התלבטות...

dietoday

New member
התלבטות...

אני יודעת שפה אני יכולה להיות לגמרי כנה עם עצמי "בקול רם", ואולי תוכלו לייעץ לי.. אני אתן קצת רקע קודם כדי להבהיר את המצב... כבר שנתיים וחצי שאני עובדת בתור מזכירה. הייתי במקום אחד כמעט שנה, ופוטרתי בגלל שהמזכירה הבכירה לא אהבה אותי (והלכה מאחורי הגב שלי כדי ללכלך לבוס..) ובגלל הותק שלה, לא היתה אופציה אחרת (למרות שהמנהל ידע שהיא בעייתית..). אחרי המשרה הזאת התחלתי לחפש עבודה אחרת, באותו תחום שמוכר לי, אני טובה בו והשכר בו נאה.. הגעתי למשרד אחר, עם מזכירה בכירה מזעזעת שהיתה צורחת עלי כאילו אני ילדה קטנה ולא נתנה לי לעשות שום דבר במשרד ואז התלוננה שאני לא עובדת (הדוגמא הכי פשוט.. היא בטלפון, מצלצל הקו השני. אני קמה לענות, והיא practicaly חוטפת לי את הטלפון מהיד ועונה..). פיטרו אותי משם, למרות שעוד שבוע איתה והייתי מתפטרת בעצמי... אחרי זה הגעתי למשרד בתור מחליפה זמנית וכשהמזכירה הקבועה חזרה מחופש, השאירו אותי. הייתי שם כמעט שלושה חודשים במקום השבועיים שבאתי בשבילם. בסופו של דבר חוסר עבודה הכריע את הכף, ואמרו לי שאין טעם שאחת מאיתנו תשב בחוסר מעש כל היום, אז עזבתי. היו עוד כמה משרות, אבל אין טעם לפרט.. את המקום האחרון אתם בטח זוכרים, שם אחרי שבועיים פיטרו אותי בלי סיבה אמיתית.. בשתי המשרות הראשונות שציינתי פה שיחררו אותי עם המלצות חמות. השורה התחתונה היא שאני לא מצליחה למצוא מקום שבו אני יכולה להתמקם לטווח הארוך (שאצלי הוא עד אוקטובר, אז אני אמורה לעזוב את הארץ, אבל הם לא יודעים את זה..), מכל מני סיבות, בין אם אישיות או מקצועיות... השבוע הייתי בשני ראיונות עבודה. הראשון למשרה מאוד דומה למה שעשיתי עד עכשיו... מזכירה בחברה, שעות לא הכי שגרתיות, אבל ממה שהבנתי מהמראיינת, עבודה בלי לחץ, עם הרבה אמון בעובד והאצלת סמכויות כך שאני יכולה לעשות דברים לפי שיקול דעתי. לראיון השני הגעתי במחשבה שמדובר באותו סוג של עבודה, אבל מתברר שמדובר בתפקיד שונה, סוג של שרות לקוחות בחברת היי-טק. מדובר בעבודה לחוצה, הרבה אחריות, אבל פחות לקבל הוראות, אלא יותר לפעול לפי שיקול דעת. יצאתי מהראיון השני מבולבלת לגמרי. אני מנסה לראות מה הייתרונות והחסרונות של כל משרה, ואני לא מצליחה להחליט.. הראשונה היא משהו שאני רגילה לעשות, עם שכר קצת גבוהה יותר וסביבה שנכון לרושם ראשוני נראית סבבה. אבל.. השעות פחות נוחות, התנאים הם פחות ממה שאני רגילה (ארוחות ע"ח המשרד, הטבות..) ואם אני לא מסתדרת עם הבחורה שכבר שם (שעוד לא פגשתי אגב), שוב אני נתקעת.. וגם אם כן נסתדר, אותו סיפור שקרה לי בעבר יכול לקרות גם שם (אני לא מעידה על עצמי, אבל אחרים כבר אמרו לי שיכול להיות שזאת פשוט קנאה.. אולי זה בגלל מראה חיצוני, אולי כי אני צעירה מרוב הנשים שאני עובדת איתן.. אולי כי אני מנסה לייעל דברים ע"י קיצורים במחשב או הצעות שונות לשיטת תיוק וכו' והן מפחדות שאני "אגנוב" להן את התפקיד..).. מצד שני, יכול להיות שהכל יהיה סבבה, וסוף סוף תהיה לי עבודה טובה. מצד שני.. המשרה השניה היא משהו שלא עשיתי בעבר (בעצם, עשיתי משהו דומה כחלק ממשרה אחרת אבל לא באותו סוג של לחץ..), מה שיכול להיות דבר טוב.. השכר קצת נמוך מהמשרה הראשונה, וגם שם התנאים הם לא ממש מה שאני הורגלתי אליהם... הדאגה העיקרית שלי היא שהעבודה היא עם עוד 2 בנות ומנהלת, כולן יושבות בחדר אחד גדול. מספיק קשה לי להסתדר עם עוד עובדת אחת, אז עם עוד 3...? חשוב לי להדגיש שברוב הכולל של המקרים זה לא העניין הבינאישי שמפריע לי, אלא הרגישות שלי (אני סובלת ממה שנקרא "בעיה בוויסות החושי", רגישות יתר בחושים, שאצלי מתבטאת לצערי בכל החמישה.. השמיעה שלי רגישה עד כדי כאב וכך גם העור שלי..), שגורמת לי לצאת לגמרי מאיפוס. בעבודה כזאת, כשיושבים במרחב פתוח, אין דרך לברוח מהרעש של אנשים אחרים, ועוד לא מצאתי את הדרך להתמודד איתו... אז השורה התחתונה היא שאני אבודה לגמרי, וכנראה שאצטרך להחליט (כי נראה ששתי המראיינות התרשמו ממני לטובה), ואני לא יודעת מה לעשות.. יש לכם עיצה? רעיון לאיך לבחור? משהו...? תודה..
 
הדבר שעובד אצלי הכי טוב זה לכתוב בעד ונגד

כל משרה, והלב כבר ידריך אותך מה המשרה הנכונה לך. כמו כן, שמתי לב שיש דברים שחוזרים על עצמם בכל משרה שאת עזבת אחרי כמה שבועות בודדים, אולי שווה לבדוק את זה ולעבוד על זה למען העתיד. אני יודעת שאצלי דברים שידעתי שהם בעייתים,כשעבדתי על זה, זה קרץ אחרי זה למעבידים כי שיניתי דברים (לבוש, למשל...).
 

dietoday

New member
הרשימה

אמנם לא בכתב, אבל חזק בראש... ההתלבטות הבולטת כרגע היא בין משהו מוכר למשהו חדש... לגבי הדפוסים החוזרים, אני מנסה לעבוד על זה, וזה גם נושא שעולה הרבה אצל הפסיכולוג.. הבעיה העיקרית היא הרגישות שלי, וזה עניין פיזי נטו... מצאתי את עצמי כבר כמה פעמים מרגישה על סף פיצוץ מדברים שאחרים בכלל לא שמים לב אליהם, ובדיוק בגלל זה, קשה מאוד לבקש שיפסיקו...
 

HH husa

New member
חבל שאת עוזבת..

נראה שהראשונה יותר טובה. גם יותר כסף גם משהו מוכר גם פחות המולה ולחץ. הרי באוקטובר את עוזבת. תאגרי כוחות וכסף. עבור איזה ארץ את נוטשת ?
 

dietoday

New member
מסכימה...

אבל משום מה אבא שלי מנסה לשכנע אותי שהשניה תהיה יותר טובה בשבילי.. אולי כי זה לא להתמודד עם מישהי באותו תפקיד, אלא לעבוד בצוות כשכל אחת אחראית על החלק שלה... אני עוזבת כנראה לאנגליה...
 

אופירA

New member
מנהל
דעתי היא

שאת צריכה לבחור את העבודה שיותר מתאימה לבעיה הפיזית שלך, משום שאם תתעלמי מהבעיה הפיזית שלך - זה יבוא לידי ביטוי בהתנהגות, שיתכן שאינך מודעת אליה, ויתכן שבגללה את מאבדת מקומות עבודה. אם את מזהה במקביל לבעיה הפיזית גם בעיה מהותית של להסתדר עם אנשים, שבגללה אינך מתאימה לעבוד בצוותא ובשיתוף פעולה - כמובן שהטיפול צריך לעזור לך למצוא את שורש הבעיה ולתקן אותה התנהגותית. אם אכן זיהית בעיה התנהגותית כזו - את צריכה לשקול איזו בעיה קשה יותר, ולבחור בעבודה שמונעת ממך התמודדות עם הבעיה היותר קשה (כלומר, במקרה זה אבא צודק).
 

dietoday

New member
עד כמה שידוע לי,

הבעיה השניה היא נגזרת של הראשונה.. כלומר, אין לי בעיה כללית להסתדר עם אנשים, אבל ברגע שהרגישות שלי נכנסת לפעולה (ולצערי זה לא משהו שאני יודעת לשלוט בו..), אני נהיית פחות נעימה... זאת בעיה שגרמה לי הרבה צרות ביחסים בין אשיים וכל פעם מחדש אני מנסה למצוא דרך להעביר לצד השני את המסר בצורה ברורה ונעימה עד כמה שאפשר כדי שינסו לכבד את הרגישות שלי, וזה ממש ממש לא פשוט.. תארי לעצמך מצב שבו את יושבת עם חברה לעבודה, מתעסקת בענייניך, והבחורה שלידך מבקשת ממך (בצורה נעימה אמנם ועם כמה טאקט שאפשר..) לזרוק את המסטיק שאת לועסת, כי הרעש מפריע לה.. לא היית לוקחת אותה ברצינות, נכון? אפילו יש לי הדפסה של כתבה שקראתי פעם, עם הדגשות על החלקים החשובים.. זה מבהיר קצת את העניין אבל א. אני לא יכולה לחלק כזה לכל אדם שאני פוגשת וב. זה אמנם פותח להם קצת את העיניים למצב, אבל אנשים עדיין לא לוקחים את הבעיה הזאת ברצינות...
 

אופירA

New member
מנהל
הבעיה השניה נגזרת של הראשונה

נראה לי שזיהית היטב, שהבעיה השניה נובעת בעצם מהראשונה. וכנראה זה שורש הבעיה שלך במקומות העבודה. אבל ההתנהגות ניתנת לשיפור מסוים, הגם שהרגישות אינה ניתנת לשינוי פיזיולוגי. קודם כל - את חייבת לחפש רק סוגי עבודות שמצמצמים ככל האפשר את ההתנגשות שלך עם הרגישות (כלומר פחות מגע עם אנשים בקרבת מקום וכד' - את יודעת מה מפריע לך ואיך אפשר להימנע ככל האפשר ממנו). הסיבה היא שאיננו יכולים לצפות (אפילו אם נבקש בנימוס) מזולתנו לשנות את מנהגיו הסבירים בגלל שזה מפריע לנו מסיבה שאינה מצויה. הבעיה הבלתי מצויה היא שלך, ואינך יכולה לצפות מהסביבה להתחשב בה, במידה שזה גורם לאחרים שינוי משמעותי בהתנהגותם הנורמלית (דוגמת לעיסת המסטיק). עכשיו אפשר לצמצם את הקושי באופן של לבקש באופן מיוחד, בלי להעביר מסר שאת מצפה מהזולת שיתחשב. כי אם הוא לא חייב להתחשב, אין לצפות ממנו. בקשה כזו יכולה להיעשות רק דרך חיבה ורעות, ורצוי בהומור, באופן שיהיה נעים לזולת לוותר על מה שהוא לא חייב בעצם, כדי לעשות לך טובה. בוודאי שאין לנסות לבקש דברים כמו: אל תלעסי מסטיק, אל תקמטי ניירות, אל תדברי בטלפון.... אם כאשר את סובלת את פחות נעימה - זה גורם לזולת להרגיש שאת מצפה ממנו, והוא מרגיש התנגדות, ומכאן נובעים החיכוכים. אמנם את מאוד סובלת, אבל זו לא בעיה של הזולת. זה לא שלא לוקחים את הבעיה הזו ברצינות. אלא פשוט זו הבעיה שלך ולא של השותף לעבודה, ומה שאת מבקשת ממנו בעצם אינו סביר מבחינתו. נכון שאפשרויות העבודה שלך מצטמצמות בעקבות כך, ואולי היה צריך להשיג הכרה בנכות (אם הביטוח הלאומי מסכים לתת) או להשלים עם המציאות שאפשרויות העבודה מצטמצמות. למעשה, לרוב בני האדם אפשרויות העבודה מצטמצמות עקב נסיבות אישיות כלשהן.
 

dietoday

New member
הצחקת אותי...

הביטוח הלאומי בחיים לא יכיר בבעיה הזאת כנכות... הלוואי והינו במדינה נאורה שכזאת (למשל באירופה, על מחלה אחרת שיש לי - פיברומיאלגיה, מקבלים אישור נכות והקלות בלימודים ובשוק העבודה, בעוד בארץ אחוז גבוהה של הרופאים כלל לא מודע לבעיה..).. לגבי צורת הבקשה, אני מבקשת פחות או יותר איך שרשמת.. בהומור, עם חיוך.. אני תמיד גם מנסה למצוא זמן בו אני לא רגישה כדי להסביר קצת מה הבעיה שלי.. לצערי אין הרבה עבודות שנותנות לי תנאים אידיאליים, ולכן לא נותר לי אלא להתפשר...
 

dietoday

New member
ועכשיו בכלל...

זומנתי לראיון שני בשתי החברות, שתיהן רוצות באותו יום.. את זה אפשר לסדר, הבעיה היא שאני עדיין לא בטוחה.. אולי זאת תהיה הזדמנות לראות קצת יותר כל מקום ומה הוא מציע...
 

dietoday

New member
החלטה.

לצערי "תקפה" אותי עכשיו רגישות היתר בשיאה, והבנתי שאני לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד במקום שמטבעו רועש... אני בכל זאת אלך לראיון השני, אבקש לראות את סביבת העבודה, אבל בשורה התחתונה, לא נראה לי שאקח אותה...
 
אז עם מי תישארי?

את יודעת שזה לא שכולם מחכים וממתינים רק לך עם הצעות עבודה ובמיוחד אם את עומדת לנסוע כנראה, כן שווה ללכת על מקום עבודה ולא לפסול מראש. אז מבינה שהראשון לא נראה לך, אבל למה לפסול את השני ישר מבלי שראית מי, מו, מה?
 

dietoday

New member
הא?

לא אמרתי כלום על הראשון, פשוט הבנתי שבין שניהם על השני אני מוותרת כנראה.. לשניהם זומנתי לראיון שני, ולשניהם אני אלך, אבל אלא אם כן משהו יקרה שישנה את דעתי, אגיד לבחורה במקום השני שזה לא בשבילי...
 
למעלה