התמודדות עם אובדן כשיש ילד בבית

[anatgri]

התמודדות עם אובדן כשיש ילד בבית../images/Emo53.gif

כפי שכתבי בעבר, הריוני הראשון הסתיים בהפלה. בשני ילדתי בשבוע 31 לאחר שהסתבר כי ביתי לא מתפתחת כראוי ברחם. לאחר חצי שנה בפגייה היא נפטרה. ביתי השנייה נולדה בהריוני החמישי. כעת היא בת ארבע וחצי. היא משוכנעת שהיא הבכורה. בינתיית לא סיפרנו לה דבר וכמובן שלא לקחנו אותה "לבקר" את אחותה הבכורה בבית העלמין. האם למישהו יש עיצה מתי לספר לה על אחותה הבכורה שאינה עימנו עוד? על היותה בעבר? על היותה עימנו במחשבותינו כל העת? וכיצד לשבור לה את קו מחשבתה כי היא זו הבכורה?

 

[sivanori]

../images/Emo131.gif

שאלה קשה. לא יודעת. אני באותה הבעיה. את יום ההולדת של ילדנו הראשון אנחנו מציינים ע"י זה ששנינו לוקחים יום חופש, הולכים "לבקר" אותו בבוקר ואח"כ עושים משהו ששנינו נהנים ממנו (שנינו זה אני ובעלי). בעיקר אחד עם השני. השנה לקחנו את הקטן אתנו, אבל הוא היה בן 3 חודשים ... אז זה לא נחשב. עוד לא חשבנו מה נעשה איתו שנה הבאה. זה יום מאד קשה. החלטנו לא לציין את היום שהוא נפרד מאתנו. זה יום פחות משמעותי, כי זה היה הסוף של הסיוט. ככה יצא, ובמסגרת המגבלות, ככה טוב לנו. איך נספר לקטן שהוא לא הראשון, ומתי, זו שאלה שאני מתחבטת בה הרבה זמן. מפחיד אותי ל"קבל" את זה חזרה באיזה מריבה בגיל העשרה. מצד שני חייבים להתמודד עם זה. אי אפשר בגיל 25 לספר לו, נראה לי שזה יצור משבר אמון מאד גדול. אני חושבת שזה תלוי מאד בילד. איך הוא מגיב לדברים, רמת המודעות, ההתפתחות הרגשית והאופי. מה שאני חושבת שאנחנו נעשה זה ללכת איתו לפסיכולוגית ילדים לפני שנספר לו. חשוב לי שהוא ידע, כי אני לא אוהבת סודות. מה שקרה לנו קרה לנו, ואי אפשר לשנות את זה. אין לי ספק שזה משפיע עלינו וימשיך להשפיע והוא צריך לדעת כי זה יעזור לו להבין. זו דעתי. אין לי ממש פתרון, אבל אני כן חושבת שעזרת איש מקצוע בענין הזה תהיה במקום.

 

[sivanori]

ל"תמיד איתנו"

זו שאלה שאפשר להפנות לפסיכולוג. אולי תוכל לשאול, לקבל תשובה בקווים כללים ולהוסיף בשרשור ? אני בטוחה שאנחנו לא היחידים שמתלבטים בשאלה הזו.

 

[תמיד איתנו]

לסיון...../images/Emo140.gif

סיון, את צודקת, אולם לצערי אינני מכיר פסיכולוג המתמחה בילדים אשר יכול לענות לשאלה. אשמח לקבל ממישהי/ו בפורום אשר התייעץ בעבר עם פסיכולוג ילדים המלצות לא מחייבות לגבי השאלה... אולם שוב, הנושא כה טעון ומורכב שלדעתי אין מנוס מלקבל יעוץ פרטני לכל מקרה ומקרה, כיוון שאין ילד אחד מגיב שאחר... בכל אופן, מודה לך על ההודעה, ולשיהיו תגובות אקבץ אותן למאמר ואכין ממנו מאמר במסגרת קישורי הפורום. להשתמע, תמיד איתנו

 

[תמיד איתנו]

לענת...../images/Emo24.gif

קשה לי לענות לך כיוון שאין לי נסיון בתחום, ואכן צודקת סיון שפסיכולוג ילדים יכול לסייע לך. אינני מכיר באופן אישי פסיכולוג ילדים שאוכל לפנות אליו בשאלה כללית, כיוון שכידוע לך הנושא מאד מאד מורכב ורציני, וחשוב לקבל תשובה מגורם ממש מקצועי ורציני בכדי לא לגרום לתחושות קשות, או אחרות שלך ושל בתך... מאד חשוב שאם תחליטי לספר לה זה יהיה בצורה שלמה ותוך ליווי גורם מקצועי. לפיכך, ממליץ לך לפנות לפסיכולוג/ית המתמחים בטיפול בילדים. ממני, תמיד איתנו.

 

[anatgri]

ייעוץ פסיכולוגי

לכולכם/כולכן! יש פורום נוסף בפורטל תפוז הנקרא ייעוץ פסיכולוגי (ברשימת הפורומים נמצא תחת "משפחה". שם יש מענה גם לשאול הנ"ל. בהצלחה לכולם ו-חג אביב שמח שיביא אימו גם אביב לרגשותינו ואולי גח"כ פירות שבאים אחרי הפריחה.