התמודדות עם החמצה

[רננהלי]

התמודדות עם החמצה

איך מתמודדים עם תחושת החמצה על משהו שכבר פחות כואב לך, אבל עדיין אתה חושב: מה היה אילו... אילו הייתי נוהג אחרת. אולי יכול היה להיות אחרת. משהו שרצית מאוד ולא קיבלת. צביטה בלב על הזמן שבזבזת על זה. לחינם. על הכאב שכאבת. לחינם. החמצה. בגלל שרצית את הכל, בסוף ויתרת ואין כלום. ואולי יכולת לקבל רק חלק ואתה לא רוצה רק חלק, עדיין לא רוצה. וכאב לך יותר מדי בשביל שעכשו תוותר ותהיה מוכן רק לחצי. החמצה ועכשו זה כבר נכנס חזק בתור בעיה, בתור תזכורת. שתחיה איתה תמיד?

 

[להבה ירוקה]

המשפט האחרון שלך מאד חשוב

כאב, כמו שמחה, שמגיע בעקבות אירוע כלשהוא - לא נמשך זמן רב. אנחנו מתאכזבים, כואבים - ואז מופיעה הצומת. הצומת שאומרת לנו שביכולתנו לבחור. לבחור אם להתבוסס בכאב ובצער, או להמשיך קדימה. להמשיך קדימה, אין פירושו שיכחת האירוע הכואב, ויש לי ב"מגירה" הרבה כאלה, ומדי פעם כשאני נזכרת בהם, אני חשה עדיין גל קצר של כאב שעולה בי. אבל המשכתי הלאה. לדעתי אפשר לבחור בשחרור הרגש הזה ושחרור האירוע - אל תוך מגירת הזכרונות. אני לא יודעת מה פיספסת רננוש (יצא לי), אבל כשאני חושבת על דברים שפספסתי בגלל נניח המצב שהייתי בו, או תקופה שדרשה את הצרכים שלה, אז כואב לי - בטח שכואב. אבל זה כאב ביחד עם אנחת חמלה, שלימדתי את עצמי להיאנח. אנחה כזו משחררת, וסולחת. סולחת למי שהייתי, ומי שהייתה צריכה לעבור את X ולפספס את Y. האם את מוכנה לסלוח לעצמך על הפספוס הזה? אני רוצה לפתח את הדיון לגבי סלחנות. עד כמה את רננה (וכולם) סולחת לעצמך על העבר שלך, ו/או ההווה שלך? עד כמה את מוכנה לקבל את התכונות שהביאו אותך למי שאת היום?

 

[מי שהיא 1]

כששאלו אותי...

על מה בעברי הייתי מוכנה לוותר היה לי מאוד קשה לענות. היה לי קשה למחוק משהו מהכל, גם את הדברים הקשים. כי אני מי שאני היום בגלל ובזכות המכלול- הטוב והרע. וגם אם יש צער ותחושת החמצה של דברים עדיין, קשה לי לראות את עצמי היום, כפי שאני היום, אלמלא הכל. וזה דווקא לא רע ככה, כי זה אומר שקשה לי לוותר או שאני לא רוצה לוותר על מה שאני היום, וזה הדבר המשמח...

 

[להבה ירוקה]

בקבוצת תמיכה שבה הייתי

כשעוד הייתי מלאה בשנאה עצמית, מישהי אמרה לי, שלולא הבעיה (המשותפת שלנו), היא לא הייתה פוגשת את האנשים שפגשה, היא לא הייתה מפתחת איכפתיות ורגישות כ"כ גבוהים. היא אמרה שהיא למדה למצוא את היתרונות שבבעיה. אתמול יצא לי לחשוב על "מה היה קורה אילו..." אבל האמת היא שזה מופרך לגמרי. אין מה היה קורה אילו - כי לכל אחד יש מה שהוא מתמודד איתו ומשפיע על מסלול חייו. אין מסלול חיים חף מבעיות.

 

[אינטראק]

לראות אותה כשיעור

אני חושב שהקלה יכולה להגיע ממציאת משמעות בהחמצה הזו, משהו שהיא הוסיפה. אם תסתכלי עליה כעל לקח, שתוכלי להשתמש בו בעתיד בחיים כדי להימנע משגיאות דומות, נראה לי שזה יכול לעזר. וחוץ מזה, כמובן, צריך לנסות להמשיך הלאה.

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo24.gif

מה שהיה- היה בעבר, קרה כבר ואין סיבה שתבכה על חלב שנשפך, כי זה לא יעזור וזה סתם יציק לך ויפריע לך. תחשוב על העתיד, תתמקד במה שאתה הולך לעשות ולא במה שעשית. יש המון דברים בחיים שעלינו לעשות ויתורים כי אי אפשר לעשות הכל, החוכמה היא לדעת לאחר מכן לעזוב את זה.

 

[s h i r k u s h]

אופס, זאת ../images/Emo90.gif

סורי התבלבלתי...

 

[N0osha]

../images/Emo140.gif

אני חיה כל החיים שלי [כן כן כבר 15 שנה

] עם תחושת החמצה. בפחד הכי גדול שלי הוא להפסיד משהו, לא להיות במקום שאני יכולה להיות בו, אבל אני תמיד נפגעת בסוף, מהרצון לא להחמיץ. לפעמים החמצה היא דווקא לטובה, ולא הכל זוהר שם. אני חושבת שאם כבר החמצת משהו, אז עדיף להתמודד עם זה, אני מאמינה שאם החמצנו משהו, זה לטובה דווקא. אני מאמינה זה כואב, גם אני במצבך עכשיו, אמנם קצת פחות רציני ועל דבר יותר שטותי, אבל עכשיו זה כואב. אני מקווה שהתחושה הזו תעבור לך בקרוב, ושהכאב יעבור

 

[נשר המדבר22]

מוכר מאד

למה ולמה ולמה ולמה?????????????? איך הכל יכל להיות אחרת, אילו רק עשיתי כך. גם אני סובלת מהתסמונת הזו אבל בהחלט צריך לזכור שזה באמת לא מוביל אותנו לשום מקום. אני פשוט מנסה כרגע לשנן את זה גם לעצמי. הלאה... צירך ללכת הלאה ולא להכנע.

 

[רננהלי]

לשנן

לשנן כל מה שאמרתם ולשנן ואולי להפנים? אילו ואם ואולי האולי הזה שמוציא אותי מדעתי ומה לא עשיתי נכון, ומה יכולתי לעשות יותר נכון ולקבל את זה כבר לקבל את זה לעזאזל ולסלוח לעצמי (?) ומה טוב וחצי הכוס המלאה וסתם לשמוח בפרח שפרח פה מהחלון דווקא לראות את זה כשיעור לא בא לי. עשיתי את זה. הרבה. ומרוב שניסיתי ללמוד מדברים. לא חייתי. וכשלא הצלחתי ללמוד מהם, כעסתי על עצמי. והכאבתי לעצמי יותר. אני צריכה גם לדעת שיש דברים שהם סתם. סתם. היה. ונגמר. ולא היה טוב. אבל אז מה?! אז מה לעזאזל!! לדעת לעזוב את זה ולקבל.. מתי אני אצליח? מתי?

 

[bell_bell]

מה שעובד בשבילי...

הסתכלות שונה על החמצה - כשאנחנו מסתכלים אחורה, על בחירות שעשינו, על דרכים שהלכנו בהן, כל מה שאנחנו יודעים זה לאן הדרך שבחרנו הובילה, איפה אנחנו היום. לפעמים זה לא אידאלי,לפעמים היינו רוצים להיות במקום אחר. מישהו יכול להבטיח לנו שבחירה אחרת שהיינו עושים כן היתה מביאה אותנו למקום שרצינו ? אולי זה היה רק יותר גרוע ? איך אפשר להצטער על בחירות עבר אם אפשר לראות תמיד רק תוצאה אחת,וכל עוד אין שתי תוצאות להשוואה - איך יודעים מה יותר טוב ? ועוד כמה נקודות למחשבה - אולי ההחמצה הזו היא לטובה,אולי זו פתיחת דלת למשהו יותר טוב ? אולי לא באמת רצית את זה ? או שחשבת שרצית אבל זה לא היה הדבר הנכון בשבילך ולכן בחרת לוותר על זה ?

 

[Neora Barak]

אני לעולם !!! לא צ'טערת על דברים..

שקרו, חושבת שיש סיבה ומסובב בעולם, מקבלת גם נאכסים מהעבר כהתנסויות, ולא מבזבזת אנרגיות על מה שקרה, אלא מגייסת אותן למה שיקרה. [ חוצמיזה אם הייתי מרגישה כמו בסרט דלתות מסתובבות את הקטע של אים, .. והחמצות, ומה היה קורה אילו,..הייתי כבר הולכת מזמן לבד לשוחט...

]

 

[להבה ירוקה]

"דלתות מסתובבות"

סרט נהדר

ומעורר הרבה מחשבות. במיוחד הסוף...

 

[להבה ירוקה]

בכל יום יכולה להיות הצלחה קטנה

 

[מי שהיא 1]

אבל אולי...

ההחמצות של העבר יגרמו לך להתנהג באופן כזה שלא תרצי להחמציץ יותר בעתיד? הכאב של ההחמצה יכול להיות הסמן לעתיד, התמריץ לעשייה וכך ההחמצה תהפוך למנוף חיובי.