התלבטות
בשירות שלי בצה"ל הכרתי חברה מקסימה. אני חולה עליה ומהיום הראשון שהגעתי ליחידה היה בינינו קליק.
היא חברת אמת מה שנקרא, ולמרות הזמן הקצר שאני מכירה אותה, אני מרגישה איתה בנוח לדבר על הכל, והיא איתי - דברים שהרבה מעבר לשיחות עם שאר החברות שלי
הגעתי ליחידה המדוברת באמצע השירות שלי (כשנותרה לי שנה לשירות)
חודש לפני השחרור שלי - היא עברה ליחידה אחרת.
עברו הימים ואני השתחררתי.
ביקשתי ממנה שתבוא לפריסה/שתייה שלי (כל אחד והשמות שלו חח), ממש רציתי שתבוא. היא מרחה אותי בתירוצים וסיפרה לי שלא נותנים לה להגיע, לא נותנים לה לחתום על יום חופש... ואני ממש התבאסתי.
ביום של הפריסה/שתייה שלי - היא הפתיעה אותי וכן הגיעה. ממש התרגשתי.
באופן כללי, כולם שמחו לראות אותה.
מאז עברה שנה.
חברות-חברות, אבל אנחנו מדברות אולי פעם בחודשיים, וגם זה שיחה חטופה. למרות שאנחנו גרות קרוב אחת ליד השניה (באותה העיר), אנחנו נפגשות אחת לכמה חודשים...
ולמרות שתמיד יש לנו מקום חם בלב אחת כלפי השניה - כל אחת בעיסוקים שלה...
שבוע הבא הגיע הזמן שלה להשתחרר, והיא הזמינה אותי לפריסה/שתייה שלה ביחידה החדשה שלה, שהיא עברה אליה.
ואני לא כל כך רוצה ללכת מכמה סיבות:
א. כי אני לומדת כרגע ואני נמצאת בתקופה מאוד אינטנסיבית, וללכת ליחידה ההיא יהיה בזבוז יום לימודים (איזו חננה אני חח)
ב. כי אני משתדלת לחסוך כמה שיותר
הנסיעה ליחידה ההיא מצריכה ממני לבזבז יותר מידי כסף על נסיעות (200 ש"ח) - כשהיא באה לפריסה/שתייה שלי, היא הייתה על מדים אז היו לה נסיעות בחינם
ג. כי זו יחידה חדשה ואני לא מכירה שם אף אחד - כשהיא באה לפריסה/שתייה שלי, היא הרי הכירה את כולם, כי היא שירתה שם תקופה ארוכה.
ד. כי אנחנו בקושי בקשר בזמן האחרון...
מצד שני... היא כן באה לפריסה/שתייה שלי, הפתיעה אותי והשתתפה בשמחה שלי.
איזו התלבטות מפגרת, כמה נואש זה לשאול את דעתכם.
אבל - מה דעתכם?
הייתם הולכים?
בשירות שלי בצה"ל הכרתי חברה מקסימה. אני חולה עליה ומהיום הראשון שהגעתי ליחידה היה בינינו קליק.
היא חברת אמת מה שנקרא, ולמרות הזמן הקצר שאני מכירה אותה, אני מרגישה איתה בנוח לדבר על הכל, והיא איתי - דברים שהרבה מעבר לשיחות עם שאר החברות שלי
הגעתי ליחידה המדוברת באמצע השירות שלי (כשנותרה לי שנה לשירות)
חודש לפני השחרור שלי - היא עברה ליחידה אחרת.
עברו הימים ואני השתחררתי.
ביקשתי ממנה שתבוא לפריסה/שתייה שלי (כל אחד והשמות שלו חח), ממש רציתי שתבוא. היא מרחה אותי בתירוצים וסיפרה לי שלא נותנים לה להגיע, לא נותנים לה לחתום על יום חופש... ואני ממש התבאסתי.
ביום של הפריסה/שתייה שלי - היא הפתיעה אותי וכן הגיעה. ממש התרגשתי.
באופן כללי, כולם שמחו לראות אותה.
מאז עברה שנה.
חברות-חברות, אבל אנחנו מדברות אולי פעם בחודשיים, וגם זה שיחה חטופה. למרות שאנחנו גרות קרוב אחת ליד השניה (באותה העיר), אנחנו נפגשות אחת לכמה חודשים...
ולמרות שתמיד יש לנו מקום חם בלב אחת כלפי השניה - כל אחת בעיסוקים שלה...
שבוע הבא הגיע הזמן שלה להשתחרר, והיא הזמינה אותי לפריסה/שתייה שלה ביחידה החדשה שלה, שהיא עברה אליה.
ואני לא כל כך רוצה ללכת מכמה סיבות:
א. כי אני לומדת כרגע ואני נמצאת בתקופה מאוד אינטנסיבית, וללכת ליחידה ההיא יהיה בזבוז יום לימודים (איזו חננה אני חח)
ב. כי אני משתדלת לחסוך כמה שיותר
ג. כי זו יחידה חדשה ואני לא מכירה שם אף אחד - כשהיא באה לפריסה/שתייה שלי, היא הרי הכירה את כולם, כי היא שירתה שם תקופה ארוכה.
ד. כי אנחנו בקושי בקשר בזמן האחרון...
מצד שני... היא כן באה לפריסה/שתייה שלי, הפתיעה אותי והשתתפה בשמחה שלי.
איזו התלבטות מפגרת, כמה נואש זה לשאול את דעתכם.
אבל - מה דעתכם?
הייתם הולכים?
