התלבטות

[RINAT19791]

התלבטות

הי בנות,
אני בת 40 וחצי. זה שנים שאני חושבת לנסות להביא ילד לבד... הקפאתי בגיל 38 כמה עוברים, לא הרבה
ולמרות שאני נורא חוששת כי אין לי רשת תמיכה של חברים או משפחה חשבתי לעשות סוף סוף החזרה ולנסות. יצא שעכשיו אחרי שבועיים של כדורים והכנה של הרחם הכרתי בחור שנראה לי אדם מאוד טוב ונחמד, רווק ללא ילדים שרוצה ילדים... כמובן שפגישה ראשונה לא סיפרתי לו על ההחזרה שצפויה להיות עוד יומיים. כעת אני מתלבטת אם להפסיק את הטיפול ולהמתין עם ההחזרה או ללכת על ההחזרה ןאז... אני לא חושבת שהבחור ירצה להכנס לקשר עם ידע שאני מתכננת החזרה מתרומת זרע. לציין שהוא מאוד מצא חן בעיני וגם אני בעיניו. מה דעתכן? להמשיך עם התהליך ולבצע את ההחזרה או להפסיק באמצע ולהמתין ? אני נורא מבולבלת... ואם אמשיך... לספר? לא לספר?.... מה דעתכן? �� זקוקה לעצה

 

[אמא של צוצה ופפקי]

אני...

הייתי ממשיכה.
את שואלת שאלה מאוד אינדיבידואלית ולכן כל תשובה שיספקו לך, לדעתי, תבלבל אותך יותר כי רק את צריכה לקבל החלטה ובכל זאת אענה-
הייתי ממשיכה, לא מספרת לבחור כלום! הקשר מאוד בראשיתי ולא ידוע מה ילד יום.
אם ההחזרה תצליח, רק אחרי בטא אספר. אז שיחליט אם הוא איתי או בלעדיי. אם ההחזרה לא תצלח- תבחרי אם רוצה להמשיך בטיפולים או לחכות שהקשר יתקדם ולנסות איתו.
למה אני הייתי פועלת ככה? כי את לא ילדה. את רוצה ילד או זוגיות בנקודה זו בחייך? תכנסי לזוגיות,עד שתתחילו, בהנחה שיקרה מהר הכל נפלא ואם לא?
לי לקח 10 שנים עד שילדיי נולדו. אינספור טיפולים שלא הניבו דבר או הניבו הפלות ולידה שקטה .
הריתי בגיל 41 וילדתי תאומים. לא ויתרתי. שנים לא ויצאתי עם בחורים בתקופה הזו אבל ידעתי שמטרת העל היא ילדים ולכן התקדמתי לעבר המטרה הזו והבחורים היו תוספת נעימה לעניין.
בהצלחה בכל מה שתבחרי ושבוע טוב.

 

[fialka3]

אני לא הייתי מפסיקה טיפול באמצע

כי בגיל 40 מגיעיים לניקודה או עכשיו או אף פעם לא.
אני אישית בכלל בזמן טיפול פוריות הפסקתי לצאת לדייטים אפילו אם הייתה הזדמנות, בדיוק כי כבר קיבלתי החלטה ולא רציתי לבלבל לעצמי את המוח.
לגבי לספר או לא - איך שמרגיש לך נוח. אבל לא הייתי מקיימת איתו יחסי מין ללא אמצעי מניעה בזמן הטיפולים.

 

[a morph]

השאלה שאת שואלת מעידה על בילבול רב

שלטעמי רצוי ליישב אותו לפני שנכנסים לתהליך - גם תהליך הכניסה להריון, וגם תהליך מציאת זוגיות.
זה טבעי להתלבט בתחילת הדרך, אבל להתחיל הכנה להחזרה הורמונלית ואז להתלבט האם לבטל אותה... זה אומר שכל דבר קטן שקורה עלול לזרוק אותך פתאום אחורה, וזה לא מצב בריא במיוחד להיות בו.
אם את מתכוונת להמשיך לחפש זוגיות במקביל, אז כדאי מאוד להחליט עם עצמך האם את מוכנה לעצור את התהליך בשביל זוגיות, ומה זה אומר לגביי סיכויי הכניסה להריון בעתיד. בטח תגידי שאני מלחיצה, אבל בגיל 40 אני לא חושבת שיש לך את הלוקסוס לעשות הפסקה בגלל כל דייט מוצלח שאת יוצאת אליו.
וגם כדאי להחליט כמה מידע את מנדבת לבן הזוג הפוטנציאלי ומה את עושה עם התגובות שלו למידע הזה: האם בן זוג שלא יהיה מוכן להמשיך איתך בקשר בגלל שאת מנסה להיכנס להריון זה בן זוג שאת מעוניינת להמשיך בזוגיות איתו? וכפועל יוצא, להחליט האם את מספרת מיד או מחכה.
אני אישית ממילא לא הייתי מוכנה להתחיל קשר עם מישהו שלא יהיה מעוניין בי בגלל שבחרתי להיכנס להריון מתרומת זרע, אז לא הייתי עושה מזה סוד וגם לא הייתי מתאבלת על אחד שהולך בגלל זה. ובטח שלא מפסיקה באמצע טיפול בגיל 40.

 

[אמאנחל]

לא להפסיק טיפול

 

[katanchikit]

גם אני הייתי ממשיכה

אם הייתי רוצה תינוק, הייתי ממשיכה. והייתי גם מספרת לו. למה לא? ממה את חוששת? למה את חושבת שלא ירצה להיכנס לקשר בגלל זה? בחור טוב שאת באמת מוצאת חן בעיניו לא יפסול אותך בגלל זה.
גיל 40 וחצי זה גיל שבו אין כבר משחקים, אם רוצים תינוק צריך לעשות אותו עכשיו וכל יום נוסף הוא מיותר.
את לא יודעת לאן ימשיך הקשר עם הבחור. רק הכרתם. ואם זה ימשיך ויעמיק, אז אולי זו קלישאה אבל בעיניי זה נכון - הוא ירצה אותך גם עם התינוק. אהבה זה אהבה. ואם זה לא, אז אולי זה לא שווה מספיק.
אפשר לגמרי להיות אמא וגם להיות בזוגיות עם אדם שהוא לא האב של הילד! ואפשר לגמרי לעשות יחד ילדים בהמשך, אם הקשר יתגלה כרציני! ואפשר תמיד להיות בזוגיות, תמיד, בכל גיל!
אבל לעשות ילד לא תמיד אפשר. לא בכל גיל.
חוץ מזה, בעיניי אנשים לא צריכים להפסיק תהליכים שהם עושים, ושהם נכנסו אליהם ברצון, בשביל זוגיות. אחר כך הם עלולים לחיות כל החיים עם טינה כלפי בן הזוג, של "הקרבתי בשבילך"... לא מגיע לך, ולא מגיע לו.
אם נועדתם להיות ביחד, תהיו ביחד עם ילד או בלעדיו. ולך מגיע להגשים את חלומותייך.
לא חייבים תמיכה של משפחה / חברים בשביל לגדל ילד. גם תמיכה בתשלום היא ראויה ומקובלת, ולפעמים גם הרבה יותר טובה.

 

[RINAT19791]

החלטתי להמשיך בתהליך האמהות

בנות, תודה רבה על כל התמיכה!!! ������
אני מודה לכן מאוד על העצות עזרתן לי לקבל החלטה...
אני מניחה שזה מה שהרגשתי בליבי והייתי צריכה את החיזוק. תודה!

 

[katanchikit]

בהצלחה!

 

[אמא של צוצה ופפקי]