התמודדות נפשית עם בלגן - הכיצד?

[מעיןבר]

בלגניסטית איומה בעצמי

והבעל אפילו עוד יותר

אז אני ממש לא יכולה לבוא בטענות אתל הבת. עיקר הבלגאן הוא שלי - משאירה כלים/עטיפות/מעילים/תיקים/ניירת בכל מקום. הצעצועים של הקטנה הם הבעיה הכי קטנה שלי מבחינתי - זה הבלגאן שהכי קל לי לסדר כי אני יודעת מצויין לאן כל דבר חוזר

ובעניין ניקיון - שונאת את עבודות הבית, ברגע שניישר קצת קו ונדע קצת יותר טוב מהי המסגרת הכלכלית שלנו כרגע אני אמצא עוזרת (ובהמשך לדיון אחר שראיתי - אני ממש לא מתביישת להעיר, בשביל זה אני הבוסית ואני זו שמשלמת)

 

[dorlim]

כאילו אני כתבתי את זה ../images/Emo45.gif

בדיוק כמונו (פרט לנושא העוזרת, שהלוואי והיתה, אבל לו היתה - לא היתי מתביישת להעיר...)

 

[T noki]

אני בדיוק כמוך - מעין. בלאגניסטית

שחבל על הזמן ושונאת עבודות בית. גם אני צריכה עוזרת דחוף, הבעיה שהיא לא תסדר בשבילנו... את זה אנחנו צריכים לעשות.

 

[ו שתי]

הנה אני יוצאת מהארון

אני מתה מהבלגאן בבית. אני. מלכת הברדק, האשה שמעולם לא הצליחה לשמור על בית מסודר. אני מסדרת בלילות. יכולה לציין יותר מחמישה אירועים מאז הלידה שבלילה לבן אחד סידרתי וניקיתי את הבית. החלום הרטוב שלי הוא, שתהיה לי בייביסיטר קבועה לכמה שעות ביום כדי שאני אוכל לסדר את הבית. הבלגאן בבית מבלגן לי ת'נשמה. זהו. קוראים לי ושתי, ואני חושבת שלקיתי בסוג של אובססיב-קומפולסיב-דיסאורדר.

 

[אמא של אחת וחצי]

"אוהבים אותך ושתי"../images/Emo24.gif../images/Emo8.gif

 

[orlyfu]

הו, הנה משהי שסוף סוף באמת מבינה

אותי (

). גם אני שקלתי מספר פעמים להביא בייבי סיטר כדי שאוכל לנקות ולסדר. לא לצאת ולהתאוורר חלילה, אלא לסדר את הבית. גם כן שאיפות...

 

[מוליקיפודית]

לא יותר פשוט לקחת מנקה

ולא ביביסיטר?

 

[ו שתי]

נקי אבל לא מסודר....

 

[sipor]

ושתי.. את מצחיקה.

למה בייבי סיטר.. עוד 5 שח לשעה ויש משהי שהיא מנקה לך.. למה את ??? לדעתי קחי מנקה ואת תהי הבייבי סיטר הרבה יותר קל... ו.... אוהבים אותך ושתי !

 

[תמרינדי1]

שלום, אני תמר ואני מכורה

מכורה... לריח של הניקיון בבית (כרגע בגדר פנטזיה סוררת) החלטתי, קבל עם ועדה, להתכבד לי במנקה וחשבתי כבר איך אתאכזב ממנה אך, הפלא ופלא, המנקה גם ניקתה וגם סידרה, ולא סתם סידרה, סידרה לטעמי נרשמה התפעלות אפילו בקרב הבעלול שנכנס ואמר:" משהו לא בסדר"- מלשון הבית לא דומה לעצמו מישהו היה פה - מישהו, אכל לי את הדייסה בכל אופן, המנקה אומצה בחום

 

[sipor]

את מזכירה לי את הילד בן ה- 3 של חבר

חברה שלי.. כל פעם אחרי המנקה הוא בא הבייתה, אחוז תדהמה, מסתכל מסביב ושואל עם פה פעור.. מי היה פה ? נכון שנקי פה ? משהו ניקה לנו את הבית ???? איזה כיף לנו !!!! וכל פעם החברה שלי מתפרצת מצחוק.. אפילו הילד מרגיש שהבית מסודר.. משמע נחשו מה היה לפני כן, שילד בן שלוש מרגיש בהבדל!!!! סתם כוריוז..

 

[אמברון]

אצלנו הבלגאן הפך לדרך חיים

אחרי שהפנמנו את הרעיון שסדר לא יהיה מנת חלקנו עם שני ילדים ושני מבוגרים שלא ממש מתים על סידור הבית. הרמנו ידיים כי הבנו שאין לזה סוף וכי חשוב לנו יותר להשקיע זמן בילדים, אחד בשני ובעצמנו. הסדר הרי לא נשמר לאורך זמן, אז מסדרים פעם בשבוע (או כשבאים אורחים

- וגם זה לא תמיד) ומקווים שכשהילדים יגדלו נצליח במשימה הזאת קצת יותר. ובכל זאת אגלה לך, שברגעים אלו ממש עובדים אצלי בבית שני מנקים (נחמדים מאוד) שעושים את מה שאני הכי שונאת לעשות.

 

[yaelia]

נושא כאוב

אני המסדרת, הוא המנקה. אני מקפידה תמיד על כיור נקי ועל כביסה מכובסת ומקופלת. הוא מקפיד על שרותים ואמבטיה נקיים. שנינו מקפידים על החדר של הלל שיהיה מסודר ונקי. חוץ מזה לא ממש. שואבים בעיקר, שוטפים מדי פעם, לפעמים נכנס במי מאיתנו השד ואנחנו מקרצפים. פעם בשבועיים בערך...

 

[orlyfu]

אוי אני מקנאה בשיתוף הפעולה ביניכם.

 

[אמא של פילפילון]

יש שתי שיטות

הראשונה, לשכנע את עצמך, על בסיס אדיאולוגי, שבאלאגן זה בריא ויצירתי. אני הייתי ככה פעם (האמת, יש לי כמה שכנות כפייתיות בנושא נקיון ומאוד לא נח לי להכנס אליהן הבייתה, הן נותנות תחושה שהנקיון והסדר חשובים יותר מדרי ואורחי הבית, ולי זה קשה) אבל כעת, זה כבר ברמות באלאגן כה מופרזות שזה מתחיל לעשות לי קצת רע. אני מנסה לעשות טיפה כל פעם, לפחות ברמת התחושה זה עוזר. מלבד ימים מסויימים אני חושבת שהבית שלנו נעים ולא מופרז לשום כיוון. הו, מי יתנני OCD בתחום הנקיון... הדרך הישימה השניה (שלא נוגדת את הראשונה) היא שיטת fly lady שבהתחלה נראית פסיכית ביותר אבל כשקוראים את תגובות הבנות באתר ומנסים ליישם מה שמתאים משם (למשל, כל יום עשר דקות פרוייקט קטן ולא שאפתני) זה מתחיל לעבוד.

 

[sipi1]

../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif

<אני יוצאת מהארון> קודם כל, שמעתי המון על פליי ליידי. מאד רציתי לנסות, ועכשיו נגמרו לי התירוצים ! אצלנו הבלגן חוגג. אני מעולם לא הייתי מסודרת (גדלתי בבית מאד פדנטי, אולי זו הסיבה), וכשאני בתפקיד "האדם האחראי על הסדר" בבית, המצב חמור... אז הבית לא נראה כמו מוזיאון - רואים שחיים בו אנשים, הרבה אנשים, אבל הבלגן באמת מפריע גם לסדר במחשבות. פעם ב... אני מסתערת על הבית ברמה של נקיון פסח, אבל בדרך כלל יש המון "איים" של בלגן. לפני שבת הבית מסודר ונקי - אחרי שבת אין לזה זכר. עכשיו, בלי פינות של התחייבות שבועית, אני מקווה שאמצא את הכח לאמץ את השיטה הזו. תודה לאמא של פילפילון על הקישור !

 

[g a n i]

../images/Emo6.gifהחצי שלי היה ../images/Emo41.gifמשלם../images/Emo41.gifכדי שזה

לא יוזכר פה

סיבוב הערב שלי נקרא "בוא נעשה קצת פליי-ליידי, מאמי" ואני משתעשעת ברעיון להצטרף פול-טיים לנושא והנה החצי בשידור ישיר:

 

[orlyfu]

ושאלת המשך מתבקשת - (../images/Emo18.gif)

קודם כל, חייבת לציין שריבוי התגובות להודעה שלי הפתיע אותי. יותר נכון שימח אותי. כי לא רק שהנושא נוגע לרבות מאיתנו, אלא רובנו באותה סירה (נחמת...). ומה שאלת ההמשך? איך אתם מרגישים כשמישהו שאתם לא מצפים לו דופק בדלת בתוך ים הבלגן? אני נכנסת להסטריה ורוצה לקבור את עצמי. בדירה שלנו יש שתי קומות (היא קטנה מאד, אל תתלהבו...), ויובל נמצאת איתי רוב היום למטה בסלון. הצעצועים שלה מפוזרים על כל הקומה עד שאין איפה לדרוך לפעמים. אני מנסה להגיד לעצמי בנון שלאנט: "נו טוב, יש לנו תינוקת מי יכול לצפות מאיתנו שיהיה מסודר", אבל זה לא עוזר למבוכה שלי. ולסיום, אני זוכרת מקרה טראומטי במיוחד. לפני שיובל נולדה, שנינו עבדנו בהייטק מהבוקר עד הלילה. הבית היה על תקן של בית מלון. הכלים, הכביסה, הכל היה נערם ומצטבר מסוף שבוע אחד לשני. יום אחד דפק לנו אחד השכנים בדלת, כשהוא נכנס חשבתי שאני מתה. עד היום אני זוכרת, בסלון עמד אגרטל עם פרחים נבולים, קרש הגיהוץ פתוח, ועוד כהנה וכהנה. פתאום ראיתי את הבית שלנו דרך העיניים שלו וזה היה נורא.

 

[sipor]

חחחחחחחחחחח...

הצחקת אותי... פעם אולי זה היה לא נעים.. היום יש מנקה..אז אין סיכוי שימצאו פרחים נבולים.. וכאלה.. אבל צעצועים בכל מקום.. בטח שימצאו. מה זה אומר שהבית לא נקי ? מי אמר? יש תינוקת בטח תירוץ.. אחרת מה עושים צעצועים בסלון ? את משחקת איתם ??? נו באמת.. ברור שלא איכפת לי.. מי שדופק על הדלת ונכנס פנימה הוא חבר/משפחה.. ומהם אני ממש לא מתרגשת .. ומה איכפת לי משכנים ? אצלנו הם לא נכנסים הבייתה! את מזכירה לי בבית הקודם שגרנו היו שכנים ובגלל שהיינו ועד בית הייתי דופקת לקבל כסף, תמיד היו אומרים לי תיכנסי תיכנסי.. אף פעם לא הייתי נכנסת.. לא רציתי שיכנסו אלי.. תמיד עמדתי בדלת.. אבל תמיד מהדלת הייתי רואה בתים מסודרים כל כך, כאילו מוזיאון! והחלטתי שהם פשוט זקנים ואף אחד לא באמת הופך להם את הכל שם. ואפשר לשמור על סדר ונקיון.. מי שיש לו ילדים, לא יתרגש מהבלגן.. ומי שכן זה בעיה שלו.. ועוד משהו.. כל פעם שאני באה לחברה והיא מתנצלת שלא מסודר.. אני תמיד אומרת לה.. אל תדאגי זה לא מפריע לי.. הרי את לא מצפה שאני אסדר לך את הבית ? אז למה את מספרת לי את זה? לי זה לא מפריע... ואני בהלם כמה כתבתי, כנראה זה כן מפריע לי למרות כל מה שכתבתי !!!! חחחחחחחחחחחחחחחח

 

[אביטלתל]

עונה רק עכשיו לשאלתך

אז אני לא כפייתית בנושא ניקיון וסדר אבל מודה שנעים לי יותר שיש נקי ומסודר עכשיו כשאני ואיילה בבית סיגלתי לעצמי רוטינה של שטיפת כלים כל בוקר את הצעצועים מסדרים בערב אחרי שהיא הלכה לישון לפעמים באמצע היום אם הפוגרום על השטיח מפריע לי לגבי אורחים - טיפה לא נעים לי, אבל לא מתקרב למידה שתגרום לי לסדר פעם בשעה וחוץ מזה, מי שמכיר אותי כבר יודע שאני אוהבת שמודיעים לי מראש אני חושבת שרוב הורים לילדים בגילאים האלה יכולים להבין את המצב הזה