטות קשה

DM fan

New member
התלבטות קשה

אני בת 39 , יש לי ילדה בת 4 מאבא מעורב במידת מה, ומאוד רוצה ילד נוסף, התחלתי תהליך לילד שני לבד, באמצע נבהלתי , היה לי מאוד קשה ולקחתי הפסקה.
במהלכה היכרתי בחור חמוד, גרוש פלוס שניים , בגילי.
אבל הזוגיות לא כל כך זורמת, אני עושה המון ויתורים, כולל החלפת סופ"שים כדיי להתראות איתו, אבל לא מרגישה הדדיות מצידו. בנוסף זה מאוד קשה, כי הילדה שלי לרב איתי.
והקושי הכי גדול, אני מאוד כמהה לילד נוסף, והוא לא שם, ולהערכתי גם לא יהיה שם בשנים הקרובות, הוא מלא במה שיש לו.
שיתפתי אותו בתהליך, אמר שמגיע לי זוגיות, ושזה הכל שטויות.. ולא ממש התייחס עניינית.
לא יודעת מה לעשות, להמשיך בתהליך תוך כדיי שאני יוצאת איתו נראה לי מוזר והזוי, ולחכות לו? זה יקח שנים ואולי גם לעולם לא יקרה, ואין לי שנים לצערי....
 
אנחנו בתחילת זוגיות אני רוצה ילד והוא לא בעניין

התלבטות רצינית, אתחיל דווקא מהמקום האימוני.
בדרך כלל שאת עומדת מול צמתים בחיים, מה עוזר לך להיות מפוקסת וקשובה לך? מה מאפשר לך להזיז את כל הרעשים ולהתמקד?
מנסיון העבר בדילמות משמעותיות ואני מניחה שעברת כמה בחייך, כשהקשבת לבטן שלך ופעלת לפיה מה היו הרווחים? מה זה איפשר לך? האם היו הפסדים? כמה הם משמעותיים בעניייך היום? ומה את יכולה ללמוד על המצב היום ממה שענית בשאלות הנ"ל?

אני מקווה שהשאלות האלה יעזרו לך להתמקד. לגבי דעתי, הרצון באימהות הוא עניין מאוד אישי. בסופו של דבר הבטן שלך תאמר לך, ללא קשר לבחור, אם את רוצה ילד נוסף ביולוגי או שזה יכול להיות נכון עבורך לחיות בקשר שיהיו לבנך אחאים נוספים שאינם ביולוגים (למשל כשאת בזוגיות עם בחור שיש לו ילדים משלו). או אם מספיק לך ילד אחד.

לגבי הזוגיות. ויתורים הם חלק מהעניין בזוגיות, ופנקסנות רק חונקת את הזוגיות, יחד עם זאת, כשאנחנו יוצרים "אנחנו זוגי", כל צד כדאי שיביא משהו לתוכו, אחרת מה הטעם?
כשמדברים על ויתורים, תמיד מה שלך נראה ויתור לאחר/ת לא ישמע כויתור. לך כדאי שיהיו הקווים האדומים שלך, על מה אין את מוכנה לוותר. בדיוק כמו שאת מחפשת דירה/עבודה או כל דבר. יש דברים שהם בגדר קו אדום שאם הם לא קיימים אז זה לא מתאים. חשוב שתדעי מה הקווים האדומים שלך (כדאי שזה יהיה מצומצם ומדוייק) כדי לקבל את ההחלטה הנכונה לך.

מקווה שנתתי נקודת מבט נוספת.
מוזמנת לשתף אותנו כאן איך פעלת
חג שמח
ויקי
 

DM fan

New member
לצערי

ילד הוא קו אדום בעיני, אחרת לא הייתי פועלת כדיי להביא ילד לבד.
אין לזה קשר לפנקסנות בעיני, לא אוכל להיות בזוגיות שבא לצד השני יש שני ילדים או יותר ולא מוכן להבין את הרצון שלי בילד נוסף.
וללא קשר, הזוגיות נגמרה, מאחר ולא היה רצון להשקיע מצד הבחור, אני התאמצתי, החלפתי שבתות כדיי להיות איתו, ומצידו.. כלום, עולם כמנהגו נוהג, הגענו למצב שאנחנו הפוכים בשבתות (בגלל החג) ואני כבר לא יכולה להחליף יותר.
הוא לא יחליף, לכן, אין לנו איך להיפגש, התעמתתי איתו על חוסר הנכונות שלו להתאים עצמו אליי, והקשר נגמר....
לגבי הילד הנוסף, מה שקשה לי זאת הידיעה שאם אבחר בדרך הזאת , סיכויי לזוגיות קלושים עד כדיי לא קיימים...
 
זוגיות וילד נוסף

ראשית חשוב לי לדייק עניין הפנקסנות בזוגיות אינו קשור לילדים או לרצון לילדים כלל. אלא במי עושה מה למען הדבר הזה שאנו יוצרים יחד, האנחנו הזוגי. נשמע שעשית לא מעט והרגשת שהצד השני לא מתאמץ.
פרידה זה כואב, לא משנה מי החליט עליה, וגם אם אנחנו יודעים שזה הדבר הנכון זה כואב.
לגבי ילד נוסף וזוגיות. מי אמר שאם תבחרי באופציית ילד הסיכויי לזוגיות קלוש?
יכול להיות שכך זה בעולם סביבך, אך אם תחשבי רגע, מכירה אנשים שבזוגיות שניה הביאו ילד נוסף? או נשים שהתחילו תהליך ותוך כדי הכירו זוגיות משמעותית? אם לא, זה הזמן לחפש אותם, את אותם אנשים שיהיו מודל עבורך, יש לא מעט כאלה, אני מכירה לפחות כמה.
פסח מתקרב אלינו, פסח הוא חג של פריחה, התחלות, התחדשות.
יחד עם הפרידה הזוגיות, הביטי במה שאת רוצה, מה שחשוב לך, היפרדי ממה שתוקע אותך (יש לא מעט כלים להתמודד עם אמונות מגבילות)
תפתיעי את עצמך :)
שיהיה בהצלחה.
מוזמנת להמשיך ולשתף
ויקי
 
שלום

עבדו קודם כל בעיקר על הדיבור, על השיחות ועל עניין משותף. אחרי יצירת העניין בדיבור אפשר לחזק גם את הפגישות, וגם יהיה יותר רצון הדדי לפגישות. אל תמהרו לילד. קודם השקיעו בקשר ובחברות, ולאט יבוא בטבעיות הרצון להתמסד. חבל לאבד קשר טוב עם אדם.
&nbsp
 
למעלה