התלבטות

yapyap2

New member
התלבטות

שלום לכולם! מדי פעם כותבת כאן, אבל לרוב קוראת סמוייה...
תקציר הפרקים הקודמים? אני בת 23, עברתי לגור בגרמניה לפני שנה ואין לי כמעט ניסיון מיני בקושי זוגי. התנשקתי אולי 3 פעמים בחיים שלי וגם זו הייתה חוויה לא מדהימה . בשורה התחתונה יש לי פחד מאינטימיות, וספציפית פחד מלהתנשק. זה סוג של מה שהביא אותי למצבי היום. בעיקר נמנעתי מגברים שהתחילו איתי , או מכל אפשרות של משהו להתפתח. למען הסר שחצנות, אני נראית טוב, והרבה מתחילים איתי מה שהופך את מצבי למאוד מטעה (חוץ מהאנשים שמכירים אותי שנים, כולם בטוחים שכבר עברתי כמה מערכות יחסים וסקס כמובן בחיי....)

ולעניינינו :)
לפני חודש הכרתי בחור בן 28 במפגש עם חברים מהכיתת שפה (הוא לא לומד איתי בכיתה אלה דרך חברים משותפים). בשלב מסויים של הערב פשוט ישבנו בצד ביחד ודיברנו , החלפנו מספרים ונפגשנו שוב שבוע שעבר. יש בינינו מתח מיני מאוד גדול, לפחות מהצד שלי, ואני יודעת שאני מוצאת חן בעיניו גם איכשהו סיימנו את הערב גם רק בדיבורים, בלי נשיקה או משהו כזה. אני לא בטוחה אם הוא רצה לנשק אותי וראה שאני לא 100% בנוח או שפשוט הוא ניסה ולא קלטתי את הרמז אז הוא לא הלך על זה...
בכל מקרה, אני רוצה להתגבר על המחסום הזה של "להתנשק" ואני חושבת שאיתו זו הזדמנות מאוד טובה לעשות את זה. ההתלבטות שלי, היא האם להגיד לו שאין לי הרבה ניסיון בדברים האלה, ושאני צריכה הרבה סבלנות (שזה הגיוני, אבל מצד שני אני לא רוצה להפיל עליו אחריות של מערכת יחסים שלמה). או פשוט ללכת על זה, ולקחת בחשבון שאני אהיה ממש גרועה ומגושמת ושהוא בסופו של דבר יתקפל ויברח (אירוע שכבר קרה לי בעבר)
בכל מקרה, אני אשמח לשמוע מאנשים פה שחוו את ההתלבטות הזו, או משהו דומה, ולשמוע איך הלך
 
היי. קיוויתי שהחברה הצעירים יענו לך :)

בינתיים זה לא קרה אז מקווה שתשובה מזקנה כמוני תהיה בסדר :).

אם את חושבת/ מרגישה שאיתו זו הזדמנות טובה
והניסיון הקודם אומר לך ש אם לא תשתפי אותו יהיה לך פחות מוצלח
אז אין כאן התלבטות לא?

את בת 23. צעירה לאללה. זה גיל ש לטעמי אפילו אין מה להתבייש בחוסר הניסיון.

אני מאמינה שבכל דבר, הכי נכון להניח את הקלפים על השולחן. לדבר, לתקשר.
לעשות את זה ממקום לא מסכן/מתנצל/חלש
אלא ממקום שאומר ככה אני, ואני אחלה!

אישית לא היתה לי אף פעם התלבטות כזאת, היה לי ברור שאני לא מסתירה
כי זה אף פעם לא פועל לטובתי להסתיר.
כשמתקשרים אפשר להתקדם יחד, כמו שמתאים לשני הצדדים
אם לא הייתי משתפת, הוא היה רוצה להתקדם הרבה יותר מהר ולי, זה לא התאים. ברגע ששיתפתי, הוא הוביל, אבל תמיד בדק אם וכמה אפשר מבחינתי לעבור עוד ועוד שלב.

אשמח אם תשתפי איך היה :).
 

yapyap2

New member
העצה שלך עזרה :)

דבר ראשון, חיפשתי עצה מאדם עם ניסיון ולא מה"צעירים". אז אני שמחה שענית לי. תודה :)
בכל אופן.. אני אעדכן קצת
שלחתי לו הודעה , אם הוא רוצה להיפגש מתישהו בסופ"ש, וקבענו כבר לאותו ערב (שישי) בתחילת הערב קבענו להיפגש בתחנה שכבר נפגשנו בה בעבר. לא ממש ידענו מה לעשות עם עצמינו אז הוא הציע לנלך אליו לראות סרט . כבר אז הלחץ שלי התחיל לעבוד שעות נוספות אבל ניסיתי להתעלם מהחלק בראש שלי שצווח עלי להתקפל, וזרמתי בכל מקרה
בתכלס, כל הערב ממש החזקתי את עצמי מלהיכנס לפאניקה. (כבר בנשיקה הראשונה שלי בגיל 17 נכנסתי להתקף פאניקה, אבל אז הבחור ההוא ניסה קצת להרגיע אותי ונישק אותי בכל זאת.)
הפעם זה היה שונה למזלי :). כמובן שהוא הבין שאני לא במיטבי, אז הוא ממש ניסה לגרום לי להרגיש בנוח, והציע מיליון ואחד דברים, והכין לי אוכל . הכל בערך...ואני רק הרגשתי יותר רע שהוא בקושי מכיר אותי ואני כבר כמו מטרד. בשלב מסויים פשוט אמרתי לו שאני בחרדה (בגרמנית זה נשמע פחות דרמתי) ושאין לי הרבה ניסיון ושהוא מקסים והכל ושאני ממש מצטערת. אז הוא הרגיע אותי ואמר לי שאני לא צריכה לעשות שום דבר שאני לא רוצה, והכל בסדר, ושאני יכולה להישאר כמה שאני רוצה וכו וכו
בסוף החלטתי שאני מעדיפה ללכת . לא התנשקנו לא כלום.
&nbsp
אני יודעת שזה מטופש, אני יודעת שזה לא הגיוני בעליל. אני יודעת שזאת בסך הכל נשיקה. אבל כשאני שם, במצב שרומז על זוגיות הגוף שלי פשוט זועק לי לברוח. כשאני חושבת על חברות שכבר שוכבות עם גברים בערב הראשון, או על אחותי שקטנה ממני ומתמזמזת עם הבחור שהיא יוצאת איתו כבר בדייט שני, אני נכנסת לתסכול כזה עמוק. ואני יודעת שאין מה להשוות, ואני זאת אני והחיים זה לא תחרות. אבל זה מתסכל!! מתסכל שאני צריכה לחשוף דבר כזה אישי ורגיש לבן אדם שפגשתי פעמיים בחיי, ורק בצורה הזאת אני אעבור את המכשול הזה. (למען הסר ספק, הייתי בסיטואציות בהן יכולתי "להתנשק" עם ידיד ופשוט להמשיך הלאה. אבל אני לא רוצה לעשות את זה ככה. זו חוויה אינטימית של חיבה וככה אני רוצה לעבור אותה, בלי קיצורי דרך)
&nbsp
אני לא יודעת לאן זה הולך מכאן. אני גאה בעצמי שאמרתי לו מה עובר עליי...
אבל החלטתי שהכדור עכשיו בידיים שלו. אם הוא מחליט שזה באמת לא אישיו מבחינתו , הוא יצור קשר ואני אעשה במיטב יכולתי להתגבר על החרדה המטופשת הזאת.
&nbsp
אני יודעת שחפרתי המון, אבל אני לא מכירה אף אחד שיכול להבין את הביג דיל שאני חווה
 
נשמע שאת במעגל קסמים מרושע...

את לא רוצה "סתם להתנשק" עם מישהו שאת לא באמת מחבבת. אני בהחלט יכול להתחבר לזה. מצד שני כשזה מגיע למישהו שאת מחבבת את נתקפת בחרדה... קצת בעייה...

המעגל צריך להישבר, איך את חושבת שאפשר לעשות את זה?
 

yapyap2

New member
כמו שהקלישאה אומרת - להתמודד עם הפחד והוא יעלם

אבל כמו שכולנו כאן יודעים, יותר קל להגיד מלעשות. אני יודעת שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות זו נשיקה מביכה והבחור יברח. זה כבר קרה לי פעם והתגברתי..
הדבר המצער הוא, שבניגוד לכל אספקט אחר בחיים שלי, שם למדתי ללכת בעקבות תחושת הבטן שלי וזה רק הביא אותי למקומות טובים יותר - כאן הגוף שלי מטעה אותי. אני מתקרבת למצב תיאורטי של נשיקה וזה כאילו פועלות 100 אזעקות שצועקות לי "לכי מכאן! לכי מכאן!", שלא לדבר על הבחילה והלחץ בכל מקום בגוף.
אני יודעת שזה מנגנון "הגנה" ושהכל במקור מהילדות מדוגמא גרועה של זוגיות מההורים שלי. אבל ללכת נגד כל האינסטיקטים הגופניים שלי, כשאדם זר צופה בי כל כך מקרוב. קשה.
&nbsp
מקווה שקיים בחור אי שם עם מספיק התאמה וסבלנות כדי שאוכל להתגבר על החוויה הזו כמו שצריך ולראות שמדובר בסך הכל בפחד מטעה.
 
החרדה הזאת לא מטופשת (אזהרת
)

תראי איך היא מפעילה אותך!
הייתי אומרת שהיא אפילו מאוד מתחוכמת.
מכיוון שאת מתייחסת אלייה בביטול,
היא מפעילה אצלך תותחים כבדים כדי שתתייחסי אליה, כדי שתראי אותה.
היא לא נותנת לך להתקדם. היא שולטתתתתתתתתתתת.
חתיכת חרדה מניפולטיבית יש לך !

הדבר הראשון שאת אמורה לעשות הוא לכבד אותה.
להבין שהיא חלק ממך, לקבל אותה. לקבל אותה באהבה כמו כל חלק שלך.
כדאי לך ממש לעשות דיבור עם החרדה הזאת

אם את רוצה, את יכולה לנסות לברר עם עצמך מתי החרדה הזאת הגיעה, לפעמים כשאנחנו מקשיבים לעצמנו אנחנו מגלים תשובות לשאלות.
החרדה התחילה כמנגנון הגנה בריא, כשהיא היתה פעם נחוצה. אבל היום היא כבר לא אמורה להיות זאת שמפעילה אותך, זאת שמובילה, אלא להיות חלק ממך שנמצא, שהולך איתך אבל יותר מאחור. מסיבה כלשהי, החרדה נשארה ותופסת מקום גדול בהרבה מהמקום שהיא אמורה לתפוס.
אבל גם אם את לא רוצה להכנס לסיבה זה בסדר, אינך חייבת.
זה הזמן להגיד לה לחרדה
אהלן! ראיתי שאת כאן, זה בסדר, את חלק ממני ותמיד תהיי
אבל עכשיו אני לוקחת את המושכות
ואני אנהל את העניינים ולא את!
אני רוצה להתקדם קדימה, יש כאן גבר שמוצא חן בעיני, שאני נמשכת אליו
שאני רוצה להכיר יותר לעומק ולחוות איתו כיף
אז כן, את החרדה שלי, אפילו שמתי אותך על השולחן,
את תלכי איתי קדימה, אני לא מתעלמת ממך אבל את לא תובילי.
החלקים הנוספים שיש בי בלבדך, חלקים שקיימים והיו מאוד מאחור ולא באו ליידי ביטוי יובילו עכשיו. כי מגיע לי לאהוב ולהיות נאהבת.

אם תנסי לבטל אותה ולהגיד שהיא מטופשת, היא תמיד תמצא את הדרך להפעיל אותך. קבלי אותה, היא חלק ממך.
 

yapyap2

New member
אחת העצות היותר יפות וחכמות שקיבלתי בחיי

תודה! 3>
&nbsp
צודקת.
אני צריכה לקבל אותה ולא להילחם. אני רגילה להילחם בכל מה שצריך כדי להגיע לאן ולמה שאני צריכה. לא מומחית גדולה בלקבל ולסלוח. הגיע זמן לשנות....
 

dori78

New member
"לטגלן" מלשון tag-line

פעם היו בתפוז הודעות "נבחרות" של הפורום, שקישורים אליהן היו "רצים" בראש הדף, זה היה ה-tag-line, שורת ההודעות שתוייגו כהודעות חשובות או מעניינות.
היום ההודעות הללו נמצאות תחת "כלים ומידע" > "הודעות נבחרות".

ככה בכל פורום את יכולה לקרוא את תמצית ההודעות החשובות באמת.
לפחות אלה שהמנהלים לאורך ההיסטוריה של הפורום חשבו שחשוב לשים שם.
לפעמים את נחשפת לפרטים שלא ידעת על חלק מהכותבים, דברים שכתבו בעבר...
 
:) תודה על ההסבר. סגרת לי את החור


יש לי תחושה שכמעט אף אחד/ת לא יודע שדבר כזה קיים
אז זה סוג של לא אפקטיבי.
 

dahoe

New member
ולמה להתעסק כל כך הרבה בנשיקה?

את רוצה קשר עם הבחור, הוא סבלני ומבין. למה שלא פשוט תמשיכו להיפגש ותראי לו שאת מעוניינת בו, ושאת נהנית איתו ופשוט תהנו יחד, בלי קרבה פיזית מיותרת?
נשיקה היא לא הכל. נשיקה היא לא מהות הקשר. אפילו לא חצי ממנו.
אם לאורך הזמן באמת הקשר ירוץ, ותתקרבו זו לזה ברמה הבינאישית, אני מאמין שגם הרמה הפיזית תמצא את מקומה.
 

yapyap2

New member
מסכימה עם כל מה שאתה אומר. אבל...

למה להתעסק כל כך בזוגיות? או בנשיקה? או בסקס? למה הפורום הזה קיים? כי זה כן משהו משמעותי, וזה אישיו גם לאנשים בלי "מעצורים" בתחום הזה
המשיכה קיימת. אני יודעת את זה. אבל מצד שני הפחד משחק תפקיד כל כך חזק שזה משתק. כל מה שאמרת בהודעה - ההיגיון שלי מסכים לחלוטין!!
&nbsp
תודה :)
 

dahoe

New member
אז תנשמי כשזה מגיע, ותזכירי שאין לחץ.

אני מאמין שזה עניין של עבודה עצמית שלך עם עצמך. לחשוב הרבה על הנושא, להטמיע את מה שאת רוצה עד שזה יהפוך לחלק ממך, ולהתקדם בצעדים קטנים מאוד עם מגע. ועד אז - לזכור שאין לאן לרוץ ושהדבר החשוב לך עכשיו הוא להיות עם הבחור, ואסור שהבעיות עם הנושא הזה יהרסו את העניין.
 

yapyap2

New member
כן. החלק המודע שלי מסכים עם כל מילה

החלק התת מודע שלי נכנס להיסטריה כזה מגיע לזה. באמת עניין של עבודה עצמית. מזלי שאני חרוצה :)
תודה חח
 

dahoe

New member
כל מה שמשננים מספיק הופך לחלק ממך

תהני ממה שיש. בהצלחה! :)
 

yapyap2

New member
ורציתי להגיד לכולם תודה על התגובות


אני מבקרת בפורום לעיתים רחוקות כשהמחשבות על זוגיות מתרוצצות בראש בלי הפסקה. טוב לדעת שיש מקום שאפשר לפנות אליו, ואנשים יקחו אותי ברצינות ובהבנה
 
למעלה