התמודדות עם האובדן...

התמודדות עם האובדן...

איבדתי חברה טובה שנפטרה מסרטן לפני כ3 חודשים. ההתמודדות עם האובדן ועם העובדה שהיא איננה פה כבר הפכה להיות בלתי ניסבלת. החברות שלנו התחילה לפני שנה, כשהתחלתי להתנדב במחלקה האונקולוגית לילדים ברמב"מ ומאז הקשר בינינו היה הדוק וחם... הגעתי למצב שאפילו למחלקה קשה לי להכנס... למרות שמי שמכיר את המחלקה יודע שהיא שונתה ושופצה אך עדיין ההגעה למקום מזכירה לי אותה בכל פעם מחדש. במהלך השנה שהייתי במחלקה איבדתי מספר ילדים שעבדתי איתם אבל אף אחד לא השפיע עלי כמו אורלי, היה לנו קשר חם ואוהב שנמשך גם מעבר לבית החולים. איך מתמודדים עם האובדן? איך עוברים הלאה?
 
אירית יקרה ../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif

זה פשוט מדהים איך אנשים כמוך עושים עבודת קודש שכזו,,,, לדעתי אין עצות איך להתגבר על אובדן של אדם אהוב, כל אחד מאיתנו מוצא לו את הכוח והדרך מבפנים עמוק.... הקלישאה של "הזמן עושה את שלו" במקרה שכזה היא נכונה הכאב מתקהה ונשאר הגעגוע. כל שאני יכולה להציע לך, אירית יקרה, זה להגיע אלינו כשקשה וכואב ועצוב ולספר לנו. אנו כאן כדי לעזור אחד לשני. אם תרצי, ספרי איך הגעת להתנדבות זו ואיך את מתמודדת עם היום יום, בטח יעניין את כולנו כאן. שולחת לך חיבוק איילת האביב
 
למעלה