התמודדות בן הזוג

גל213

New member
התמודדות בן הזוג

שלום לכולם, 9 חודשים אני נכנסת ורק קוראת. אני שואבת כוחות למרות שאני לא כותבת. בני נדרס למוות כאשר אסף קרשים עם חבריו.יום ראשון יהיה 9 חודשים מהמקרה. מאוד קשה לי ההתמודדות אבל אני בכל זאת ממשיכה בשביל הבן הקטן,אתמול היה לי מאוד קשה בני היה צריך להיות 28/1/09 בן 11 .מאז המקרה לא ראיתי את חבריו לכיתה.אתמול אחר הצהריים הם באו אליי הביתה הם זכרו את התאריך כתבו מכתבים וקנו מתנה לבן הקטן המחווה היה מאוד מרגש עם זאת הכאב הגדול שכולם גדולו ובני לא. מאוד הייתי רוצה את דעתכן לגבי הבן זוג בהתמודדות אני מרגישה לפעמים שאני מאוד רוצה להישאר למעלה ולתפקד ואז אני מרגישה שהבן זוג מושך אותי חזרה למטה. הוא לא מוכן לקבל אף עזרה.אני בהמתנה לקבוצת תמיכה של יד לנקטפים ,אני מקווה שעד שיפתח אצליח לשכנעו להצטרף.
 

שרון123

New member
אוי איזו טרגדיה../images/Emo14.gif

גם את מצטרפת אלינו לתאריך הקשה הזה
גם אני הרגשתי כמוך לא פעם. אצלי גם התלוו לתחושה הזאת רגשות אשמה - למה לו קשה יותר? יותר אכפת לו? הוא יותר אוהב אותה? מה לא בסדר אצלי שכ"כ מהר המשכתי הלאה? הליווי המקצועי הוא מאד מאד חשוב. שם תלמדו שלכל אחד מכם צורת התמודדות שונה, שאתם נימצאים בנדנדה בה לפעמים אחד מכם יהיה למעלה, והשני למטה, ואח"כ תתחלפו. לפעמים אחד מחצין את הרגשות והשני שומר בבטן, ואח"כ חייבים להתחלף, כדי לא להתפוצץ מתסכול. הדרך שלי לשכנע אותו לבוא, היא לבקש ממנו שיעשה את זה בשבילי. תגידי לו שאת מרגישה שקשה לך להתמודד, ואת זקוקה לו שם לצידך
 

גל213

New member
,תודה

שרון תודה על תגובתך אני מקווה שאצליח לשכנע אותו,להצטרף אליי לקבוצת התמיכה.
 

eaz1514

New member
../images/Emo7.gif מה יש לתאירך הזה 281 ?

טוב שאת מתגברת למען בנך הקטן והעיקר למענך. באשר לבן זוגך המצב קשה, בלי הסכמתו לעזרה אין לך הרבה מה לעשות את צריכה לקחת את עצמך לידיים, לפנות לעזרה מקצועית מכל סוג ולקבל כלים איך לעזור לעצמך ולו להתמודד. עם כל הקושי לי יש מזל, בעלי מהווה עבורי קיר איתן להשען עליו כשצריך בשקט וברוגע. תיעזרי בנו, תעלי לכאן את כל מה שאת מרגישה. ננסה לעזור. אילנה, אמא של רונן
 

דליה ח

New member
תתחילי לבד

גל, בדרך כלל הגברים מתמודדים בשונה מאיתנו הנשים. בארבע השנים כבר ראיתי הרבה זוגות של הורים שכולים. הבעלים ברובם יותר מופנמים, לא מחצינים את הרגשות, ומתקשים לראות את הנשים בנפילות. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל לפחות בקבוצה שאני מקימה כולן נשים. לא נראה סיכוי שאפילו אחד מהבעלים יצטרף. לנו, נפגעי הטרור, יש זכות לטיפול פסיכולוגי פרטני במימון של הביטוח הלאומי, ובעלי לא חשב שהוא צריך. אני "זכיתי" בטיפול הזה שנה וחצי, והוא היה מצויין בשבילי. אולי אם תתחילי לבד והוא יראה שזה מקל במעט הוא יבקש להצטרף.
 

yazi22

New member
9 חודשים

וזה תמיד הזמן ליצירה של חיים... מרגש ועצוב. במצבי חירום, נניח בהנחיות הבטיחות בטיסה, מבקשים ממך לחבוש את מסכת החמצן בעצמך, ורק אחר כך לדאוג לילדייך. הסיבה היא שאת חייבת להיות כשירה בעצמך כדי לעזור להם. אני חושב, במצב שאת מתארת, ובפרט במצב שאת מתארת, חשוב קודם כל שתעזרי לעצמך. בכל דרך. רק משם תוכלי להושיט יד למישהו אחר. את צריכה את היציבות והעצמה כדי להשאר, ןלא לשקוע לאן שאינך רוצה. כל כך צר לי על בנך.
 

גל213

New member
תודה לכולם

למרות שאני לא כותבת ,אני שואבת כוחות מכם. אני לא במצב ליעץ לכם אשתדל לכתוב ולשתף אתכם . גל
 

שרון123

New member
כולנו באותה הסירה../images/Emo201.gif

אין כאן יועצים ומתייעצים - כולנו חולקים את אותם הקשיים. לכולנו ימים קשים נורא, וימים אפשריים יותר. כולנו כאן ביחד
 

כחלחל

New member
ממליץ בחום על קבוצות תמיכה

כבוגר קבוצות תמיכה אני יכול להעיד על העזרה והכוחות שהקבוצה נותנת למשתתפיה
 
למעלה