התמודדות עם פחדים

s h i r k u s h

New member
התמודדות עם פחדים ../images/Emo5.gif

מה הפחד הגדול שלכם
מאין הוא נובע לדעתכם
כיצד אתם נוהגים להתמודד עם פחדים והאם תמיד כדאי להתמודד עם הפחדים הללו
 
פחד

אני חושב שהפחד הכי שלי הוא : לאבד את החירות שלי , אני לא מיתמודד עם הפחד - אני פשוט מיתעלם מימה שהוא אומר לי לעשות - ופועל מהראש מה שרציתי
 
אני חושבת ש-

הפחד הגדול שלי כיום - הוא...מהצלחה. איך אני מתמודדת? בעבר ברחתי וניסיתי להכשיל את עצמי. היום, אני משתדלת מאד לזהות את הרצון להיכשל (כדי לא להצליח) ולעשות ההפך ממה שהפחד רוצה.
 

opalit

New member
גם אצלי מהצלחה

אפשר לשאול איך הגעת לזה? לזהוי הרצון ולשנות? אני לא מצליחה למרות שאני יודעת שזה מה שאני צריכה לעשות, אני כל פעם מסתכלת אחורה ורואה שבעצם הכשלתי את עצמי, אני מבינה פחות או יותר ממה זה נובע אצלי אבל לא איך משנים, כאילו נח לי באותו רגע להמשיך עם ההרס.
 
איך הגעתי לזה? וואו...אהמממ

קצת קשה לי לנסח בדיוק - היו כל מיני אירועים שהראו לי את זה. כל פעם שהגעתי למשהו שכבר התקרב להגשמת חלום מסויים - פתאום נבהלתי, וניסיתי לגבש חלום חדש, שיעקוף את הישן. אני לא מדברת על חלומות גדולים שהיו לי, כי דוקא אותם הגשמתי. אבל למשל - אם היה לי חלום ללמוד במקום מסויים - אותו הגשמתי, אבל להוציא משם את התואר האקדמי - לוקח לי המון זמן, כי בכל פעם שהגעתי לסוף הדרך - ברחתי והתחלתי במקום אחר (החלפתי פעמיים בתי ספר). אז נוצר זיהוי - ואיתו גם נוצר הרצון לשנות. ואיך אני משנה את זה - זה קשה. אני מנסה כמה שיותר לא להקשיב לפחד. מה שעוזר לי הכי הרבה - זה לכתוב. פשוט לכתוב - לתאר את הסיטואציה, ממה אני פוחדת, לספר לאנשים ולשתף - ואז, משום מה, הפחד מתכווץ. אני לא יודעת להסביר למה זה קורה. אבל כשאני בתוך "שיחה עצמית" - הפחד מקבל הרבה יותר כוח מאשר בשיחה עם אדם נוסף.
 

רותיקה

New member
תצחקו (או לא)

הפחד הכי גדול שלי הוא ג'וקים... מאין הוא נובע? מהעובדה שהם נורא מגעילים ושהם הולכים מהר...ברררר... איך אני נוהגת להתמודד? אז פה בדיוק הבעייה.... אני עוד לא מצאתי דרך להתמודד עם הפחד הזה...
 
בכלל לא מצחיק. להפך. ../images/Emo5.gif

קטעים שאמרת ג'וקים. כי בדיוק היה לי קטע מאוד מאוד לא נעים עם ג'וק לא קטן בכלל, ומעופף, ומגעיל, שנמשך כמעט 24 שעות בהן פחדתי להכנס לחדר שלי (ישנתי באותו לילה על הספה בסלון) עד שסוף סוף מצאנו אותו והצלחנו להרוג אותו. גם אני פוחדת מג'וקים. הם מכניסים אותי לפאניקה לא נורמלית. מאז שהרגנו את הג'וק ההוא, אני כל הזמן מדמיינת שזוחלים עלי דברים. וזה ממש ממש מפחיד אותי. וגם אני לא ממש יודעת איך להתמודד עם הפחד הזה. במשך כל הבוקר של יום רביעי ניסיתי לדרבן את עצמי להכנס לחדר ולהרוג אותו אין ספור פעמים – כי כל כך רציתי להתגבר על הפחד – אבל כל פעם רק פתחתי את הדלת, הסתכלתי פנימה, צרחתי ומהר ברחתי. וכשסוף סוף הוא יצא ממחבואו וראינו אותו – אלוהים איך צרחתי. וחשבתי על כמה אני שונאת את הפחד הזה. כמה הייתי רוצה להיות מסוגלת להרוג אותו בעצמי. להבין שהוא לא יעשה לי כלום. ולהתגבר על הגועל. וזה גרם לי לחשוב על הרעיון הזה, שהפחד הוא בעצם המכשול, ולא הדבר שמפחדים ממנו. וזה נכון לגבי כל כך הרבה דברים. אבל הידיעה הזאת לא עוזרת לי לפחד פחות. ואם כבר מדברים על פחדים, יש לי עוד כמה פחדים דיי גדולים, מסוג קצת אחר, אז אני אזכיר גם אותם: פחד מדחיה פחד ממה שאחרים חושבים פחד מכשלון, מלמצוא את עצמי מאחורי כולם ופחד מבדידות. (כמה קשור לג'וקים, אה?
טוף, מ'כפת לי, אני עונה על השאלה).
 

לקשמי

New member
התמודדות עם פחד מג'וקים

פעם גם לי היה פחד נוראי מג'וקים, בדיוק כמו שאת מתארת, עד כדי כך שאם היה לי ג'וק בחדר, לא העזתי להיכנס אליו. באחת הדירות הקודמות שגרתי בהן, אחרי שעזבתי את הבית של ההורים, היתה מכה של ג'וקים. אז התחלתי לרסס אותם ולהרוג אותם בשיטתיות. (חייבת להודות שממש כואב לי להיזכר בזה. המצפון...) וגם אז אחרי שהרגתי אותם בעצם לא הבנתי למה אני עושה את זה, הרי זה לא הכרחי, הם בסך הכל ג'וקים, אפילו לא מזיקים ולמה אני צריכה להרוג אותם בכלל? אז גם בגלל זה וגם בעקבות היוגה שנכנסה לחיי (שאחד מהעקרונות שלה הוא אי פגיעה, כלומר הימנעות מפגיעה כלשהי בכל יצור חי) החלטתי שאני יותר בחיים לא הורגת אף יצור, לרבות ג'וקים. עדיין היתה לי דחיה מג'וקים ולכן התחלתי יותר לשמור על הניקיון בחדר שלי, כי אני יודעת שניקיון מונע את הפלישה שלהם בדרך כלל. כך או כך, גם כשאני נתקלת ביצור החום הזה, אני אמנם מתחלחלת קצת אבל פשוט מחכה שהוא ימצא את דרכו החוצה ובסך הכל מאז שהפסקתי לרצוח ג'וקים, גם הפחד שלי מהם ירד קצת. אגב: אני מכירה בחורה שלכל יצור שהיא רואה, היא נותנת לו שם ולדבריה ככה היא נקשרת אליו. כן, זה כולל גם ג'וקים. אני זוכרת שפעם כשנתקלתי בג'וק שפחדתי ממנו היא אמרה לי: "תתני לו שם", אבל ויתרתי על הרעיון.
מצד שני, מי יודע... אולי זאת גם שיטה.
 
...

וואי. כיף לך שאת כבר לא מפחדת. אבל, אוף. אני לא יודעת למה, אבל ג'וקים לא נכנסים לי באותה קטגוריה עם בע"ח אחרים. ואולי זאת צביעות. אבל כשיש לי ג'וק בבית... אם הוא לא יכול לצאת בעצמו, ומהר... (כי אין מצב שאני מצליחה להוציא אותו בעצמי, פוחדת מדי..) אני לא יכולה שהוא ישאר שם חיי. במקומות פתוחים כמעט ואין לי בעיה. אבל אצלי בבית, הו לא. אני פשוט לא יודעת איך להתגבר על הפחד הזה. הרעיון של שמות יפה, אבל לא נראה לי שהוא יעזור לי - אני חושבת שהפחד שלי גדול מדי בשביל שזה ישנה משהו. אבל בינתיים, למען הג'וקים ולמען עצמי, אני לא פותחת יותר חלון כשחם (מסתבר שהרשת שלי לא בדיוק עוזרת, כי הרי אחד נכנס) ובטח שלא בערב, כשאצלי בחדר יש יותר אור מבחוץ, שלא חס וחלילה יתלהבו להם...
ונקווה לטוב.
 

לקשמי

New member
טכנופוביה

ניסיתי לחשוב מהו באמת הפחד הגדול ביותר שלי, והגעתי למסקנה שהדבר שהכי מלחיץ אותי זה התמודדות עם מכשירים טכנולוגיים למיניהם, לרבות מחשבים. (כן, זה למרות שאני אינטרנטוהוליסטית לא קטנה). כך למשל אם אני צריכה ללמוד איזה תוכנה חדשה או משהו חדש במחשב ומשהו לא הולך לי אני נלחצת נורא. (זה קורה בעיקר במקומות עבודה). אני נכנסת להיסטריה וכמעט מתייאשת רק כדי לגלות בסוף שלא הלך לי רק בגלל איזה טעות קטנה וטפשית או משהו קטן ששכחתי לעשות. אני נתקלת בזה כאמור לא רק במחשבים אלא בכלל, עם כל מיני מכשירים אלקטרוניים וטכנולוגיים שאני צריכה לעבוד איתם בפעם הראשונה. למשל התחלתי לפני שבועיים לעבוד כמקליטה בבתי משפט. העבודה הזאת כרוכה בהרכבה והפעלה של מערכת הקלטה, דבר לא מסובך במיוחד (בגדול, מי שיודע לחבר חיבורים למחשב ולהפעיל אותו יידע לעשות גם את זה), אבל תמיד היתה איזה טעות קטנה וטיפשית שבגללה לא הבנתי למה הטייפ לא עובד, למשל שלא הגברתי את הווליום או ששמתי את הקלטת בצד ההפוך... אני זוכרת שכשנגמרה החפיפה והייתי צריכה כבר להתחיל לעבוד בפועל, ביום שבת לפני זה כל הזמן חשבתי על כך שאני צריכה כבר להתחיל להתמודד לבד, וכל הזמן פחדתי, איך אני אסתדר. אז מכל הפחדים שלי, זה הדבר שהכי מכניס אותי ללחץ. איך אני מתמודדת? אחרי הלחץ אני נרגעת וניגשת שוב למכשיר או למחשב ומנסה שוב לעשות את מה שלא הצלחתי, עד שבסוף מתברר שזאת היתה טעות טפשית שבוודאי נבעה מלחץ וככה אני מתגברת על זה באותו רגע.
 

setonr

New member
ללקשמי- פחד הוא עניין משתק- מרגיז-

מתסכל.... אני יכול להעיד שגם הרבה גברים לא מתמודדים יפה עם טכנולוגיות מתקדמות. בקיצור זה לא בושה לבקש עזרה ... אני נוהג להתייעץ עם נכדי בן ה11 והוא מצליח לפשט את הבעייה...
 

לקשמי

New member
אני מבקשת עזרה

אבל כשזה נוגע לעבודה, אז בעבודה מצפים ממני שאני אסתדר לבד ולא אצטרך כל פעם לקרוא למישהו שיעזור לי.
 
פחדים גדולים שלי

* פחד להישאר לבד * פחד להישאר בלי בית *פחד להיות במצב כלכלי רע במיוחד * פחד ממחלות לא עלינו הפחדים שלי נובעים מדברים שקרו וקורים לי בחיים כמובן
 
למעלה