התמודדות עם הצלחה

[מון שרי]

התמודדות עם הצלחה

עברתי דרך ארוכה ארוכה ארוכה שכללה גם טיפול מסוים וכעת אני לא מבועתת מהצלחה, מוכנה לקבל אותה אבל עדיין לא מתורגלת ומיומנת. בזמן האחרון אני מצליחה, מאד, אני לומדת הנחית קבוצות ומאד מצליחה גם בלימודים העיוניים וגם בהנחיות המעשיות, אני לומדת כתיבה ומאד מצליחה, מקבלת מחמאות המון, קיבלתי הזמנה להשתתף בקבוצת לימוד ודיון מסוימת ע"י מישהי שמאד התרשמה ממני וחושבת שיש לי מה לתרום ואני? נרגשת מאושרת ומפוחדת. התחושה הזו של רצון לברוח מלווה את ההצלחות שלי כמו שליוותה את הכשלונות שלי, ואני רוצה להרגיש אחרת, רוצה להיפטר מהפחד הזה. מה עושים ואיך?

 

[ב ו ע ו ת]

הולכים על זה, יפה שלי.

את אחת הכותבות היותר מרגשות ורגישות שפגשתי. הייתי שמחה ללמוד איתך, הייתי מאושרת ללמוד ממך. אחרים רואים את מה שאת תשכילי לראות במאמץ רב. נעמה

 

[מון שרי]

תודה על המחמאה בועות יקירה

 

[יונה לבנה 1]

היי שרי יקרה

בדרכי שלי גם אני פוגשת את הפחד ,פעם כל כך נבהלתי שישר ברחתי למוכר והידוע כדי להתגונן,למדתי שבעצם אני לא מתקדמת לשום מקום,כל פעם שנדמה שצעדתי צעד מוצלח קדימה מיד נבהלתי והתקפלתי. היום שרי למדתי שהפחד ככל שהוא גדול הוא הפס הצהוב שלי כן בדיוק כמו בכביש.אני יודעת שיש אותו אני נזהרת ממנו ובעיקר הפכתי אותו מפחד לחשש שנמצא שם תמיד ובמקום להנגד לו למדתי שלחשוש זה הרבה יותר נכון לי כי החשש מזהיר אותי כל פעם כשאני עולה על הצהוב כי הוא מרעיש בגלל הפסים..... אני לומדת את הדרך כשהחשש מלווה אותי אבל רק בתפקיד סמן ולא כתמרור אין כניסה. פחד = חשש בהצלחה

 

[מון שרי]

איזה כיף לפגוש אותך שוב יונוש

 

[אפינקה]

מתחברת מאוד למה שכתבה יונה

 

[להבה ירוקה]

מוסיפה על יונה לבנה

מאד אהבתי את הדימוי של הפחד לפס הצהוב בכביש, ובדיוק עכשיו חזרתי מטיול נהדר בצפון, וכמובן - המון כבישים. רוצה רק להוסיף ש-אם עולים על הפס הצהוב, מה קורה? שומעים זמזום. האוטו רועד קצת. ו....זהו. הפחד מודיע לנו על קיומו ועל קיומינו, באיזהשהו מקום. אנחנו מפחדים, משמע אנחנו אנשים. הבחירה שלנו, בעיני, היא- בין אם לציית לפחד, (אם נלך עם המשל - אז להפסיק לנהוג), ובין אם להביט בפחד, לשמוע את הזמזום של הקו הצהוב, ולהמשיך קדימה. כמובן, פחד מהצלחה הוא בכלל טריקי יותר, כי פה מפחדים מדברים טובים - אבל בעצם זה רק מראה את הכתובת על הקיר הלבן: שלום, אני הפחד, נעים מאד. אני אהיה כאן גם בתקופה קשה, וגם כשתצליחי. אני נמצא איתך. אני חלק ממך. אבל חלק הוא לא המהות כולה.

 

[דליה גולן]

שרי

את חושבת שאחרי הרבה זמן של טעם כשלונות שליווה אותך, לא התבססת עדיין די בהרגשת ההצלחה כדי להאמין ולהיות בטוחה בה? ומה שהחברה מציעה לך נראה מקפצה עוד נוספת? אני חושבת, שהיום אחרי שנים בצד הנגדי את מנסה להפיק מחייך את המירב ופחד כזה הוא מובן - ונורא קל להבין שנדחפים בגלל זה לרצות לחזור למוכר והישן

אבל איך אמרתי פעם? ..שהפחד לא יפחיד אותך שרייי. התמקדות בעשיה מחזקת והיא הכוח שאת רוצה כדי לגמד/להקטין אותו. אדם אמיץ הוא לא זה שלא חש בפחד אלא גובר עליו והמסע שאת עושה היום הוא לצמוח ולחיות את חייך על פי ערכך, ויודעת מה? תחשבי על זה, שגםם אם תטעי או תשגי זה 'לא נורא' כךך התהליך הבניה עובד והולך ובסה"ככ את לא מניחה לעצמך לאבד את נתיב הפעולה הטוב והזוכה כך או אחרת. דליה שלך

 

[מון שרי]

איזה יופי

איזה תגובות נבונות ומחממות. מאד עזרתם לי, את הדימוי של הפס הצהוב בכביש אני מאמצת בחום. כמה טוב להיות פה, תודה.

 

[מי שהיא 1]

זה תמיד מזכיר לי את השיר של...

ארקדי דוכין שאומר "כל פעם כשאהבה נוגעת בי איתה מגיע הכאב ועצב אינסופי עוטף אותי אני מרגיש אשם על זה שטוב לי מרגיש שרוע יכסה על כל הטוב" שזה כאילו הדבר הכי לא הגיוני בעולם, הפחד הזה והרע שמרגישים כשבעצם טוב. אולי זה מקדים את הפחד מכשלון. אולי זה בא ממקומות שלא חושבים שגם לי/לך מגיע משו טוב אמיתי. מכאן או משם אני חושבת שללמוד לקבל הצלחה, לשייך אותה אל עצמך ולהינות ממנה זה אחד הדברים הכי חשובים שאדם יכול לעשות לעצמו. תגידי לעצמך שזה שלך. שאת טובה. שמגיע לך. תרגול אמיתי. כל בוקר מול המראה. שתשמעי את עצמך אומרת את זה לעצמך בקול. נשמע קצת הזוי אבל בחיי שזה תרגיל נחמד... עשה לי חשק לקרוא משו שלך... ואגב... נעים מאוד אני לי.

 

[מון שרי]

נעים להכיר לי../images/Emo140.gif

רק המחשבה על לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמי בקול רם שאני טובה ושמגיע לי עושה לי צמרמורות, אבל את יודעת מה? אני הולכת לנסות עכשיו. אני איישיר מבט אל עצמי ואומר לעצמי את הדברים הכי טובים שבעולם. תודה על העיצה. אם בא לך לקרוא משהו שכתבתי, אז הנה סיפור קצר.

 

[יונה לבנה 1]

נעים מאד לי../images/Emo140.gif

החלטתי לאמץ את התרגול נעמדתי מול המראה וראיתי את העיניים הנפוחות מבצקת של בוקר ....חזרתי בי

השיר מדהים ותמיד מתאים

 

[להבה ירוקה]

../images/Emo6.gif

תשמעי....על הבוקר, אני חושבת שגם לאנג'לינה ג'ולי יהיו קשיים מול המראה

אולי אחרי המקלחת.

 

[יונה לבנה 1]

להבונת

לא נעים לי לומר אבל זה היה אחרי.....

 

[להבה ירוקה]

../images/Emo13.gif

מה, המקלחת לא הפכה אותך למלכת יופי??

מאד מפליא. סתם צוחקת. תראי, יש לי המון בעיות עם המראה. היופי בעיני המתבונן - צדק מי שקבע את המשפט הזה. היופי בעיני המתבונן - והסלחנות בידיו גם כן (מוסיפה על המשפט). יוצא לי פעמים רבות להביט במראה (נניח בחדר כושר) וממש לא לאהוב את מה שאני רואה - אז אני בוחרת לסלוח לעצמי. אומרת לעצמי שזה יום כזה, או תקופה, או שהעינים שלי לא אוביקטיביות (כמובן שעינים ביקורתיות מדי שרואות רק פגמים הן לא אוביקטיביות) וכו'.

 

[דליה גולן]

אותך חושבת שפיספסתי לי../images/Emo13.gifברוכה הבאה

 

[boolee]

שרי ../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif

חיפשתי וחיפשתי ובסוף מצאתי את הלינק הזה. נראה לי שיעניין (ולא רק אותך

)

 

[כולה אושר]

יו, פתאום נהייה לא זמין!!!

בבוקר קראתי, התרשמתי ורציתי לקשר ל"לרזות" ופתאום זה מודיע שהאתר לא זמין... מקווה שיזדמן... מאמר מרתק, בולי ואגב, "עליתי" לאתר והוא מרתק לא פחות!!!

 

[להבה ירוקה]

גם לי הייתה את אותה בעיה בערב.

איזה תסכול. ערב ללא תפוז.

 

[מון שרי]

גם אצלי לא זמין../images/Emo10.gif