התמודדות עם כניסה למסגרת חדשה

[thankful]

התמודדות עם כניסה למסגרת חדשה

איך אתם מתמודדים עם כניסה למסגרת חדשה ? נניח אינכם עובדים זמן רב / זמן רב מאוד ועליכם להיכנס למסגרת חדשה , לא מוכרת . אילו הרגלים אתם מסגלים לעצמכם להשתלב במהירות (קודם כל - להשתלב) במסגרת החדשה ? האם יש חששות ? אם כן , מהן ? חשדות ? ציפיות ? תקוות ? וכו' וכו' .

 

[אופיפה]

אני חושבת שכדאי..

לבא עם רצון טוב ראש פתוח ולנסות לא לשפוט ולהעביר ביקורת ( בראש)על האנשים במקום החדש. בעבר הייתי רגילה להכנס למקום מסויים וישר לחשוב באופן ביקורתי וחשדני כלפי אנשים . כאילו אמרתי לעצמי קודם כל שיוכיחו שהם בסדר. או שפסלתי אותם עוד לפני כן. כשנכנסתי בצורה כזאת למקום שידרתי מיד ריחוק וחוסר הסתגלות. ובתגובה אפשר לתאר מה קבלתי. את המסקנות אפשר להבין...

 

[thankful]

סליחה על הבוטות ,אבל אני מתאר לעצמי

שקיבלת

וכמובן גם

 

[אופיפה]

היי לא דברנו רק אתמול

תשובות לא יפות בפורום???????????????

 

[thankful]

אמרתי משהו לא יפה ? ../images/Emo3.gif

אמרת בהודעתך "ובתגובה אפשר לתאר מה קבלתי" - אז ניסיתי לומר מה קיבלת ... מה רע בזה ?

פשוט הסברתי זאת בדרך אחרת ... ניסיתי לתאר זאת בדרך ציורית . לא צריך לשים כ"כ הרבה סימני שאלה - 1 מספיק

 

[thankful]

דבר נוסף

עוד כתבת היום ש "הומור בכלל זו דרך מצויינת באמת להתמודד עם זה" - חשבתי שתקחי בהומור את מה שאמרתי ואף תצחקי (

) . מכאן , אני מקווה לראות תגובות נוספות בנושא כניסה למסגרת חדשה ... גם של אנשים אחרים ...

 

[להבה ירוקה]

הווווו שאלה ממש מתאימה לי להיום ../images/Emo13.gif

כי התחלתי לעבוד. אז איך מתמודדת? קודם כל, הייתי עירה למתח שהיה בי, וקיבלתי אותו. ידעתי שהוא יעבור. שנית, סידרתי לי פחות או יותר את המשך היום, ככה שדברים אחרים שעשיתי, כמו ספורט, וכמו היחס לכלב המתוק שלי - לא ייפגעו. וגם זה הרגיע אותי. יש לי ציפיות? כן. להיות מליונרית

סתם. הציפיות שלי כרגע הן להוכיח את עצמי. להתקדם. להבין ולהשתלב.

 

[רננהלי]

יוווו

מתוקה איזה יופי לקרוא איך איך כבר עשית את זה? הרגע סיימת ללמוד לא? את זריזה לא הייתי פה זה כמה זמן טוב לקרוא דברים משמחים

איך הולך? איך הבוסים? העובדים האחרים? העבודה עצמה? ספרי משהו

 

[clio32]

התחלות חדשות - קשיים חדשים...../images/Emo178.gif

בהחלט שאלה שהעסיקה גם אותי - התחלתי לעבוד לאחר 5 שנים שהייתי בבית וגידלתי שני ילדים מדהימים (!), אני מודה שהיה לי קשה ואפילו קשה גם עכשיו משום שבנוסף לעול הרגיל של גידול הילדים, הבית, הקניות, החוגים, החברים וכו' וכו' גם נושא העבודה לא מוסיף לי רוח קרירה ומרעננת בחיי... פתאום הכל לחוץ (זו תחושתי), אין זמן לבית, הזמן עם הילדים מתמעט, הכוח לעשות דברים שהם פחות דחופים (שלא לדבר על הדחופים באמת), פתאום הולך ומצטצק, תחושה של סחיטה בסוף היום שלא לדבר על סוף השבוע. האנרגיות שלי מתכלות במהירות יותר מהר ממה שחשבתי... קשה לי עם התחלות חדשות אני מודה, אבל בכל זאת אחרי כל כך הרבה שנים בבית מתוכן כשנה וחצי של חיפוש עבודה בחצי משרה (שכמובן לא מצאתי - אני עובדת משרה מלאה!), הבנתי שאין לי ברירה אלא לצאת לעבוד יעלה מה שיעלה - וזה עולה... איך מתמודדים עם הקושי הפיסי והנפשי שבהתחלת עבודה לאחר שנים של עבודה בבית וגידול ילדים. כל הזמן אני חושבת שהנה עוד יום עוד יומיים ואולי שבוע - יהיה לי יותר קל, אך לצערי ההקלה הזו לא מגיעה!! מה עושים, אני לא הייתי רוצה להפסיק לעבוד (אני עובדת כבר 4 חודשים עוד מעט), יש למישהו/מישהי עיצה? איך מוצאים גם זמן לעצמי?