התלבטות...
פעם ראשונה שאני כאן, פשוט אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר... אני נשואה ובמסגרת העבודה פגשתי מישהו נשוי גם הוא,יצא לנו להיפגש מספר פעמים וייצא לנו עוד מספר פעמים ומן הסתם יותר לא נתראה, מדובר בפרוייקט שעומד להסתיים ואנחנו גרים במרחק שעה וחצי נסיעה אחד מהשני. שנינו בסביבות גיל ה-40 ,ואני לא זוכרת כבר סוג כזה של רגשות שאני חווה עכשיו(ביני לבין עצמי) הכל אצלי בלב או בראש, אני לא יודעת כלל אם הוא מרגיש משהו...אולי זה סתם פנטזיות שלי... אבל בעיניי הוא פשוט מושלם...ניראה מצויין, מצחיק , נחמד ופשוט מעורר את כל הפרפרים הרדומים שהיו לי בבטן.אני ממש לא רגועה פנימה בתוכי, אין לי אומץ לעשות דבר...אני גם חוששת שאני לא בכיוון כלל... חשבתי ביום האחרון שניפגש (זה יקרה עוד חודש, לכתוב לו מיכתב) או שהוא יזרוק לפח את המכתב..או שהוא יתקשר..לא יודעת מה לעשות..היצר הרע לא נותן לי מנוח...חיים רק פעם אחת לא? אני כועסת על עצמי שזה מה שאני מרגישה אבל זה חזק ממני...
פעם ראשונה שאני כאן, פשוט אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר... אני נשואה ובמסגרת העבודה פגשתי מישהו נשוי גם הוא,יצא לנו להיפגש מספר פעמים וייצא לנו עוד מספר פעמים ומן הסתם יותר לא נתראה, מדובר בפרוייקט שעומד להסתיים ואנחנו גרים במרחק שעה וחצי נסיעה אחד מהשני. שנינו בסביבות גיל ה-40 ,ואני לא זוכרת כבר סוג כזה של רגשות שאני חווה עכשיו(ביני לבין עצמי) הכל אצלי בלב או בראש, אני לא יודעת כלל אם הוא מרגיש משהו...אולי זה סתם פנטזיות שלי... אבל בעיניי הוא פשוט מושלם...ניראה מצויין, מצחיק , נחמד ופשוט מעורר את כל הפרפרים הרדומים שהיו לי בבטן.אני ממש לא רגועה פנימה בתוכי, אין לי אומץ לעשות דבר...אני גם חוששת שאני לא בכיוון כלל... חשבתי ביום האחרון שניפגש (זה יקרה עוד חודש, לכתוב לו מיכתב) או שהוא יזרוק לפח את המכתב..או שהוא יתקשר..לא יודעת מה לעשות..היצר הרע לא נותן לי מנוח...חיים רק פעם אחת לא? אני כועסת על עצמי שזה מה שאני מרגישה אבל זה חזק ממני...