כה ציפיתי ליום
New member
התלבטתי אם לפתוח את ההודעה הזו
ורק שתגעו, אני לא פותחת אותה בשביל המזל טובים( אם אתם מוכרחים..אז אין בעיה כמובן) אבל באמת מעניין אותי הנושא. בכל שנה, מגיע היום הולדת, אי אפשר שלא לצפות לזה ולצפות שיהיה מסעיר וכיף כל רגע. לא תמיד זה ככה. הייתי אומרת שזה כי אני בארץ זרה ולא מכירה אנשים, וגם אלה שאני מכירה הם לא החברים הכי טובים שלי, חוץ מחבר שלי כפרות עליו חמוד ומתוק ובעבודה על חמש וחצי. אז אתמול קצת ריחמתי על עצמי, אבל אני חייבת לזכור, שגם ימי ההולדת האחרונים לא היו מלהיבים במיוחד. יש לי חברים, הרבה, אבל הם כV לא קשורים אחד לשני, לא קבוצה אחת ולא פשוט לארגן מפגש ברור מאליו כזה. שנה שעברה הייתי בלימודים ואז סתם בבית כזה. האמת, בכוונה תכננתי לא להיות בארץ ביום הולדת, רציתי להמנע מציפיות. אבל אין...מגיע היום הזה ובא לך לחזור לגיל 3. כשהייתה מסיבה של המשפחה, ובבית עם החברים ובגן ואתה על כיסא עם מלא מתנות ותשומת לב. אז רק לי זה השתנה? תחשבו...כשלמישהו אחר יש יום הולדת, אתם שמחים איתו, אבל לא יוצאים מגדרכם.. ועוד דבר. באמת באמת שאני לא אוהבת מתנות, כאילו, תמיד כיף לקבל! תמיד! אבל לא נעים כזה. לי לא נעים, ממש לא. אז חבר שלי אמר לי שכבר כמה ימים הוא חושב מה לקנות לי ואין לו רעיון, שהוא חשב על כמה דברים אבל לא רוצה סתם לפשל, אז ברור שאמרתי לו שלא יקנה לי כלום ואני רק צריכה שנעשה משהו כיף. מעניין מה בנים חושבים לעצמם כשאיזה אומרת לא..... אז סתם יום שקט כזה, החלטתי לעשות משהו כיף אבל אני אעשה אותו עם עצמי ובערב החבר ארגן משהו. או יארגן, לא יודעת. ובכלל, מהפרשי השעות האלה, את כל המזל טובים אני כנראה אקבל באמצע הלילה אחרי היום והלדת גם ככה חיחיחי אז איך זה אצלכם? אני יוצאת להתחיל את היום שלי.
ורק שתגעו, אני לא פותחת אותה בשביל המזל טובים( אם אתם מוכרחים..אז אין בעיה כמובן) אבל באמת מעניין אותי הנושא. בכל שנה, מגיע היום הולדת, אי אפשר שלא לצפות לזה ולצפות שיהיה מסעיר וכיף כל רגע. לא תמיד זה ככה. הייתי אומרת שזה כי אני בארץ זרה ולא מכירה אנשים, וגם אלה שאני מכירה הם לא החברים הכי טובים שלי, חוץ מחבר שלי כפרות עליו חמוד ומתוק ובעבודה על חמש וחצי. אז אתמול קצת ריחמתי על עצמי, אבל אני חייבת לזכור, שגם ימי ההולדת האחרונים לא היו מלהיבים במיוחד. יש לי חברים, הרבה, אבל הם כV לא קשורים אחד לשני, לא קבוצה אחת ולא פשוט לארגן מפגש ברור מאליו כזה. שנה שעברה הייתי בלימודים ואז סתם בבית כזה. האמת, בכוונה תכננתי לא להיות בארץ ביום הולדת, רציתי להמנע מציפיות. אבל אין...מגיע היום הזה ובא לך לחזור לגיל 3. כשהייתה מסיבה של המשפחה, ובבית עם החברים ובגן ואתה על כיסא עם מלא מתנות ותשומת לב. אז רק לי זה השתנה? תחשבו...כשלמישהו אחר יש יום הולדת, אתם שמחים איתו, אבל לא יוצאים מגדרכם.. ועוד דבר. באמת באמת שאני לא אוהבת מתנות, כאילו, תמיד כיף לקבל! תמיד! אבל לא נעים כזה. לי לא נעים, ממש לא. אז חבר שלי אמר לי שכבר כמה ימים הוא חושב מה לקנות לי ואין לו רעיון, שהוא חשב על כמה דברים אבל לא רוצה סתם לפשל, אז ברור שאמרתי לו שלא יקנה לי כלום ואני רק צריכה שנעשה משהו כיף. מעניין מה בנים חושבים לעצמם כשאיזה אומרת לא..... אז סתם יום שקט כזה, החלטתי לעשות משהו כיף אבל אני אעשה אותו עם עצמי ובערב החבר ארגן משהו. או יארגן, לא יודעת. ובכלל, מהפרשי השעות האלה, את כל המזל טובים אני כנראה אקבל באמצע הלילה אחרי היום והלדת גם ככה חיחיחי אז איך זה אצלכם? אני יוצאת להתחיל את היום שלי.
אז ככה כל שנה בערך מגיל 32 התחלתי לצפות שמישהו יזכור, עד אז חברים מסיבות שמח מפגשים ומאז פשוט כל שנה דממה, וכל שנה אני מחכה שמישהו ידליק לי "זיקוקי דינור" כולם שוכחים וכולם עסוקים וגם הילדים הקטנים לא ממש זוכרים - ואז מה קורה? את כאילו כזה מבואסת ובאמת בקושי אחד נזכר בלילה בסוף היום - ואומרים שכל מה שאת עוברת ביום ההולדת את חווה כל השנה - הווה אומר - כל השנה להיות מבואסת? ואז אמרתי לעצמי, יאלה מספיק עם הדבר הזה, מי אמר שחייבים להיות מזל טובים וחברים ומתנות ? אז בשנתיים האחרונות החלטתי לחשוב אחרת וזה פשוט מדהים. אני ביום ההולדת [אגב אני לא דתית שלא תטעי] מדליקה נרות עם עוגת יום הולדת ועם הילדים שלי כמובן [אני גרושה] אני מן סוג של אהובה ומלכה ומתלבשת חגיגי ואחר כך יושבים וכל אחד מברך אותי בברכה כמובן מיוחדת 
