התמודדות עם לידה ארוכה

[תה לימונענע]

התמודדות עם לידה ארוכה

בלידה הקודמת שכבתי על הגב, עם האפידורל, וילדתי לפי הספר (של רופאי איכילוב). עכשיו אני חושבת ללדת בבית. אלא מה, בפעם הקודמת, הצירים החלו ע"י פיטוצין (אחרי ירידת מים), ודי מהר הציעו לי וקבלתי אפידורל. החשש היחיד שלי מללדת בבית (או בכלל לידה טבעית) הוא מצירים של שעות על שעות, עד כדי תשישות גמורה. ואז מה? אשמח לשמוע מנשים שילדו בבית בלידות ארוכות, או בכלל, על ההתמודדות עם העייפות ועם כאבים לאורך זמן.

 

[g a n i]

אין לי טיפים ללידה ארוכה ומתישה

(תודה לאל

) אבל רק רוצה לציין ש-למרות שא"א לדעת מה היה קורה אילו-הסיכויים הם שבבית, במסגרת הנכונה לך + תמיכה מרגיעה + תנועה ותנוחות זקופות, כל לידה תהיה קצרה ומהירה יותר מאשר בבי"ח. ועכשיו... לטיפים! (חוץ מזה, צברי ידע אבל דמייני לידה מהירה וטובה

)

 

[debby12]

גמני ילדתי בליס פעם ראשונה

הרשי לי לברך אותך על ששרדת את החוויה העגומה הזאת. הלידה הביתית השניה היתה קצרה הרבה יותר באורכה (אם כי חייבת להודות על האמת שהראשונה היתה בשבוע 32 וזורזה מאפס בלי צירים או ירידת מים או כלום. כך שיש סיבה שהיא לקחה הרבה זמן). בבית ה-כ-ל הרבה יותר נעים ונוח. מיילדת טובה יכולה להדריך אותך לגבי תנועות ותנוחות לקידום הלידה. אצלי למשל שלב צירי הלחץ נתקע ועברתי שיעור התעמלות קצר שלדעתי עזר מאוד. אין לי כל כך טיפים ספציפיים, אני רק יכולה לחלוק שזו בכלל לא בעיה. מי ששרדה לידה על הגב בליס ודאי יכולה לשרוד לידה ביתית. המשימה הראשונה הרבה יותר קשה ופחות נעימה...

 

[mise]

לידה ראשונה 27 שעות.

אני לא יודעת אם זה נחשב הרבה. לי זה היה המון. העיכובים נבעו בעיקר מניהול כושל (שלי) של הלידה, ליווי קטסטרופלי (בחירה שלי ורק שלי) ומיילדת עצבנית. בכל אופן, מה שעזר לי לשמור על הכוחות: אופטימיות (אני חושבת) ותפילות. היות שהקאתי כל לגימת מים שנכנסה לגוף שלי, היה לי גם חוסר בנוזלים ואנרגיה, המיילדת נתנה לי לשתות משקה אנרגיה בטעם דובדבן, כשעה ומשהו לפני שילדתי, לגמתי שתי כוסות, לא הקאתי אותן וזה עזר לחידוש הכוחות. מסכימה עם GANI על מה שציינה לגבי התנאים הסביבתיים ללידה קצרה. תסדרי לעצמך את הסביבה שיהיה לך הכי טוב שאפשר.

 

[אשכר ש]

אין ספק שזה קשה

קראתי כמה וכמה סיפורי לידה של לידות ארוכות. קשה אך אפשרי. אין לי נסיון אישי בכך, כי לידתי הייתה קצרה. בינתיים, יש במאמרים סיפורי לידה וביניהם גם לידות ארוכות עם תיאור המתרחש (עוד מעט יהיה לי יותר זמן ואולי אקשר כמה סיפורים כאלו).

 

[אם פי 3]

תמיד אפשר לעבור לבי"ח

מסכימה עם הנאמר, שבלידה ביתית, יש סיכוי יותר טוב ללידה להיות יעילה, וזה מתבטא גם במשך הזמן שהיא לוקחת. כמו כן, יש לך יותר פרטיות, שקט, חושך - מה שמאפשר לך לנוח יותר במהלך הלידה, וכך גם בצירים של שעות על שעות, לא בהכרח תהיי מותשת כל כך. ואם בכל זאת, את מותשת, ומרגישה שאת לא יכולה להתמודד יותר (*) - את תמיד יכולה לעבור לבי"ח ולקבל אפידורל... זה לא כשלון. זה שימוש מושכל לאחר שמוצו אפשרויות אחרות (לפעמים זה אפילו יאיץ את הלידה). (*) - לעיתים קרובות, ההרגשה שאת לא יכולה יותר להתמודד, מעידה על כך שאת בשלב המעבר, והסוף קרוב. במצב הזה, לא כדאי לעבור לבי"ח (או לקבל אפידורל אם את בבי"ח). אם זה נמשך במצב הזה יותר מדי זמן, אז אפשר לעבור בכל זאת.

 

[גחלת לוחשת]

מה שאת אומרת ב-*

מתחבר לי למה שחברה אמרה, על הלידה שלי. שהשלב בו דיברתי עם המיילדת, והיא אמרה שלא ממש נשמע סדיר, היה בעצם שלב המעבר. (לפעם הבאה היא אמרה שהיא לא מוכנה לתת לי ייעוץ טלפוני. רק בדיקה)

 

[אמא ל חמישה]

לאורניקי יש קטע מקסים על שלב המעבר

כאן

 

[אמא ל חמישה]

ואגב

בלידת האמבולנס שלי, כשיצאנו מהבית כדי לסוע לבי"ח, התישבתי באוטו והתחלתי להשמיע מין נהמות נמוכות. בין נהמה לנהמה אמרתי לאורי, תזמין אמבולנס אני במעבר. 20 דקות אח"כ אברהם איתן היה בזרועותי

 

[g a n i]

../images/Emo142.gifאיזה אתר מקסים!

 

[גחלת לוחשת]

באמת מקסים

 

[מאי261]

../images/Emo207.gif ירידת מים

סתם מתוך סקרנות - האם יש אצל מיילדות בית בישראל איזשהו נוהל של פינוי לבית חולים תוך זמן מסוים במקרה שהלידה התחילה בירידת מים ולא מתפתחת לידה? האם יש נוהל כזה במקרה של ירידת מים + GBS? או שזה משתנה ממילדת למיילדת?

 

[POOH*]

אולי אני יכולה לעודד?

הלידה הראשונה שלי הייתה בדיוק ככה: התחילה בזירוז. הייתה ארוכה מאד ונגמרה בואקום. הלידה השניה הייתה בבית.. והיא הייתה כל מה שקיוויתי ויותר. אז קודם כל לא בטוח שהלידה השניה תהיה אותו דבר. חוץ מזה קחי בשחבון שחלק מהסיבה לכך שהלידה הייתה ארוכה זה בגלל שהתחלת עם זירוז ויש סיכוי טוב שגם האפידורל עיכב את הלידה. ובכל מקרה נראה לי שבלי אפידורל תוך כדי תזוזה ועם אווירה תומכת הרבה יותר קל לעבור את השלבים מאשר בבי"ח עם לחץ של הצוות. POOH

 

[עוגי שמוגי]

מוסיפה את הסטטיסטיקה

שלידות ראשונות הן ארוכות יותר, ולידות שניות הן קצרות יותר. לא תמיד זה קשור למיקום או לאוירה, על אף שאין לי ספק שלידה (ראשונה שניה או שביעית) באוירה נכונה עשויה בהחלט להיות קצרה ו/או קלה יותר מלידה ראשונה בסביבה פחות נכונה (וכל אחת תתן לזה את הפרשנויות שלה). אז יש לך סיבה לקוות לטוב בכל מקרה (אמרה עוגי, בשבוע 39+5, אחרי לידה ראשונה של 22 שעות, שמקווה לטוב בעצמה)

 

[ה ל י ל י ת]

מה שבטוח

כל אחת מקבלת את הלידה שהיא מסוגלת להתמודד איתה, את התינוק שהיא יכולה להוציא (למעט מיקרים נדירים של בעיה באגן) אז כל אורך לידה שתהיה לך, זה בדיוק מה שהגוף שלך צריך ויודע להתמודד איתו. בדר"כ לידה ארוכה ומתישה מסתיימת בצירי לחץ אחד שנים והתינוק בחוץ. ולידה קצרה מסתיימת בשלב שני של צירי הלחץ ארוך ומתיש. בכל מקרה אצלי הלידה הראשונה היתה מתישה וארוכה אבל זה היה בגלל הסביבה הביתחולימית המלחיצה. באיזשהו שלב שתמו כוחותי לגמרי. הגוף שלי פשוט החליש את הצירים והרחיק אותם אחד מהשני ואני פשוט נרדמתי לשעה. קמתי עם כוחות מחודשים ותוך חצי שעה בערך התינוק היה בחוץ. בלידה השנייה שהיתה בבית הלידה היתה הרבה יותר קצרה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אצלי

היה שלב מתיש של צירים בלתי נגמרים, ושלב נורא של צירי לחץ בלתי נגמרים..... הסטטיסטיקה פסחה עלי

.

 

[ה ל י ל י ת]

טוב. אמרתי בדר"כ ../images/Emo13.gif

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo8.gif../images/Emo13.gif

 

[שָׂרָה]

הלידה הראשונה היתה 21 שעות

מה שעזר לי להתמודד עם הכאב היה להרוג את הזמן, לנסות להמשיך את החיים כאילו כלום לא קורה, להסתובב ולהסתובב, לנוח כאשר יש הפסקה בין הצירים. מהר מאד היום עבר ואז הייתי כבר בלידה פעילה והכל נגמר. מה שהיה הכי חשוב שלא נתתי לאף אחד להשכיב אותי או לכפות עלי צום או אינפוזיה\פרפר. וזה הקל מאד.

 

[swann]

לידה ראשונה 20 שעות מתחילת הצירים

כאבים חזקים ופתיחה קטנה. אפידורל מוקדם, תקיעה של הלידה, פיטוצין, (בינתיים גם עלה לי קצת החום פתאום), ובסוף שלב לחיצות די קצר (חצי שעה אולי קצת פחות) ולידה רגילה. ולהרגיעך - בלידה השניה, כל כך רציתי שיהיה מהיר. שהסטטיסטיקה לא תפסח עלי. ולא, היא לא פסחה. שעתיים מירידת המים עד ללידה. יותר מדויק - 40 דקות מפתיחה של 4 (כבר הייתי בבריכה המתנפחת), עד ללידה. שתים וחצי לחיצות והיא ירתה את עצמה החוצה. אבל היה שלב הכנה של יומיים. צירים לא כואבים כל 10 דקות. קצת מעייף אבל לא נורא. אפשר להריח שמן תפוז אם יש כבר פתיחה ויש תקיעה בלידה. זה עלול לזרז עניינים קצת מהר מדי, ולרוב זה עובד. בהצלחה!