התמודדות עם משפחה והחלטות קשות

pachol

New member
התמודדות עם משפחה והחלטות קשות

היום זה היום הראשון שאני חוזרת לעבודה לאחר שלושה שבועות של חופש מחלה ואני אמורה לעבוד לילה, כבר שבוע שאני מזכירה לדודים שלי שאני צריכה מישהו שיישן איתה והם אמרו שיהיה בסדר אך היום פתאום כולם נעלמו, לכולם יש חיים והצגות ומופעים ללכת אליהם ואף אחד לא רוצה לבוא ולישון איתה, גם לא עבור תשלום. לפני חודשיים בערך רציתי להגיש טפסים למשרד הבריאות לקבלת קוד והם עשו ישיבה והתנפלו עליי שאני לא בסדר ושאני לא יכולה לזרוק אותה ככה, שהם האחים שלה ושהם יחליטו מה טוב... עכשיו פתאום הם אומרים שרק אני צריכה להתמודד להחליט ולמצוא פתרונות כי רק אני הבת שלה וזו בעייה שלי ולא שלהם. אני לא יכולה להתמודד יותר וגם אין לי כבר פתרונות, למועדון היא שוב לא רוצה ללכת, כל בוקר יש בכי וצעקות שאני כופה עליה דברים ואסור לי לעשות את זה ושהיא תספר לאחים שלה מה אני עושה לה, הכי עצוב זה שהיא מספרת המון דברים שלא מציאותיים והם, האחים, מתקשרים ושואלים אותי מה עשיתי לה ולמה אני מתנהגת ככה, לא משנה מה אני עושה אני לא בסדר. מצד אחד אני רוצה סידור מוסדי, קשה לי מאוד ואני מרגישה ממש לפני התמוטטות ומצד שני אני לא יכולה לשאת את המחשבה שהיא תהיה שם לבד, ואני כאן לבד, אבל לאחרונה אני חשה רגשות קשים של כעס וחוסר יכולת לשלוט בעצמי ואני ממש פוחדת, מהכל, מעצמי.
 

אורנה119

New member
לשחרר את הלחץ

קראתי את מצבך ואני ממש מבינה אותך כאחת שהיתה שם אני יכולה להגיד לך בודאות שבמצב כזה כדאי לשחרר את החבל להשיג קוד בריאות ולהכניס אותה במקום הכי טוב שיש אבי כבר כ6 שבועות בבית אבות וזה רק עשה לנו הילדים טוב ובמיוחד עשה לאבי טוב אנחנו רואים ניצנים של שיפור במצבו הפיזי והוא יותר רגוע מאשר היה בהתחלה העול מתחלק בין כמה משמרות בבית האבות שהם שם פשוט מלאכים משמים הוא פיתח איתם קשר, במיוחד עם סניטר שדובר ערבית אבי ממוצא סורי והוא ממש מראה שיפור זה הדבר הכי טוב שקרה לנו מאז המקרה של הארוע מוחי שעבר והדמנציה המתקדמת שלו אני מנסיון אישי שלי ממליצה
 

ענתי44

New member
רונה יקרה ../images/Emo201.gif../images/Emo14.gif

הכי קל לבוא אליך בטענות. לא פלא שאת מרגישה כמו לימון סחוט.אי אפשר גם לשבת בחיבוק ידיים וגם להטיח בך האשמות. ראשית האם אמא מקבלת כדור הרגעה? ראשית, תתחילי בהליכים לקבל קוד. את לא צריכה רשות מאף אחד. את עכשיו אחראית לאמא.חשבת על אפשרות של עובדת זרה? אני מציעה לך ללכת לייעוץ אצל אנשי מקצוע. אני למשל, כשיש משבר חמור אני הולכת לעובדת הסוציאלית של מרכז היום של אמא, שופכת את הלב ומקבלת הכוונה ותמיכה.אולי יש יועצת באוניברסיטה? כל מי שאת סומכת עליו. גם מתנדבים של העמותה יכולים לעזור. אל תשאירי בבטן. האחים של אמא שלי פשוט ברחו. באים או מתקשרים פעם ב... עם דמעות בעיניים מביטים באמא ונעלמים.לא שמעתי מעולם הצעת עזרה.אני לא מדברת על כסף. אלא למשל על לבוא להיות עם אמא כדי שאוכל לצאת קצת. לי יש מזל. יש לי את האחים שלי. העיקר אחותי וגיסי ויש לי המלאך השומר שלי, חברתה של אמא. האם אין מי מבין קרובי משפחה או שכנים וחברים שאת יכולה להיעזר בו? אני הייתי מזמנת שיחה של כל הדודים שלך, עם גורם מוסמך. למשל עובדת סוציאלית או מי שמבין מהי המחלה.על כוס קפה ועוגה להסביר להם מהי המחלה ומה הצרכים של אמא שלך. ושהמחלה שמדברת מגרונה של אמא ושאת לא באמת פוגעת בה. ואז להגיע ביחד להחלטה מה עושים א. בית אבות לאמא כשהם מתחייבים לבוא פעם בכמה זמן לבקר אותה שם ב.מטפלת זרה. כשהם עוזרים במימון העיניין. ג. מרכז יום+ עזרה שלהם או שיממנו מישהו שתהיה כשאת לא נמצאת או שיבואו להחליף אותך. תגידי להם במפורש שאת כמובן, אם יתנערו מאחותם, לא תנטשי אותה,אבל ככה את תתמוטטי ואז היא תהיה על הכתפיים שלהם. ורונה יקרה אני לרשותך אם תרצי לדבר בפרטי אני פה! הלוואי וגרת בעירי כי אז הייתי לוקחת אותך ואת אמא תחת חסותי.כמו אחיות למשפחת אלצהיימר
 

zs1957

New member
קבלי את עצתה של ארנה119

ממליצה להכניס את אמא לבית אבות זה יפתור בעיות רבות. לגבי דודייך אל להם להתערב. זו אמךואת בלבד רשאית להחליט מהו סוג הטיפול המתאים לה. בהצלחה!!!! זהבה שחם.
 

פנטזי1

New member
pachol שלום

ראשית אני חושבת שכדאי שתתחילי לטפל בנושא הקוד של משרד הבריאות כי זה לוקח זמן,זה יכול לקחת כמה חודשים עד שמקבלים אישור.בינתיים את חייבת להעזר בעובדת סוציאלית שתדריך אותך ותעזור לך מבחינת הזכויות שמגיעות לאימך מביטוח לאומי ,עובדת זרה זה פתרון טוב מכיוון שאת תתפני לעיסוקיך בלי נקיפות מצפון שהזנחת את אימך ,ואימך תקבל את הטיפול שמגיע לה-עזרה בבית ,בקניות ובטיפול בה.כך תוכלו להשאר ביחד .לדעתי אם האחים של אימך לא עוזרים ומשאירים אותך להתמודד לבד את לא צריכה לשאול אותם ולתת להם להחליט.הכי קל לתת עצות אבל מי כמונו יודעים כמה קשה להתמודד עם המחלה האיומה הזאת.
 
לרונה בוקר טוב

אני מקווה שהבוקר היה טוב יותר מאתמול. כולן כבר נתנו לך את כל העצות הכי טובות שיש. אני רק רוצה לחזק את ידייך בטיפול המסור באמא ולתמוך בכל העצות החכמות ששלחו לך כאן, במיוחד ביחס לבני המשפחה. אל תכעסי על עצמך. הנטל שלך גדול לעין ערוך ואת אנושית כמו כולנו. בכל פתרון שיימצא , בבית או במסגרת אחרת, הדברים יסתדרו לאט לאט ותוכלי איכשהו להכנס לשיגרת חיים שבהם אמא מטופלת על ידי צוות מקצועי ולא כל הנטל עלייך. תקחי בחשבון שייקח פרק זמן עד שהעניינים הבירוקרטיים יסתיימו, בתקווה שזה יהיה תוך מספר שבועות , יהיה לך את הכח למשוך בעול,להמשיך בחיים , עבודה, לימודים וכמובן בטיפול המסור באמא. אני שולחת לך חיבוק גדול וכמו שענתי אמרה, כולנו כאן כדי לתמוך בך ובטוחים שתצליחי במשימות שנטלת על עצמך. טובה
 

אורנה119

New member
את האחראית את המחליטה

בגלל שאת האחראית על אימך ואת המטטפלת בה ואת הדואגת לה אז את ורק את טחליטי מה לעשות איתה ומי שלא מתאים לו מוזמן לקחת אחריות לאחר שאבי יצא משיקום מבלי שהצליח להשתקם ונשאר משותק בכול פלג גופו השמאלי וגם דמנציה שהארוע המוחי החמיר את המצב לקחנו אותו לבית אבות ובאמת כתבתי פה את הרגשות שלו הילדים על זה שיש לנו יסורי מצפון ורגשי אשמה וענתי 44 המקסימה סיפרה לי על אמא שלה ואיך היא מטפלת באמא בבית יום למחרת הוצאתי את אבי מבית האבות והבאתי אותו לביתי אמרתי לעצמי שאם ענת יכולה אז גם אני מאותו יום החיים נהפכו לסיוט מתמשך במיוחד לאבי וגם בגלל המצב החדש שנכנסתי אליו היו כמה פעמים שהעמדתי את אבי בסכנת חיים ממש שלא ברצון אלא מחוסר ידע וחוסר ניסיון הגעתי למצב של חוסר שינה, עצבים, פחדים,וכול פעם שהייתי נלחצת ממנו הייתי מוצאת את עצמי צורחת על המסכן הקשיש החולה אבא שלי וכך קרה שהשארתי את אבי בקומת הכניסה שבמטבח יש סיר על האש ואני עליתי לרגע לקומה העליונה ממש לכמה רגעים אבי הצליח להגיע עם כסא הגלגלים לכיריים נתן מכה לסיר הרותח ורק בנס הסיר נפל על הרצפה ולא פגע בו בלילות הוא צועק ומנסה לרדת מהמיטה כי יש לו פחדים שבאים לקחת אותו אלוהים יודע לאן וכך ללא יום וללא לילה הגעתי למצב של איבוד שליטה התחלתי לריב עם האחים שלי עם בעלי עם הילדים עם האחים של אבי וקיצור עם כול העולם אבי התחיל להדרדר במצבו הפיזי וזה אחרי שדאגתי לו כול יום כול יום לפיזוטרפיה באופן פרטי כי עוד היו לי תקוות שזה יעזור לו ומה שקרה היה בדיוק להיפך הוא רצה רק שיעזבו אותו בסוף אחרי שבועיים כאלה האחים שלי באו ואמרו לי זהו הוא חוזר לבית האבות, והכריחו אותי לשחרר אותו ובאמת מאז שהוא שם העולם השתנה אבי מאושר אני יותר רגועה שאני רואה שטוב לו אנחנו האחים הפסקנו לריב וכולם נרגעו שראו שאבי משתלב ונרגע בבית האבות לכן שמעי לי אם הגעת למצב כזה שחררי את הלחץ זה יהיה טוב לך והכי טוב לאמא שלך בלי נקיפות מצפון מאחלת לך הצלחה בכול אשר תחליטי
 

ענתי44

New member
אורנה הצטערתי לשמוע ../images/Emo14.gif

אני יושבת קוראת את דבריך, והדמעות זולגות מעיניי. ממש לא התכוונתי ליצור לך ובעיקר לאבא כאלו בעיות.טוב עשית שהעברת את אבא למקום טוב עבורו.אם ציירתי את הטיפול בהורה בבית בצבעי פסטל אופטימיים או טיבלתי אותם ברומנטיות או שפיטה ערכית אני מתנצלת. כי זה ממש לא ככה. לו אמא שלי היתה במצב אחר והייתי מרגישה שבית אבות טוב עבורה הייתי בעצמי אורזת חפציה.אני לא רוצה להשמע כמטיפה להשארה בבית. כל מה שאני מנסה לומר זה שכל מקרה לגופו. ובכל אדם הפתרון אחר. ואנחנו צריכים להיות עם אצבע על הדופק ולעשות את הדבר הכי טוב עבור יקירנו. אורנה אני באמת מתנצלת אם גרמתי לך ובעיקר לאבא לסבל מיותר!!! וגם רונה, כמו שכולנו הדגשנו את היא המחליטה.יש לך כמה אופציות ואת צריכה לראות מה הכי טוב לאמא שלך ולך!!!!! כי רונה מאושרת ושלמה היא הדבר שאמא שלך הכי זקוקה לו. ובטח הכי רוצה.
 

pachol

New member
תודה

אני רוצה להודות לכולכם על התמיכה והעצות החמות שקיבלתי. אתמול הגעתי עם עצמי להחלטה שנראה לי שהיא הכי טובה, ההחלטה היא להביא עובדת זרה, לפחות לתקופה שאמא עדיין מכירה ומתקשרת אתנו, נראה לי מאוד חשוב לי ולה הקרבה בינינו. אני ואמא תמיד היינו קרובות, היא עברה המון טיפולי פוריות עד שהצליחה להכנס להריון וכשכבר נקלטה אז התגלה שאבי חולה סרטן והוא נפטר לאחר הולדתי, מטרת הסיפור היא להבהיר כמה שזה תמיד היינו רק אמא ואני וכמה שהיא חשובה לי ואני לה ונראה לי שקרבה מאוד תעזור בשלב זה, מקווה שזה יעבוד. אומנם בינתיים לא קיבלנו שירותים מיוחדים אך שוחחתי עם חברה מסויימת אשר מביאה עובד זר זמני (במחיר מעט יקר יותר) עד לאישור ביטוח לאומי ואז מקבלים משהו קבוע. אחרי שהחלטתי זאת אתמול ממש הרגשתי הקלה עצומה ואפילו עברו עליי יומיים טובים, הם היו קשים יותר פיזית, אך בעקבות ההקלה הייתי יותר סבלנית ומבינה ומחוייכת וכך גם אמא הייתה מחוייכת יותר והרבה יותר קלה לטיפול. ובאמת שאני רוצה להודות לכם, שפיכת הלב והעידוד שלכם וההבנה האמיתית שלכם עושים את כל ההבדל.
 

ענתי44

New member
../images/Emo24.gif

כמה עצוב לשמוע את הסיפור שלך. ליבי ליבי איתך ועם אמא
איזה מזל לאמא שיש לה בת נפלאה שכמוך. החלטת הכי טוב.כמו שרוני שלנו אומרת, אחרי שבוע עם עובדת זרה, לא תביני איך יכולת בלי... ובגלל המסירות והקירבה בינך ובין אמא, כשאת עצבנית או לא רגועה גם אם לא תגידי לאמא, היא חשה אותך ומגיבה בהתאם. ככה ביני ובין אמא. רונה, כשאמא תהיה מטופלת טוב, ואת הרי תהיי קרובה ותפקחי על מהות הטיפול, אנא צאי לך ובלי. לא רק לימודים ועבודה, אלא תעשי דברים שבנות גילך עושות. ואנחנו כאן לרשותך. נשמח גם לשמוע בשורות טובות.
 

אירילה

New member
שיהיה ברור רונה ,את לא עוזבת אותנו

כאן בפורום לבד....
...אם תעזבי נקרא ל..
...
 
למעלה