שינוי התנהגותי אצל ילד יכול לסמן מצוקה
היי טובה מצטערת על הזמן שלקח לענות, החג וכו' שינוי התנהגותי אצל ילדים אכן יכול לסמן מצוקה ו/או תגובה למצב. כמו שציינת, אחות חדשה אכן יכולה לייצר קושי להתחלק, במיוחד כי גיל שנתיים עד שלוש, לא רוצה להתחלק בכלום!!! בטח לא בתשומת הלב של אמא. זהו הגיל שהקינאה הינה מסוג של "אני רוצה לעצמי ורק לי וזהו" שרק בגילאים מאוחרים יותר מתחלפת בסוג קינאה מפותח יותר של: "אני רוצה כמו " ואז ניתן לתת תחליפים. כך שיתכן שהיא מגיבה לכך שבגיל חצי שנה, יש הכרה של האח/אחים שהתינוק הזה נשאר בבית (תתפלאי איזה מישאלות לא גלויות יש להם...) וגם הופך יותר תיקשורתי, כך שתופס יותר תשומת לב. מעבר לכך, חייה באמת השתנו מאז שהתינוקת הגיעה. אם כך, מבחינתה, יש פה מאבק על תשומת הלב וגם היא משתתפת! בנוסף, זהו גיל של חרדת נטישה, בו ילדים מפחדים להישאר לבד בעולם, מחשבה אכן מפחידה, והוא תוצאה של ההבנה שלהם שלאנשים שונים יש רצונות שונים, כולל אמא ואבא.. לכן הם נצמדים כדי לוודא שאת לא הולכת לשום מקום. כיוונים נוספים שכדאי לבדוק לפני שמציעים פתרונות הם: האם ברמה בריאותית הכל בסדר? אנו בתקופת מעבר ווירוסים נוטים להיות ארוכים לעיתים, ילד שמרגיש לא טוב נצמד יותר... האם יש שינויים אחרים בבית? אבא ? סביבה אחרת? כל הנ"ל יכול להשפיע. הצעות לפתרונות: כל פתרון לקחת בערבון מוגבל ולבדוק אם מתאים כמובן: 1. כדאי לנסות למשך תקופה להיעזר במישהו נוסף שיטפל בתינוקת (אני מבינה שאת עם שתיהן בבית כל היום - קשה בכל מקרה, גם אם הילדה לא נצמדת...) כך תוכלי למשך זמן קצר, חצי שעה - שעה, להיות רק איתה, וגם לאמר לה את זה, שזהו הזמן שלכן יחדיו כדי לשחק איתה מה שהיא רוצה... או לקחת אותה למקום אחר רק שתיכן 2. אפשר להיעזר באבא/סבתא/אחות גדולה/דודה שיציעו לה לקחת רק אותה "כי היא גדולה יותר" לעשות משהו שהיא אוהבת 3. לשחק איתה במשחקים שהיא אוהבת תוך כדי שאת מסבירה לה שאת תשימי את אחותה לידכם "כי היא תינוקת עדיין ולא מבינה" כך שתשומת הלב ניתנת לבת השנתיים... במקביל למתן תשומת לב מיוחדת אליה במשך פרק זמן מוגבל (לא כל היום!!! אחרת לא תרצה לוותר על הסידור הזה...) 4. להקריא את "ספר הפילפילים" - ממש מתאים לגיל שנתיים, לא לגדולים יותר. 5. אחרי שיישמת משהו מ1-2-3 ניתן לדרוש בתקיפות יחסית שגם תשחק לידך בזמן שאת מניקה/עסוקה/מבשלת 6. להסביר לה 18 פעם ביום (כלומר יותר מפעם אחת) שאת מאד אוהבת אותה, וש"הלב של אמא מתחלק לפי מספר הילדים ורק גדל" וש"יש לאמא אהבה מספיק לכל הילדים שלה" (וכמובן כך גם אבא) וש"היא תמיד תהיה הגדולה והראשונה והבוגרת... וכו' בהצלחה לימור
