התמודדות עם הסרטן....

[A Bi]

התמודדות עם הסרטן....

אנא עזרתכם והנחייתכם! איך מתמודדים עם גילוי שכזה?!? מרגישה שהעולם כולו חרב עלי!!!!!!!!!

 

[תמי דקל]

לא קל אבל אפשר להתמודד...

בכל מצב חשבי רק חיובי. לחשוב שאמנם תקופה קלה את לא הולכת לעבור, אבל תמיד לחשוב שהירידה היא לצורך עלייה ותוכלי לראות את האור בקצה המנהרה. אני חליתי בסרטן שחלה כשהייתי בגיל 29 בלבד. כשבדרך כלל הוא תוקף נשים בגיל העמידה. הייתי נגד כל הסטטיסטיקות של הרופאים. עברתי מספר ניתוחים, כשיחד עם כל הצרות היתה פשלה באחד מהם, שבגינה גם "אכלתי" אותה עם הכימו. ללא הפשלה הייתי עוברת את הניתוח בלבד. בתקופה שהייתי חולה לא היתה תמיכה מאף גורם מקצועי, ולא מחולים לשעבר. הייתי די לבד. לאחר שהבראתי השתתפתי בקבוצת תמיכה שמאוד עזרה לי, ובנוסף עזרתי להרבה חולים אחד על אחד. אין חכם כבעל ניסיון. התמיכה עוזרת לתומך כמו גם לנתמך. אם יש לך שאלות ספיציפיות יותר אשמח לענות.

 

[חיוך ל2]

שאלות

הי תמי, לפני כמה זמן חלית? והאם סיימת עם המחלה לגמרי? אשמח לקבל מידע נוסף על המחלה אם יש לך , תודה

 

[תמי דקל]

היי חיוך../images/Emo70.gif../images/Emo13.gif

חליתי ב-1992 4 חודשים לאחר לידת בני. לא הספקתי ממש לחזור לעבודה וכבר התחיל הסרט הנורא מכל. סרטן שחלה לפי הסטטיסטיקות לא תוקף בחורות צעירות, אלא נשים לאחר הפסקת הוסת. אבל שום דבר אצלי לא הלך לפי הסטטיסטיקות. סבלתי המון מציסטות בשחלה. כל הציסטות בהתחלה היו עכורות, שהן חשודות (שוב לפי הסטטיסטיקות) לסרטן. בהתחלה לא הבנתי למה הרופאים כל כך לחוצים, ומקרקרים סביבי. רק אחרי שחליתי הבנתי. אבל, הציסטות העכורות היו בסדר גמור. נקיות מתאים סרטניים. אחרי שילדתי את בני, שוב חזרו הציסטות אך הפעם צלולות, והן הן שהיו סרטניות, והפכו לי את החיים... עברתי סדרה מאוד קשה של טיפולים כימותרפיים באישפוזים של שלושה ימים כל שלושה שבועות. וגם בשבועות שביניהם קיבלתי טיפולים באשפוזי יום. השיער נשר מיד, בחילות והקאות וכל היתר. אבל תודה לאל. לא האמנתי בהתחלה יצאתי מהגיהנום.... עד לפני חמש שנים שוב גידול בשחלה שנשארה, אבל אז כבר אמרתי לא רוצה שהרופאים ינסו להציל את השחלה. ביקשתי כריתה מלאה. בפעם הקודמת לא שאלו אותי, כי הייתי מורדמת אבל אם יכולתי הייתי עונה כבר אז לכריתה מלאה. אבל הרופאים לא כל כך רצו בגלל גילי הצעיר. אותי זה קצת עצבן - כי ילד יש לי כבר! ומה זה לעומת החיים. אם השחלות מסכנות אותי אז קיבינימט אני רוצה לחיות!!!! לא משנה עברתי כריתה מלאה בשנת 2000 ויש לי קצת שקט בראש. תודה לאל לא הייתי זקוקה לעוד טיפולים. כמובן שאני במעקב קבוע כל חצי שנה. בזה אסור לזלזל. תמיד צריך להקשיב לגוף ולא לזלזל - ללכת להבדק. עדיף שהגידול במידה ויש כזה ימצא בזמן, כי אין ספק הטיפול עוזר. עם כל הקושי. השכן שלי עובר את הייסורים האלה עכשיו ואצלו זה התגלה מאוחר. אני רואה אותו - אני חוזרת אחורה ומשתדלת לעזור מניסיוני. ואת חיוך ל2 - האם את חולה? ואם כן באיזה סרטן? בכל מקרה אני שולחת לך מכאן

גדול עם הרבה

ושיהיה

תמי

 

[חיוך ל2]

הי תמי

 

[חיוך ל2]

תודה על האופטימיות שהכנסת

הי תמי החולה היא שכנה שלי ולפי כל החומר שהצלחתי לקרוא באינטרנט בסרטן השחלות אין סיכוי לחיות יותר מחמש שנים אז הסיפור שלך מאוד מעודד ואדאג להעביר אותו הלאה היא אכן עברה כריתת רחם ושחלות. ועברה את הטיפולים הכימו. היא לא כל כך בעניני אינטרנט אז אם יש איזה מידע שאני יכולה להעביר לה אשמח לדעת ולקרוא ערב נעים, שירלי

 

[תמי דקל]

היי שירלי../images/Emo42.gif

זה נכון כל החומר שמדבר על סרטן השחלות, לא מעודד במיוחד. הוא נחשב לאחד הסרטנים עם סיכויי החלמה נמוכים - 35%. אבל תמיד יש הצלחות, וצריך להסתכל אבל תמיד - על חצי הכוס המלאה. מכאן תבוא הישועה. לא סתם אמרו נפש בריאה בגוף בריא. אם הנפש בריאה עשינו יותר מ-50% מהדרך, וזה תמיד עוזר בהתמודדות. לחשוב תמיד שזו רק תקופה קשה ולחשוב על החיים היפים שלאחר ההתמודדות הקשה. תמיד יש לזכור את הדברים היפים שיש בחיים שכדאי למענם להלחם במחלה. אם השכנה שלך לא כל כך בענייני אינטרנט והיא רוצה לדבר אחד על אחד עם אחת שעברה את זה, תגידי לי ואשלח לך את הטלפון שלי במסר. מאחלת לך ולה הרבה בריאות ו

. יום נעים לכן. תמי

 

[גוהנה]

גם אני

חליתי בסרטן שחלה בהיותי בת 27. מאז חלפו להן 12 שנים.בדיקות בדיקות אבל עם כל בדיקה טובה גם הבטחון מתחזק מעט. כל אחת מאיתנו היא סיפור העומד בפני עצמו. חשוב לעזוב את שאלת ה"כמה זמן נותר" אף אחד אינו אלוהים, גם הרופא המוכשר ביותר. "איך אני רוצה לבלות את הזמן שנשאר לי" נראית לי שאלה שעשויה לתרום לאיכות החיים ולבריאותם....

 

[דגנילי]

הי לך..

אני הייתי חולה בסרטן בלוטות הלימפה.. אבל עבדה איתי בחורה שהייתה חולה בסרטן השחלות. גילו לה את המחלה בגיל 30 והיא עברה גם כריתה וגם כימו והקרנות והיא בריאה כבר 7 שנים. אז יש תקווה.

 

[ציפורלילה]

כל יום קצת

כל אחד מוצא את הדרך שלו להתמודד עם המצב הזה. אין דרך אחת ומוצאים את הכוחות לעבור את התקופה הזו, להחלים ולחזור לחיי שגרה. בשביל זה יש עזרה מקצועית במחלקה, יש אותנו פה, יש חברים ומשפחה. נשמח אם תשתפי אותנו במה שעובר עלייך. זה גם יכול להקל עלייך, וגם תשמעי איך אנשים פה עברו את התקופה הזו ואני מקווה שזה יתן לך לראות שזה לא סוף העולם. יום טוב גלי

 

[תמי דקל]

היי ABI../images/Emo13.gif

אני דאגתי להגיד לעצמי שאת הסרטן אני שולחת לפסק זמן תמידי ואני הולכת לכיף כייף

לא אשקר לך ואגיד לך שזה קל. אבל בר ביצוע עם קצת מאמץ. היו באים לבקר אותי עם פרצוף תשעה באב. ולא יכולתי לסבול את זה. אז מה שיצא זה - שאני ישבתי ועודדתי אותם......

 

[agapornis]

עזרה בהתמודדות

שלום לך A Bi צר לי לשמוע ואנסה לסייע במשהו. את עומדת לעבור תקופה קשה מאוד, אבל חשוב ביותר שתהיי נחושה לנצח את הסרטן, כי יש בישביל מה להתאמץ ואפשר לנצח, וכניעה היא לא אופציה!!! כדי שתוכלי לעמוד במשימה הקשה הזו, רוחך וגופך והמערכת החיסונית שלך בפרט זקוקים לחיזוק משמעותי. את החיזוק הזה ניתן לקבל באמצעות ריפוי טיבעי/חלופי/משלים ובפורום שהקישור מצורף כאן, תוכלי לקרוא ולהבין על מה מדובר. מכל מקום, לדעתי אין לשלול את הריפוי הקונבנציונלי (ונכון שהוא בעצם הזרמת רעלים לגוף) אבל בהחלט יש להעזר ברפואה טיבעית כדי לנצח. הצלחה במאבק והמון בריאות לכולם Agapornis

 

[night mistress]

שאלה טובה..

אני כבר 3 חודשים לאחר האבחנה ועדיין אני לא יודעת להתמודד עם זה..ככל שהזמן עובר ואני מעכלת את המצב נראה לי שיותר ויותר קשה להמשיך קדימה..אבל בשביל בקרים כמו היום, שהתעוררתי עם חיוך ורוגע, זה שווה..דבר אחד שעוזר לי זה התמקדות באומנות ..חיזוק התחביב שלי..מציעה לך למצוא משהו שירגיע את רוחך ויחזק אותך..ערב טוב.מאיה

 

[איתיצוף3]

התמודדות עם הסרטן

היי תראי אין מה לומר על מקרה כזה קשה לקרוא לזה בשם אחר. אני רק מאמין שתתגברי על זה ותנסי לשמוח כי לפעמים גם זה עוזר גם אם זה קשה וכואב תהיי אופטימית תקומי כל בוקר ותנסי ללחוש לעצמך אני בריאה אני בריאה תנסי לא להתעלם מן האמת אלא טיפה להדחיק אותה. למרות שקשה וזה קשה אני לא ניצול מן המחלה הזו אבל אני מכיר בה את הפחד שיש שכרוך בזה את כאב הטיפולים. קשה למצוא דרך אבל לחייך זה תמיד עוזר. אני מאד מקווה שאי פעם אוכל להופיע בבית חולים שניידר ולשיר לילדים הנפלאים האלה וגם לכל חולי הסרטן. מקווה שאי פעם אולכ להופיע מולכם ואם להודות יותר באמת אתם הכוכבים שלי ביום וגם בלילה למרות שאיני מוכר ולמרות שאני רק אזרח אבל לפני שאני מצדיע לחיילים אני מצדיע לכם. ושולח חיבוק חם ואוהב.