התמודדות עם פגיעה באחרים

[s h i r k u s h]

התמודדות עם פגיעה באחרים ../images/Emo4.gif

אני מניחה שכבר רובכם הספקתם להכיר אותי כי מי שאני פה-זה מי שאני בחיים, לא מסתתרת מאחורי מסיכות, לא מסתירה מי שאני וגאה בזה. אז... אחד הדברים הכי שנואים עליי אולי אפילו יותר משפוגעים בי, זה שאני פוגעת באחרים ואעשה הכל על מנת לא לפגוע באחרים כי "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך", יצא אתמול שנאלצתי לפגוע באדם מאוד מקסים כדי שבשלב מאוחר יותר הוא לא ייפגע עוד יותר ו... כל כך רע לי, כל כך מרגישה אשמה, כל כך לא רציתי שהוא ייפגע ככה והוא נפגע, ניסתי להיות הכי רגישה שאפשר, הכי עדינה ובכל זאת הוא נפגע והתאכזב מאוד, ועכשיו כל כך רע לי בלב, כל כך מרגישה איכסה עם עצמי. למה לי כל כך קשה להמשיך הלאה ולהתמודד עם פגיעה באחרים בצורה רגילה ולאחרים כל כך קל לפגוע בי

 

[אופירA]

מי אמר שקל להם לפגוע בך?

אולי גם הם לא הצליחו להתגבר על עצמם או החליק להם בטעות והם לא התכוונו? אם מדובר על אלה שנהנים לפגוע, או שלא אכפת להם לפגוע - ככל שלא אהיה דומה להם, כך יותר טוב לי. גם אם המחיר יהיה חס ושלום אכילת לב אינטנסיבית, תסכולים ורגשי אשמה קשים. (יש מצבים שאני מעדיפה להיקשר למיטה במחלקה פסיכיאטרית סגורה, ובלבד שלא ללכת לישון עם מצפונם של אנשים מסויימים). ועכשיו - אפשר לטפל ב"איכסה עם עצמי", ברגשי אשמה ובתסכול. ולהקטין את הנזק למינימום. אז ככה: לפעמים אני אהיה הכי רגישה בעולם, אבל מישהו ייפגע. אני צריכה להזכיר לעצמי שהוא נפגע מתוך המקום שלו, ואין לי שליטה על זה. ומותר לי ללמוד, ולדעת מהיום והלאה שאצלו המקום הזה רגיש ואי אפשר להיכנס לשם. לפעמים לא נזהרתי ולא חשבתי מספיק מראש, והחליק לי. אז אני צריכה להזכיר לעצמי שאני בן אדם, וזה קורה לכולם, ואם הייתי מושלמת - כבר לא הייתי פה אלא במקום מושלם, ומה שחשוב זה לקחת לקחים לעתיד ולזכור מתי יותר לחשוב לפני הוצאת המילים. ואם נאלצתי לפגוע בו, כדי למנוע פגיעה בעתיד? עשיתי את הדבר הנכון, והתוצאות לא בידיים שלי. השיקול שלי היה נכון, וחשוב שתמיד אמשיך לשקול את השיקול הזה, בלי קשר לתוצאה מתסכלת. גם תינוק שמרחיקים אותו באלימות ממכשיר חשמלי מסוכן בשניה האחרונה - נפגע מאד ונעלב, אבל אנו יודעים שעשינו לטובתו, ולא מתרגשים מהכעס שלו.

 

[להבה ירוקה]

מסכימה עם אופירA ../images/Emo13.gif

 

[ניאו30]

מזדהה בטירוף עם השאלה הזו?

הלואי שהיתה לי תשובה בשבילך,כי גם בשבילי אין לי אחת כזו... כל כך קל לפגוע בי(או נכון יותר קל לי להיפגע,כי לא תמיד זה בכוונה,בדרך כלל זה אפילו ההפך),ולי כל פעם שאפילו עולה האפשרות שאני אפגע במישהו אני ממש מתייסר עם עצמי...והעצוב הוא שנראה ששום דבר לא עוזר לי בתחום הזה,זה תמיד חוזר לאותה נקודה-הנקודה בה אני לוקח את הפגיעה למקום אישי וכואב,בין אם זה מצידי או לי.

 

[ניאו30]

*בכותרת להוריד את ה-? ולשים במקום !

 

[דליה גולן]

שירקוש

אני מניחה שאמרת לו משהו שהיית בטוחה וברור לך מאד שצריך לומר לו. ובתור אדם הרגיש שאת נסית ככל יכולתך לומר לו את זה בעדינות וברגישות. אז..קחי את זה כך. וכך תהיי שלמה עם זה גם. בטוחה כמו שאני רואה, שאמרת לו את זה ממקום טוב וכך העברת לו את זה. אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על תגובות של האנשים קרובים לנו ופחות, על אף הכ ל. זו התמודדות שאת לוקחת על עצמך ולא נכון לעשות. אפשר להיות אמפטיים לכאב וזהו.. תחשבי מה כן היתה האופציה שירקוש - לא היית אומרת? האם זה כן היה "בסדר"? אם הגעת לזה שהחלטת לומר לו אני מבינה שזה היה חשוב להיאמר.