התלבטות קשה
אני אמורה לעבור השתלת מח עצם בעוד 3 שבועות ואני לא בטוחה שאני רוצה. יום ולילה אני רק חושבת על למה כן ולמה לא. מה דעתכם? למה כן: 1. זה מעלה את סיכויי ההחלמה של אנשים שהלימפומה מהסוג שלי חזרה אצלם (כמוני) מ 30% ל 70%. למה לא: 1. אני לא מאמינה בסטטיסטיקה - מבחינתי יש החלמה ב 100% או אי החלמה ב100%. 2. יש סיכוי גדול לפגיעה בפוריות (כזכור, ילדתי תינוק מת לפני 3 שבועות והטראומה מאוד טריה ואין לי ילדים) 3. עשיתי השתלה לפני 10 שנים, ועדין הלימפומה חזרה עכשיו. 4. יש לי הפטיטיס סי (שנדבקתי בו בהשתלה הקודמת) וגם נזק לכבד - השתלה נוספת בטח לא תשפר את המצב. למרות שהרופאים אומרים שהכימוטרפיה לא גורמת להתפרצות מחודשת של הפטטיטיס סי (רק של בי), ראיתי מחקרים באינטרנט שמראים שבטווח הארוך יש יותר פגיעה בכבד. 5. אני צעירה - עוד לא בת 25 אפילו. הקריטריון להצלחה על פי הרופאים הוא שהפציינט חי 5 שנים אחרי האבחנה. אני לא רואה את זה כהצלחה לחיות עד גיל 30... אני רוצה לחיות הרבה הרבה מעבר לזה. ולחיות בלי עקרות והשתלת כבד או תרופות ומעקבים - זה לא שווה את זה. 6. אם ההשתלה באמת רק תאריך את החיים שלי בפרק זמן כל כך קצר - חבל לי על בעלי - עכשיו הוא עוד צעיר - עדיף לא להתאלמן עכשיו מאשר בעוד כמה שנים של סבל. זה מה שעובר לי בראש כל הזמן - המשפחה שלי חושבת שאני צריכה לקבל את ההחלטה בעצמי. אני מפחדת לעשות משהו שאתחרט עליו אחר כך - ואני חייבת לבחור כי גם אי בחירה זה למעשה בחירה. מה דעתכם?
אני אמורה לעבור השתלת מח עצם בעוד 3 שבועות ואני לא בטוחה שאני רוצה. יום ולילה אני רק חושבת על למה כן ולמה לא. מה דעתכם? למה כן: 1. זה מעלה את סיכויי ההחלמה של אנשים שהלימפומה מהסוג שלי חזרה אצלם (כמוני) מ 30% ל 70%. למה לא: 1. אני לא מאמינה בסטטיסטיקה - מבחינתי יש החלמה ב 100% או אי החלמה ב100%. 2. יש סיכוי גדול לפגיעה בפוריות (כזכור, ילדתי תינוק מת לפני 3 שבועות והטראומה מאוד טריה ואין לי ילדים) 3. עשיתי השתלה לפני 10 שנים, ועדין הלימפומה חזרה עכשיו. 4. יש לי הפטיטיס סי (שנדבקתי בו בהשתלה הקודמת) וגם נזק לכבד - השתלה נוספת בטח לא תשפר את המצב. למרות שהרופאים אומרים שהכימוטרפיה לא גורמת להתפרצות מחודשת של הפטטיטיס סי (רק של בי), ראיתי מחקרים באינטרנט שמראים שבטווח הארוך יש יותר פגיעה בכבד. 5. אני צעירה - עוד לא בת 25 אפילו. הקריטריון להצלחה על פי הרופאים הוא שהפציינט חי 5 שנים אחרי האבחנה. אני לא רואה את זה כהצלחה לחיות עד גיל 30... אני רוצה לחיות הרבה הרבה מעבר לזה. ולחיות בלי עקרות והשתלת כבד או תרופות ומעקבים - זה לא שווה את זה. 6. אם ההשתלה באמת רק תאריך את החיים שלי בפרק זמן כל כך קצר - חבל לי על בעלי - עכשיו הוא עוד צעיר - עדיף לא להתאלמן עכשיו מאשר בעוד כמה שנים של סבל. זה מה שעובר לי בראש כל הזמן - המשפחה שלי חושבת שאני צריכה לקבל את ההחלטה בעצמי. אני מפחדת לעשות משהו שאתחרט עליו אחר כך - ואני חייבת לבחור כי גם אי בחירה זה למעשה בחירה. מה דעתכם?
