התמודדות מול הסבים/סבתות

[פופי2009]

התמודדות מול הסבים/סבתות

שבת שלום
אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים "לנחם" את הסבים/סבתות של ילדינו,
בזמן שאנחנו בעצמנו מתמודדים וזקוקים לשקט או מקסימום לתמיכה.
מתחשק לכם לשתף איך זה היה אצלכם?
אשמח לקרוא

 

[גלמיש1]

אצלנו - באו בטענות, למה הילדה ככה ולמה ככה.

מבעס במיוחד לאור העובדה שסבא אחד הוא פסיכולוג....והוא הכי התלונן עליה.
היה אפשר לצפות שיתנו לה יחס מועדף ולו בגלל שאין לה חברים והמשפחה היא כל עולמה...

דוקא דוד אחד שלי יצר איתה קשר יפה, היה נוהג להתקשר אליה מדי פעם ולנהל איתה שיחות, להיות אוזן קשבת לתלונות שלה על כל העולם ובעיקר עלינו...זה עזר לה מאד.
מאד חשוב שיהיה מקום בו אפשר להוציא קיטור

....

 

[אמא חמסה]

יש פה כמה גורמים שמשפיעים

א. האופי של הסבא והסבתא, שזה נתון שאין לכם שליטה עליו.

ב. הצורה שבה תבשרו להם את הדברים.
אפשר לומר כל דבר בצורה שתשמע מסכנה.

למשל, אבא ואמא, סיימנו את האבחון של תותי. באבחון נכתב שהיא סובלת מ... ומעכשיו צריך לטפל ב... וב...
ובכלל, לומר את זה בארשת פעמים דאוגה ועצובה.
אפשר להגיד בקול שמח ובפנים צוהלות. זוכרים שספרנו לכם שאנחנו הולכים לאבחון כי ראינו קשיים אצל תותי?
אז האבחון הסתיים ויש תוצאות!
כן, לקשיים האלה יש שם, וטיפול ב.. וטיפול ב... כנראה מאוד יעזרו
ובכלל, איזה כייף שיש לנו ילד כזה מיוחד!
אני בטוחה שגם אתם תתנו לו מעכשיו יחס מיוחד!
לתותי המתוק שלנו יש .... והוא קצת שונה ומיוחד ויש לו ראייה מיוחדת של העולם ואיזה כייף לנו שלקשיים יש שם ואפשר עכשיו לעזור לו וגם להבין איך הוא רואה את העולם!

בקיצור, תחשבו איך אתם רוצים להציג את זה...

 

[TikvaBonneh]

יש קבוצות תמיכה לסבים וסבתות

ראיתי באתר של אלוט. אם את לא מוצאת האתר אז תשאלי אותי אני אמצא לך

 

[הספקטרום]

לא מדברים על זה...

הסבתא יודעת... דיברנו על זה אולי פעם אחת פעמיים. הסבא יודע שיש בעיה לא אני לא יטדע אם הוא יודע מה. עברו שנתיים מהאבחון.... יש אנשים שקל לנו לדבר איתם ויש שלא...

 

[alphadelta]

מבינה כל כך.

אני יודעת שזה נשמע מתנשא, אבל יש אנשים שאנחנו החלטנו שלא מספרים להם כי הם יתנו לילד יחס מיוחד אבל לא מהסוג הנכון. עכשיו, כשהוא גדול הוא מחליט למי לספר ולמי לא. אבל עדיין יש מבוגרים במשפחה ששואלים שאלות שנשמעות כאילו הם רוצים לתקן אותו. ואני לא רוצה לתקן אותו ולא לשנות אותו. אני רוצה לתת לו כלים ואנחנו מתייעצים עם אנשי מקצוע וצוות חינוכי.

 

[הספקטרום]

בגיל קטן יותר בעייתי

יש אנשים שלא מספרים להם ויש גם כאלו שהייתי מעדיף שלא יידעו. אני לא מתבייש אבל לא מתאים לי רחמים וריכולים... למרות שאני שם ... על מה אנשים חושבים או מדברים. עדיין בגיל צעיר אפשר להבין שיש לילד בעיה אם בכך שהשפה שלו פשוטה מאוד והוא לא תמיד מתייחס או עונה וכו וכו....

 

[פופי2009]

מתעלמים מקיומנו או מודאגים

סבתא אחת, שתמיד היתה עם קושי רגשי כלפיי (אמא שלי) מתעלמת מקיומנו כי קשה לה עם הצרחות ועם ההתנהגות שלהם (שהם "לא מקשיבים", "לא מחונכים" וכד'),
הסבתא השניה מודאגת והיתה רוצה לעזור לנו ולהם (אבל גרה בחו"ל והציעה לתת לנו קצת כסף כל חודש בשביל טיפולים, מה שאנחנו לא נקח ממנה, כי יש לה קשיים כלכליים משמעותיים),
וסבא אחד (אבא שלי) גר יחסית רחוק מאיתנו אז רואים אותו רק כל כמה שבועות, והוא מודאג נורא, ואני מרגישה שהוא חושש שמדובר באוטיזם ומנסה להוביל אותי לומר את זה, אבל מאחורי הרצון הזה מסתתרת דאגה כאילו הוא יודע שבשורה איומה עומדת להגיע, והוא רוצה אבל לא רוצה לשמוע אותה. למעשה רוצה לשמוע שהכל בסדר.
לשני ההורים שלי מעולם לא היתה סובלנות כלפי השונה, ובטח שלא כלפי אוטיזם/פיגור. מתרחקים כאילו זה מדבק ומלאי פחד ובורות.
במקום להתמודד בעצמינו עם המצב היומיומי והכללי, אנחנו עוד צריכים לדאוג לסבים/סבתות

 

[יפית178]

כל כך מבינה אותך

בעלי ואני החלטנו שאנחנו משתפים רק מי שנראה לנו שיקבל את המצב ויביע תמיכה.החלטנו שאסור לנו להתעסק בתגובות של אנשים שאנו צופים שיהיו קשות או לא מכילות.
בדומה אלייך, שיתפנו את הוריו של בעלי ואילו את אמי בחרתי שלא לשתף,בשל דעות קדומות.
כמו כן מתוך מכלול החברות,בחרתי לשתף חברה אחת,שאני סומכת עליה שתלווה אותי ושתתמוך בי בתקופה הזו.
אני מניחה שעם הזמן נשתף יותר ויותר, כעת לי ולבעלי קשה לומר אפילו את המילה אוטיזם, למרות שהיא מנקרת בראש ,מרגע שאנו מתעוררים בבוקר, עד שהולכים שוב לישון בלילה...

 

[פופי2009]

אז מה עושים כשהילדים מתנהגים באופן לא מקובל כשנפגשים?

הכוונה ללא עונים או לא מפסיקים לעשות משהו אפילו שנתבקשו?
התשובה "הוא אוטיסט" פותרת לי את הבעיה בגינה הציבורית למשל.
מה אומרים להורים במקרים כאלו, אם לא משתפים אותם?

 

[הספקטרום]

אני אומר שיש לי ילד מיוחד...

 

[TikvaBonneh]

אני התמודדתי עם זה מאוד גרוע

נמנעתי מלהביא אותם למפגשיםן משפחתיים, ברחתי איתם הבייתה כש"עשו בושות", ובסוף החלטתי שכל המפגשים עם המשפחה המורחבת חוץ מחתונות יהיו אצלי בבית, שם אני יכולה לשלוח אותם לחדר שלהם

 

[SMADAR55]

אצלינו, למרות שאבא שלי דחף אותי לקחת את הילד

לאבחון הוא התקשה לקבל את תוצאות האבחון. הוא ישר קרא הרבה חומר באינטרנט. אמא שלי התקשתה להבין , קיוותה שזה לא נכון ושהילד יצא מהספקטרום.
זכורים לי הרבה סיטואציות שבהן לא הבינה את התנהגותו ושלא אחת אני כעסתי עליהם שאינם תומכים מספיק לטעמי.
הם הלכו למפגש אחד של סבים - סבתות (הרצאה או קבוצת תמיכה מטעם המרכז למשפחה של אלו"ט) והחליטו שזה לא בשבילהם משום שנראה להם ששאר הנכדים "במצב הרבה יותר קשה " - על סמך תאורי הסבים וסבתות.
עניינתי אותם בכל מיני כנסים והרצאות בנושא אוטיזם והם הלכו במטרה ללנסות להבין יותר.
גם היום, הם מתקשים להבין התנהגויות שונות שלו. יותר קל להם להבין את בעיית החוסר ריכוז וההיפראקטיביות- "נתת לו רילטין היום? "

 

[פרח לי יפה ורוד]

לגבי הקבוצת סבים וסבתות-בדיוק כמו אמא שלי

 

[אמאמהדרום]

הילד שלי הוא ילד מיוחד האבחון שלו בעייתי

אנחנו גרים קרוב להוריי (בקיבוץ) ורחוק מהורי בעלי .
&nbsp
ביום שסיימנו את האבחון למחרת עליתי בצהריים להוריי וסיפרתי על תוצאות האבחון זה היה יום שישי בצהריים ואבא שלי אמר סליחה אני חייב לרוץ ונסע לב"ש לקנות לו טרמפולינה .הקשר שלו עם אבי הוא משהו מיוחד .
&nbsp
עם הורי בעלי זה היה יותר קשה בעיקר כשהתחלנו לתת לו רטלין הם היו מביאים לנו כתבות מהעיתונות של סינטולוגים , זה לא שהם לא אוהבים אותו ודואגים לו אבל הם באים ממקום אחר עם תרבות אחרת שבה לא מדברים ..... חס וחלילה זה מדבק ......
&nbsp
כיום כבר עברו כ8 שנים של אבחונים , טיפולים וכולם מקבלים אותו כמו שהוא והפסיקו להציק .
&nbsp
&nbsp

 

[אורית256]

אצלינו יש ויש, יש סבתא וסבא שמקבלים את הילד

משקיעים בו ומתייחסים אליו יפה, ויש מי ששיפוטיים כלפינו ומותחים ביקורת על מה שאנחנו עושים בשבילו כי הם חושבים שהם יודעים יותר טוב מאיתנו מה נכון בשבילו, בעיקר ביקורת כלפיי (כנראה הכי קל להאשים את האמא ...) וזה לא נעים לי וגורם לי לרצות להתרחק מהם כי אני לא יודעת להתמודד טוב עם ביקורת. יש סבא אחד שמאז שהתברר לו שהילד שלנו מיוחד הוא מתרחק ממנו ומאיתנו ובקושי רואים אותו. היתר מנסים לעזור ולהשקיע עם או בלי הביקורת הנילווית.

 

[winterfell]

אצלנו

אמא שלי עובדת עם ילדים על הספקטרום (היא קלינאית תקשורת).
היא היתה הראשונה שחשבה שצריך לקחת אותו לאבחון, ואני התעקשתי שהיא מחפשת לראות את מה שהיא מכירה.
בסופו של דבר היא כנראה צדקה....
אני לומדת המון מלראות איך היא משחקת איתו, מקריאה לו ובאופן כללי מתייחסת אליו.
אבא שלי, באופן כללי, לא מתעסק עם פעוטות. מאוד ברור שככל שהילדון גדל הוא מקבל יותר יחס מסבא שלו.
אמו של בן זוגי לא שינתה את היחס מאז האבחון... היא מקבלת את הגישה שההורים יודעים הכי טוב מה טוב לילד. גם היא מאוד מנסה לראות איך אני ואמא שלי משחקות איתו, אני חושבת שהיא מאוד לא בטוחה בעצמה.