התלבטתי אם להגיד משהו, אבל בסוף החלטתי שכן

[מאיסרה]

התלבטתי אם להגיד משהו, אבל בסוף החלטתי שכן

אני לא מהמגיבים, אבל בא לי להתלונן קצת וזה המקום היחיד שאני מכירה שמדבר על הסדרה..

אז ככה:
הפסקתי לצפות בסדרה באופן רציף כבר לפני כמה שנים ולאחרונה יצא לי להתקל בה אצל ההורים (שיש להם יס). אני מקליטה לממיר וצופה בפרקים כאשר יש זמן (עונה 7+8 בתפזורת).
ומה שקרה הוא שגיליתי שהסדרה ממש אבל ממש מעצבנת אותי. כבר הגבתי על נושא הפלשבקים שהיה בתחילת עונה 7 ואכן המשכתי לצפות למרות זאת (בהמלצת הפורום) והסדרה כן השתפרה. למעשה, היו פרקים שממש אהבתי

אבל, ופה אני מגיעה לנושא שמטריד אותי, נראה כאילו אף אחת מהדמויות לא התפתחה מעבר לעונה 4 או חמש...
הסדרה התחילה כשהייתי בצבא ואני יכולה להעיד שהשתנתי מאז, לטוב ולרע, כמו כל מי שאני מכירה בערך. זה נקרא להתבגר. אז אני לא מבינה למה הנושאים של הסדרה היום הם אותם נושאים כמו מלפני 5 שנים. לא נמאס כבר?
סאם, למרות שהוא מפשל שוב ושוב ושוב (בדר"כ במידה כזאת שאחרי כל פשלה שלו צריך להציל את העולם) נוטה "לשכוח" שהוא פישל די מהר ומתחיל להתלונן על זה שלא נותנים בו אמון ואחריות וכו כו. ואז דין נכנע, מאפשר לסאם לעשות מה שהוא רוצה ועונה חדשה מתחילה בכך ששוב, צדקתם, צריך להציל את העולם..
ולמה, למה, סאם עדיין מחפש את החיים הנורמאליים? ברצינות?? כמה אפשר???
באופו כללי, אני יכולה להגיד שסאם מעצבן אותי ברמה כזאת שכבר קשה לי לראות אותו על המסך.
אני מודה שדין תמיד היה הפייבוריט שלי אבל גם לסאם היו את הרגעים שלו, אבל מאז שחזרתי לצפות בסדרה הוא פשוט כ"כ מכעיס אותי! כל הזמן!

אני אשמח לדעת שאני לא לבד בהרגשה הזאת.
אני גם אשמח לדעת שהסדרה משתפרת מתישהו בעתיד, אבל אני לא כ"כ אופיטימית לגבי זה..

 

[יעלי1232]

אני כל כך לא מסכימה איתך...

אני אנסה להגיב בקצרה, אבל את מדברת על הנקודות ההפוכות מהסיבות שבגינן אני רואה את הסדרה.
אני אוהבת את הסדרה הזו *בגלל* שהדמויות מתפתחות, עוברות שינוי, עוברות טלטלות, נופלות וקמות.
אני אוהבת את הסדרה *בגלל* שגם כאשר נושא עולה בפעם נוספת, הוא עולה כשהאדם שמתמודד איתו במקום אחר מבחינת ההתפתחות שלו.


אבל
לפני שאני בכלל ממשיכה,
אם את בעונה 7- אז תנחומיי, יש בה כמה רגעים טובים וזהו.

עונות 8-9 הם של שואוראנר אחר (ג'רמי קרבר) והוא נהדר, הוא בנה תכנית עלילתית תלת-שלבית, שתמישך לעונה 10.
וכל הנושא של דמויות שמתפתחות ומערכות יחסים שמשתנות ומתפתחות ומתרסקות ונבנות מחדש.
יש לי כל כך הרבה להגיד על זה , ועל ההערצה שלי לג'רמי קרבר, ולסאם ווינצ'סטר ולהתפתחות שהוא עובר. ולצמיחה שדין עובר בעונה 8 ואז לנבילה שלו אחר כך. וואו. יש לי כל כך הרבה להגיד אבל אני חייבת לדעת איפה את.

צר לי שאת כועסת על סאם, באופן עקרוני הוא דמות שקשה יותר להבין ולהכיל אותו. אבל ברגע שזה קורה, די מתאהבים ...

 

[anaty69]

מסכימה עם יעלי

העונות השישית והשביעית הן העונות החלשות של הסידרה. לדעתי, מאוד חשוב לראות את הפרקים בצורה מסודרת כדי להבין את התהליכים שהדמויות עוברות, ומה מניע אותן. אני יודעת שהרבה אנשים בפנדום לא אוהבים את סאם אבל דווקא הוא הדמות המורכבת יותר והוא פועל לא בדיוק כפי שמעריצים היו מצפים שיפעל. בעיני, דוקא זה הופך אותו לדמות מרתקת יותר. אנשים מצפים שישאף לצוד בכל מחיר, אבל מה בעצם רע בזה שהוא שואף לחיים נורמליים? למה לא, בעצם?

 

[מאיסרה]

כי אולי די?

אני מבינה את מה שאמרת לגבי צפיית כל הפרקים ברצף, אבל תסכימי איתי שזה לא הגיוני שגם אם אני רואה פרק רנדומאלי פה ושם, כל הדמויות מתנהגות אותו הדבר כמו לפני מספר עונות, ללא שינוי.
קחי פרק כלשהו מהעונה הראשונה/ שנייה ומהעונה השמינית וחוץ מהעלילה הראשית אין הרבה שינוי. דין וסאם עדיין נאבקים בדיוק באותן הסוגיות שהעסיקו אותם לפני 8 שנים.
אמרת שהייתה התפתחות וכולם צמחו בתור דמויות. סבבה, אבל איפה?

ואין שום בעיה עם זה שסאם רוצה חיים נורמאליים, אבל הוא כל הזמן רוצה אותם. וכשיש לו משהו שדומה לחיים כאלה הוא מבין שלעולם לא יוכל לוותר על הצייד אז הוא חוזר לזה. ואז רע לו והוא רוצה חיים נורמאליים. וחוזר חלילה שוב ושוב ושוב.
זה נחמד בפעמים הראשונות אבל כמה אפשר? תחליט משהו ותדבוק בזה. או תשלים עם גורלך ותתמודד עם זה. או תעשה משהו, כל דבר, חוץ מלבכות על מה שיש לך באותו רגע (שוב ושוב ושוב)

ובאופן כללי אני לא מתחברת לסאם כי הוא מתלונן על כל דבר. כל הזמן רע לו על משהו ולמרות שהוא אחד האנשים שגרמו להכי הרבה "מהומות" הוא נעלב מזה שלא בוטחים בו כשהוא עושה סימן וחצי לשיפור.

 

[anaty69]

ברור שאם את רואה רנדומלי

לא תראי את התמונה הגדולה יותר. את לא יכולה לראות פרק פה פרק שם ולהבין את ההתפתחויות ומה גרם להן. ההתפתחות היא מפרק לפרק ואם את מפספסת כל כך הרבה. אז אל תצפי לראות את זה.

 

[יעלי1232]

לאיזה "מהומות" סאם בדיוק גרם?

לשחרר את לוציפר?
זה היה תהליך שדין התחיל, וסאם סיים. ושניהם לא ידעו ולא היה להם מושג שזה הסוף שלו! הם שניהם היו כלי משחק בידי גן עדן וגיהנום. אי אפשר להאשים אותו על זה. (וגם לא את דין) . ברור לך שאם היה לסאם מושג שזה מה שהריגת לילית' יגרום, הוא לא היה עושה את זה בחיים.

להיות בלי נשמה?
שוב. מה בדיוק הוא יכל לעשות? הוא הקריב את עצמו! ועדיין, איכשהו יצא מהכלוב. אך ללא נשמה. איך בדיוק הוא אשם בזה?

להיות ה Boy King של עזאזל -
שוב, האם זה משהו שהוא בכלל צריך להתנצל עליו?

סאם במשך שמונה עונות רק מתנצל על קיומו ומרגיש כל כך חסר חשיבות.
אז סוף סוף כשהוא מתחיל לעמוד על שלו, לרצות חיים אחרים ולקוות למשהו אחר- אני מאוד מאוד (מאוד!) שמחה.

הסיבה שסאם ויתר על חיים נורמליים היא לא בגלל שהוא לא יכול לוותר על הציד. אלא בגלל דין.
הוא הרגיש כל כך כל כך רע שהוא לא חיפש את דין בשנה הזו (הוא היה בטוח שדין מת , היה בטוח שהוא בגן עדן. ולא היה לו קצה חוט להתחיל ממנו. והוא היה לגמרי לבד) - אז הוא מנסה לפצות בכך שהוא חוזר לצייד, וחוזר לספוג את ההאשמות של דין ואת היחס של דין כלפיו שלא באמת מבין מה עבר על סאם בשנה הזו.

הוא לא מתלונן, הוא פשוט מבין מה לא טוב.
והלוואי שדין היה מבין כמוהו.

הערה חשובה: אני אוהבת את דין מכל הלב. באמת. אני פשוט חושבת שסאם הוא דמות עגולה, נהדרת ומתפתחת, שיש המון מה ללמוד עליה וממנה.

 

[משי22]

למרות שבגדול אני מסכימה איתך

אני לא חושבת שאפשר להשוות בין האחריות של דין לחותם שהוא שבר לאחריות של סאם לחותם שלו. להבדיל מדין, לסאם היו הרבה יותר נקודות אפשריות לעצירה בדרך. דין החזיק מעמד פאקינג 40 שנים לפני שנשבר, והוא היה אז בגיהנום. מילולית. כולם כלי משחק וכו', אבל יש משמעות לבחירות שאנחנו עושים, גם אצל דין וגם אצל סאם.

 

[יעלי1232]

סאם הוא הראשון לקחת אחריות

and to make amends
הוא מנסה להשתפר , הוא מנסה להוכיח את עצמו מאז שהוא נולד, ובעיקר אחרי הסיפור עם רובי.
הוא ניסה כל כך . והתנצל בפני כל מי שהיה לו להתנצל.
הוא התנצל על התקופה של דם השדים,
הוא התנצל מעומק ליבו על התקופה שהוא היה ללא נשמה, וניסה לכפר. - וזו בכלל לא הייתה אשמתו, כאן גם לא הייתה לו אחריות למצב שהוא הגיע.
אבל סאם הוא סאם,וכל מה שהוא עושה, גם אם זה כאשר הוא תחת דם שדים, וגם אם זה כאשר הוא בלי נשמה- הוא לוקח על עצמו . הוא מעולם לא הסיר אחריות. הוא מעולם לא אמר ששחרור לוציפר לא היה באשמתו.

אני אומרת כך.

לא יודעת מה ההבדל בין דין לסאם, דין נשבר אחרי 30 שנה, וזה באמת גדול והכל. אבל הוא נשבר. אני לא מאשימה אותו. אבל זה המצב.
סאם נהיה מכור לדם שדים , בהתחלה כי הוא חשב שזו הדרך שלו To redeem himself, לעשות משהו טוב עם כל האופל שהוא הביא איתו לעולם. לעזור לאנשים, להציל את הHost ולגרש את השד.
אחר כך זו נהיתה התמכרות.
אבל שימי לב, גם בסוף - בפרק האחרון של עונה 4, כשסאם נדרש להרוג את האחות (הצמודה של לילית') הוא ממש מתנגד בהתחלה, ומאוד מאוד קשה לו.
לא היה לו מושג שזה יתחיל את האפוקליפסה, ולהרוג את לילית נראה כמו משהו טוב אם מסתכלים מהעיניים של סאם ודין.

סאם הוא דמות הרבה יותר מורכבת להבנה, אבל הוא עגול, ומתפתח, ולוקח אחריות על כל דבר שהוא עושה, הוא לא מנפנף דברים ב "No chick flick moments", הוא לוקח אחריות, הוא מתנצל, באמת מתנצל, ומנסה לעשות שינוי כל הזמן.

 

[משי22]

היי, אני אוהבת את סאם

אבל גם את אמרת "בעיקר אחרי הסיפור עם רובי." ואני התייחסתי רק לסיפור של רובי ספציפית

 

[משי22]

יש קצת משהו בתלונה שלך

גם לי לפעמים מפריע שהמצב שלהם בחיים נשאר קבוע. נגיד, מאוד מפריע לי שאף אחד מהם לא פיתח מערכת יחסים משמעותית מספיק עם בחורה במהלך כל השנים האלה. אפילו דין, שגר שנה עם ליסה וגידל את הילד שלה, נטש אותה די מהר כשהיתה לו אפשרות. וכן ראינו במהלך העונות ציידים שמקימים לעצמם בית, משפחה, מתמסדים חלקית או לגמרי. (לצורך העניין, אבא של ג'ו, רופוס, אפילו בובי).

בעיני דווקא צעד כן משמעותי קדימה היה הבית שהם מצאו לעצמם בעונה 8, החדרים שהם עצבו לעצמם. זה שהם תמיד חוזרים לשם בסוף כל משימה. זה כן מראה על איזה שהוא התבגרות, התעייפות מכל המסעות והמוטלים הזולים, ורצון להשתקע איפה שהוא.

אבל מבחינת השינויים באופי, אז וואו, זה ממש לא נכון. השינויים שם עוברים באופי שלהם, שניהם, גם סאם וגם דין- הם גדולים מאוד. תראי שוב את העונה הראשונה- את רוב המשפטים שהם אומרים אז הם בחיים לא יגידו היום. ואגב סאם מעצבן- גם אותי הוא מעצבן לפעמים, אבל בעונה 9 לדעתי הוא ממש השתחרר מלהיות האח הקטן ובפעם הראשונה באמת לוקח הוא אחריות על המצב של דין, שהוא די דפוק. ואני די מעריצה אותו על זה.

"סאם מתלונן על כל דבר"- סאם בעיני הוא פשוט בן אדם עם אופי חזק (ואת העיקשות שלו הוא הוכיח המון פעמים לאורך הסדרה). מתלונן? אומר את דעתו. מתעקש עליה. רב עם אבא שלו, רב עם דין כי הוא בטוח שהוא צודק, גם אם לפעמים הוא טועה. דין, קשוח ככל שהוא נראה כל כך הרבה יותר רך ממנו. וחוץ מזה, עוד תכונה טובה מאוד שיש לסאם: הוא הרבה יותר יודע לסלוח לעצמו מאשר דין. בפרק 704 (ותגידו מה שתגידו על עונה 7, הפרק הזה היה מופתי בעיני), דין אומר: I got guilt coming out of my pores. But... why'd he skip you?
וסאם עונה לו: I've spent a lot of time feeling pretty crappy – like, my whole life... I feel like I did a lot of stuff I should have felt bad for, and then I paid a lot of dues and came out the other side, you know?
וממש אהבתי שהוא אמר את המשפט הזה. כי אם הוא יכול להשתחרר מהעבר שלו, אז למה לא דין?

ובקשר ל"הוא נעלב מזה שלא בוטחים בו כשהוא עושה סימן וחצי לשיפור." - אני מניחה שאת מדברת על סוף עונה 8? בכל מקרה, בעיני זה באמת היתה הפתעה. לא היה לי מושג שסאם לוקח כל כך קשה את הקושי של דין לבטוח בו, בשבילי המשפט הזה היה מפתיע בערך כמו שהוא היה בשביל דין, כנראה. אני לא חושבת שזה היה ממקום של ההעלבות, אלא ממקום של כאב. שמשהו בניהם נשבר והוא לא יכול לתקן את זה. כאילו את כל המבחנים האלה, כל הגוף שלו שהתפרק מבפנים, הוא לא עשה בשביל המלאכים או בשביל העולם או מכל סיבה אחרת, אלא רק בשביל שדין יסמוך עליו שוב. לא יודעת, לי לפחות זה מאוד כאב.

 

[יעלי1232]

המשפט הזה היה הסצינה הכי כואבת בעונה 8.

תראי את זה :
https://www.youtube.com/watch?v=aUGHWrzv2Pg

אני לא יודעת איך אפשר שלא לכאוב בשבילו

ובאמת, זה הגיע אחרי שדין אומר לו :
אתה יודע על מה אתה צריך להתוודות, לא?
ומונה בפניו כל כך הרבה דברים (שחלקם לא היו באשמתו!)
זה בדיוק מה שדין אומר לו- לא , לא סלחתי לך. לא , אני לא סומך עליך.

זו תחושה נוראית נוראית נוראית, כשסאם כבר יודע , מנחש שהמבחנים האלו הם הסוף שלו, ועדיין זה מה שדין בוחר להגיד לו.
אותי הפתיעה התגובה של דין.
הוא באמת היה מופתע? למה? הוא באמת לא סומך על סאם.
הוא לא סמך על סאם כשהוא *חשד* בעונה 4 שהוא מפלצת. אבל הוא סמך על בני, כשהוא בוודאות יודע שהוא מפלצת.
את יודעת איזה כאב לב מטורף זה בשביל סאם?
כל השנים הוא מנסה להוכיח את עצמו Worthy of Dean. ולא משנה מה הוא יעשה, זה לא .

 

[משי22]

הסיבה שדין

מונה בפניו דברים גם שלא באשמתו, זה בדיוק בגלל שדין הוא כזה גוש של אשמה. דין מרגיש אשם גם אם מישהו נהרג במרחק של קילומטר ממנו והוא לא מנע את זה. דין לוקח אשמה על כל העולם, וקשה לו לכן להבין את ראיית העולם ההרבה יותר בריאה ונורמלית של סאם, שיש דברים שקוראים באשמתי ודברים שלא.

ויש הבדל ענק בין "לא סלחתי לך" לבין "אני לא סומך עליך". דין לא סומך על סאם, נקודה. הוא לא סומך על אף אחד בעולם. אבל הוא לא כועס עליו. כן, הוא נפגע שסאם לא חיפש אותו אלא בחר להמשיך לחיים אחרים. הוא גם נפגע בכל הפעמים שסאם עזב אותו בעבר. הוא נפגע שסאם בחר להסתיר סודות מפניו ולסמוך על רובי במקומו. דאמט, הוא פגוע עוד מאז שסאם היה בן 18 ועזב אתם והלך ללמוד בסטנפורד. ושוב, הסיבה לכל הפגיעות האלה היא כי דין רואה את העולם דרך המשקפים שלו (כמו כל האנשים). המחויבות של דין לסאם היא עמוקה הרבה מעבר למה שאפשר לתאר. עכשיו, הוא יודע שזה לא לגמרי הדדי, שסאם, עם כל האהבה, גם אדם עצמאי שיכולים להיות לו רצונות אחרים. ועדיין בכל פעם שזה מתנגש לו בפנים זה כואב לו מחדש. אז דין הכאיב אז לסאם? ברור, זה היה כמעט אכזרי. ותראי איך אנחנו מתפלאות שפעם באלף שנה מותר גם לדין להיות כנה ולומר לסאם מה הוא באמת מרגיש, בלי להדחיק ולהעמיד פנים כמו שהוא עושה בדרך כלל.

"הוא לא סמך על סאם כשהוא *חשד* בעונה 4 שהוא מפלצת. אבל הוא סמך על בני, כשהוא בוודאות יודע שהוא מפלצת. " - אני לא יודעת מה להגיד על המשפט הזה. בעיני אין מה להשוות בכלל. דין *הרג* את בני בשביל סאם, וזה היה בשבילו דבר איום ונורא לעשות. ולמרות זאת, זה לא היה שאלה מבחינתו אם לעשות את זה או לא. דין לא - לא סמך על סאם. הוא לא סמך על רובי. והוא כן סמך על בני. הוא טעה?
דין לא חשד שסאם מפלצת. הוא *ידע* שסאם מסתיר ממנו דברים, ושהסיבה לכך לא יכולה להיות טובה.

"כל השנים הוא מנסה להוכיח את עצמו Worthy of Dean. ולא משנה מה הוא יעשה, זה לא ." - המשפט הזה נכון לדעתי רק לחצי השני של הסדרה, מעונה חמש והלאה. לפני כן סאם בכלל לא חשב במונחים של "להיות ראוי לדין" כי לא היתה לו סיבה לחשוב על זה בכלל. הוא פשוט עשה מה שבא לו, כלומר מה שנראה לו נכון לעשות. ודין, גם שהתנגד לזה, פשוט קיבל את זה כעובדה.

 

[משי22]

אה, וד"א-

הסרטון מקסים! העריכה שם פשוט מצמררת. ממש אהבתי

 

[riktal]

האמת שלדעתי (ולצערי) יש משהו בדבריך

אני התחלתי לצפות בזמנו בסדרה בגלל שאני אוהבת אימה. שתי העונות הראשונות סיפקו את הסחורה והיו כמו סרט אימה קטן כל פרק. בעונה השלישית התחילו פתאום עם כל עניין השדים למיניהם וברביעית נכנסו המלאכים. לדעתי אי אפשר היום להשוות בין שתי העונות הראשונות למה שרואים היום.
אני מסכימה שלא פעם בא לי להכניס אגרוף לסאם כי הוא מעצבן עם הבכיינות שלו וההתנהגות שלו כלפי דין.
יחד עם זאת, הסדרה עדיין מעניינת מספיק כדי שאמשיך לצפות בה. מה שכן - לצערי נראה לי שנשארה רק עונה אחת אחרונה ואז הסדרה תיפרד סופית לשלום.