התמודדות עם דעה שנייה

התמודדות עם דעה שנייה

חוג עממי. כל מתעמלת מגיעה מ"תרבות" מסויימת, ועם כל ההשפעה שלנו כמאמנות, למתעמלת יש עוד בעלי סמכות בחיים שלה. לפעמים יש התנגשויות, המתעמלת מתבלבלת והמאמנת לא פחות. מה עושים כשמתעמלת אומרת את אחד מהמשפטים הבאים: "שכן שלי רופא, והוא אומר שביצוע גשר לא בריא לגב" "דוד שלי למד בוינגייט ואומר שאסור לעשות סיבובי ראש מלאים, אלא רק חצי סיבוב" "המורה שלי לספורט בבי"ס אומרת שעושים כפיפות בטן רק עד חצי הדרך" "הייתי 6 שנים בחוג מחול אירובי, וחזרו והדגישו שאסור ליישר את הברך עד הסוף, כלומר לנעול אותה, זה דופק את הברכיים" "אמא שלי לא מרשה לי להוריד גרביים" "זה צמיד שקיבלתי מסבתא שלי זכרונה לברכה והיא ציוותה עליי לא להוריד אותו לעולם" "אחותי הגדולה הייתי מתעמלת בנבחרת רוסיה, ושם לימדו אותה שעושים עמידת ידיים כך ולא אחרת" איך סותרים בעלי סמכות אחרים של הילדה, אם בכלל?
 

chuch1

New member
חחחח

האמת שזה קורה כל כך הרבה ויוצא לי לשמוע כמעט את כל הנ"ל כל יום... אני נוהגת להסביר ולא לשלול. אם השכן טוען שאסור לעשוות גשר אני אגיד שנכון- אסור לעשות גשר בלי חימום נכון. ולגבי המורה לספורט- אגיד שבשיעורים שלה תעשה את הכפיפות כפי שהמורה מסבירה ואצלי כפי שאני מסבירה. כי שתי הדרכים פועלות על שרירי הבטן ועושות חיזוק חיובי לגוף. במחול האירובי כנראה שאסור- אצלנו זה חובה- ואין שום עובדה או מחקר שקבעו שאסור (לפחות לא שידוע לי)- שנים שמתעמלות מיישרות (נועלות) את הרגל עד הסוף. מסרי לאמא שלך שבאולם מורידים גרביים או שלא מתעמלים- כי עדיף להוריד גרביים מאשר להחליק ולהפצע- ולא- גרביים נגד החלקה לא מתאימות לאולם ספורט ולא למכשירים שבו. (קפצית לדוגמא...פרקט לדוגמא ועוד ועוד) אני חושבת שסבתא שלך הייתה מאוד מתבאסת אם הצמיד שלה היה נקרע ומתפזר בכל האולם ולא היית מוצאת את כל החלקים שלו- בואי תני לי ואני אשמור לך אותו בארנק שלי עד לסוף האימון. בנבחרת רוסיה מלמדים ככה ובנבחרת טייבה ככה- אצלנו לומדים ככה- אם אראה שהשיטה שלימדו את אחותך נכונה- אולי אאמץ אותה- כרגע- זו הדרך. זה בערך מה שהייתי עונה ולרוב זה מספק אותן- אבל אל דאגה- תמיד יגיעו עוד "פנינות" חוכמה... אני דוגלת בהסבר תמציתי אך הגיוני ולא פשוט להגיד- "זה שטויות"- כי ילדים הם עם חכם ולא פראייר והם ממש לא מסתפקים בשלילה- הם דורשים הסבר על מנת להרגיע את הסקרנות...
 

אמא לה3

New member
קרעתם אותי שתיכן (נועה וצ'וצ')

כמה צחקתי....אני , כמו צ'וצ', נתקלת בזה מדי יום, מדי אימון..... כמו שצ'וצ' אמרה, צריך להסביר לבנות באופן תמציתי ביותר אך מספק מדוע אני דורשת משהו וכמו כן למה ה"אחרים" דורשים אחרת. הרבה פעמים זה פשוט בגלל שזו ההתעמלות ולה יש כללים משלה שלא נכונים לענפים אחרים או לשיעורי ספורט. לגבי תכשיטים/גרביים/אביזרי לבוש עם רוכסנים בולטים, זה פשוט מבחינה בטיחותית מסוכן, הן למתעמלת והן למאמנת. בסופו של דבר אם המאמנת בטוחה בדרך שלה היא תוכל לשכנע בקלות את הילדות.
 

Tammie

New member
באמת מצחיק :)

אני חושבת שאין מאמנת שאימנה קבוצות עממיות שלא נתקלה לפחות בחלק מהדברים האלו.... אני גם דוגלת בלהסביר בקצרה, אף פעם לא להגיד שזה שטויות כמו שצ'וצ' אמרה ומעוד סיבה- כדי לא ליצור זלזול מצד הילדה באדם שאמר לה את הדברים. אם למשל ילדה אומרת לנו שהמורה לספורט הסבירה להם שאסור לנעול בירכיים ואני בתגובה אגיד לה "מה פתאום זה שטויות" הילדה יכולה להבין מזה שהמורה שלה מטומטמת וזו ממש לא הכוונה.
 

אמא לה3

New member
אבל בינינו

כמה מכן, מאמנות או מתעמלות נתקלות בסלידה של מורה לספורט מענף ההתעמלות. אני ניתקלתי לצערי בכמה מורות שכאלו, מורות שמתנכלות למתעמלות ממש, מורות שמורידות ציון למתעמלת כי בתרגיל היא בחרה בשותפה שהן לא המליצו לה עליה. מורות שמבקשות לעשות אלמנט מסוים (סתם לדוג', עמידת ראש) דרך הרמת הרגליים והשענתן על המרפקים הכפופים ומורידות ציון לנערה שעלתה לעמידת ראש מפיסוק מושלם. וסתם כאלה (וניתקלתי כבר באחת כזאת) שהתעמלה בעברה עממי (שנתיים כילדה)וחושבת שהיא יודעת הכל (בשיטות אימון שכבר לא קיימות היום). מרגיז נורא. אבל גם ניתקלתי במורה לחנ"ג מיוחדת במינה שביקשה אישית ממני ללמד אותה שיטות חדשות לעבודה על תרגילים מסויימים שהיא לא בטוחה שהיא כבר שולטת בהם (לדוגמא, עמידת ידיים, גילגול ברחיפה וכד') ומדובר על מורה ותיקה מאוד. את זה אהבתי, לא בגלל שהיא ביקשה דוקא ממני אלא שהיא רוצה כן ללמוד ולהתפתח אפילו שבמעמדה ובגילה יש לה את הזכות להגיד "דורות של תלמידות עברו תחת ידיי"....
 

Tammie

New member
ברור!

דווקא בתור מאמנת לא יצא לי להיתקל בזה יותר מדי\, אבל בתור מתעמלת כן! המורה שלי לחנ"ג בחטיבה עשתה לנו תרגיל בהתעמלות עם כדור והורידה לנו נקודות על משהו מפגר שלא היה קשור בכלל להתעמלות ולא היה נכון.... והמורה בתיכון עשתה לנו פעם אימון התעמלות (אגב למדתי בתיכון היחיד שהבגרות בספורט בו לא הייתה תרגיל התעמלות... מבאס ביותר) ולימדה עמידת ידיים בשיטה הכי מוזרה בעולם! אפילו אני לא הצלחתי את חלק מהתרגילים שהיא נתנה, והיא ציפתה שבנות שלא יודעות כלום יצליחו אותם.... אבל עכשיו יש לי חוויה הפוכה, המורה לחנ"ג של המתעמלות הבוגרות שלי מאוד אוהבת התעמלות, היא מורה ממש מקסימה. הן נוסעות לתחרויות של בתי ספר לפעמים באירובי והיא תמיד נותנת למתעמלות שלנו לעשות אלמנטים (ערבית פ"פ או ערבית סלטה) בתרגילים. היא בעצמה התעמלה בתור ילדה (אני חושבת שבאומנותית) אז היא מאוד מפרגנת להן.
 

אמא לה3

New member
דוקא לי בתיכון

וגם ביסודי היו מורים שמאד אהבו את העובדה שאני מתעמלת (+מגלה כישורי אימון) בכל רגע פנוי (שלהם) היו מוציאים אותי משיעורים כדי שאעביר שיעורים לכיתות נמוכות יותר. לגבי הבגרות, לא נדרשתי להבחן כי המורה אמרה שבמילא אני אקבל ציון 100...אז עזרתי לה לבחון אחרות (והייתי נדיבה ביותר).
 

chuch1

New member
לא נתקלתי

במורים לספורט שסלדו ממני כמתעמלת או מבנות שלי שמתעמלות- להפך! מורה טוב לחנ"ג הוא מורה שיעריך מתעמל/ת שמתעסקת בתחום ספורט כה אלגנטי וכה אינטיליגנטי :) מורים שמזלזים במתעמלות או מתעמלים הם ללא כל ספק - אנשים קטנים וצרי עין, לא רק כי הם מזלזלים במישהו שמתעסק בתחום שלי ( :) ) אלא כי הם עושים את ההפך הגמור ממה שמומלץ- לעודד התעסקות בספורט בשעות אחה"צ. בתיכון- הבגרות שלי הייתה על תרגיל קרקע- עשיתי את התרגיל שאיתו התקבלתי לקורס מדריכים בוינגייט (פחות כמה אלמנטים לא הכרחיים), הבוחנת הראשית הייתה מורה למחול מאוד מוכרת אצלינו בעיר - בעלת בי"ס מאוד גדול לריקוד (?!?!?) והיא החליטה שאני לא מקבלת 100 כי יכולתי לתת יותק וערבית פ"פ וקפיצת ידיים לא מספיק לה... ברור שהלכתי והתלוננתי כי הטענה הייתה כל כך חסרת בסיס הגיוני וכל כך מרתיחה אבל הנה לכן צרות עין וחוסר פרגון משווע... לפי מה שאני שומעת ויודעת היום (אודות לאחותי הקטנה) המורה שלה ביסודי (שהייתה גם שלי) מאוד פירגנה לה ומאוד נעזרה בה בכל הקשור לתחום הספורט- וגם עכשיו בחטיבה- יש לה כמה נק' זכות אצל המורה שלה לחנ"ג... :) כן יירבו !
 

gymhaifa

New member
שאלה טובה

וכמובן גם אני כמאמנת "נפגשתי "עם מקרים אלו פעמים רבות. בדר"כ זה מגיע מילדות חדשות בחוג או במרכזים חדשים שמגיעים אליהם, כי במרכז הראשי בו אני מאמנת כבר 11 שנה כבר לא ניגשים עם שאלות אלו- כי זה מה שהילדות מכירות ורגילות. כאשר זה כן קורה אני מסבירה את דעתי, מסבירה שאין דבר כזה "אסור" מה שהגוף עושה או מסוגל לעשות, בעיקרון "מותר", במינון נכון, עם חימום נכון.. וכו'... הרבה ילדות בעבר "פרשו" מהחוג בגלל אמא שמפחדת מגשרים, כבר למדתי שאין הרבה מה לעשות כאשר יש פחד עמוק של אחד ההורים מהתרגיל הזה, זה או שמוותרים על המתעמלת או שמוותרים על התרגיל. בהצלחה
 
למעלה