התמודדות עם כאבים..

גווניבר

New member
התמודדות עם כאבים..../images/Emo5.gif

הורים העלו בפורום בכמה הקשרים את חוסר האונים מול הכאב של הילד. אז אני אדווח לכם מבפנים- כשכואב עצוב, ומותר גם שיהיה עצוב לפעמים בחיים. חשוב לתת לילד לבכות כשקשה לו, ולא להגיד משפטים כגון 'אל תבכה, זה יעבור'. ברגע של הכאב לא ממש רואים את הסוף. אני זוכרת בבדיקות לתפקוד השרירים (שאישית אני קראתי להם 'בדיקות השטן') שעברתי לפני 18 שנים, שהכאב היה זוועתי. הכי קשה היה לי להגיע לשם אחרי שבוע לבדוק גם את הרגל השניה. אני ידעתי שהכאב הזה נועד כדי לעזור לי, ובאתי למרפאה, אבל שנאתי כל חלקיק שניה. המתיחות שאמא שלי עשתה לי כאבו לי , והיו ימים שביקשתי ממנה להפסיק. אחד מהדברים שהיה קשה לי במיוחד זה הבכי של אמא שלי. בימים שהיא ראתה ורואה איך כואב לי היא מתחילה לבכות גם. אין דרך לקחת מהילד את הכאב והקושי. צריך לתת מקום לכאב, אבל לא לתת לו להשתלט על כל השאר. הילד יחיה עם זכרון הכאבים (בשאיפה שזה יהיה רק זיכרון), אבל לכל אחד יש קשיים בחיים, והכי חשוב לא לתת לו הרגשה שהוא מוגבל ומסכן.
 
../images/Emo24.gif ממקום של אמא

אני קוראת ונצבט הלב. מה אני לא מוכנה לעשות כדי למנוע מהילדים שלי סבל. אבל זה לא תמיד תלוי בי. כתבת דברים חשובים.
 
גווניבר

תוכלי לשאול את אימך אם כשהיית תינוקת כאב לך שעיסו לך את כף הרגל? או בכלל בגיל פיצי אם כאב לך שעמדת או משהו כזה? תודות
 
גוון חמודה, שאלתי אותך כבר במסר

אבל כנראה שלא שמת לב, אם את יודעת את שם הספר על איך מונעים כאב מילדים, ובאיזו הוצאה זה יצא. זה מעניין אותי וחשוב לי לקרוא. נסי לאתר עבורי? או לפחות להגיד לי את השם המדויק או את שם הסופר. תודה, יעל
 

גווניבר

New member
תשובות לאמא של כדור וליעל..../images/Emo142.gif

אמא של כדור- כן, כאבו לי הרגליים כשעשו לי מסז'ים. לפעמים יותר ולפעמים פחות תלוי בעוצמת המתיחה. אמא שלי עשתה לי פיזיו (פיזיוטרפיה) כשישנתי בעיקר, אז פחות הרגשתי כאבים. כשעמדתי לא כאבו לי הרגליים. עמדתי על קצות האצבעות, כך שהגיד לא נמתח בעמידה והליכה. כשהייתי צריכה לעמוד אצל רופאים על כל הרגל היה קצת כואב ולא הייתי יציבה. אמא שלי אומרת שתבכי יחד עם הילד, אבל אל תוותרי על הטיפול. רופאים אומרים לנו כל הזמן, איך בזכות הטיפול הממושך המצב השתפר יותר מאשר כתוצאה מניתוח. יעלי מתוקה- שמתי לב, אבל אני לא זוכרת, ואני אברר לך. הספר לא מונע כאב, אלא עוזר להתמודד איתו. דרך אגב, יש לטל ספרים על בתי חולים, כהכנה לניתוח? ('אל בית החולים' הוא ספר שמספר על מחלקות וניתוחים עם ציורים יפים, למרות שזה כבר אולי פחות אקטואלי בשבילו. יש ספר 'תותי בבית החולים' שמתאר ילד שנותח ביד ויש לו גבס. הגבס מגרד לו ומעצבן, אז אולי הספר עדיין רלוונטי).
 
גוון, אנחנו כבר שלושה שבועות אחרי

הניתוח... אבל "תותי בבית חולים" נשמע לי עדיין רלוונטי. לגבי הספר ההוא של הכאב, ברור לי שהוא לא מונע כאב, אבל חשוב לי העזרה בהתמודדות איתו. זה גם חשוב לי לבתי הבכורה, בת הכמעט 12, שמגלה קושי לסבול כאבים. תודה.
 
למעלה