התמודדות עם פרידה
שלום,
בן 19, ואני רוצה לשתף את הסיפור שלי ולהתייעץ לגבי כיצד הכי נכון להתמודד איתו:
הייתי במערכת יחסים של שנה וחצי שנגמרה לפני שבוע. זאת הייתה המערכת יחסים הראשונה (בכל מובן) שלי. היא התחילה נהדר, אהבנו,צחקנו, בילינו, טיילנו. היינו 24/7 ביחד, הפכנו להיות חלק משמעותי אחד בחיים של השנייה. לפני כחצי שנה התחלנו להתרחק, לריב הרבה יותר ממה שרבנו ולהיות הרבה יותר לבד. חשוב לציין שבמהלך כל מערכת היחסים בת הזוג אמרה שהיא אוהבת אותי, מעריכה אותי (וכמובן שזה היה הדדי) - ושמבחינתה אנחנו ביחד לשנים רבות (מבחינת דיבור על מגורים משותפים וחתונה).
בעקבות הניכור שנוצר (שאם להיות כנים - אני אחראי לחלק נכבד ועיקרי ממנו) - לפני כשבוע היא אמרה לי שהיא רוצה להיפרד. העיניין הוא שזה נעשה בצורה לא נעימה בעליל - היא צעקה עליי שהיא לא אוהבת אותי, שהיא מצטערת על הזמן שהיא הייתה איתי, שהיא לא רוצה אותי בחיים שלה ושהיא ממשיכה הלאה ואני מאחוריה. מאז היא חסמה כל דרך תקשורת אפשרית וכשניסיתי לשלוח הודעה אחת היא אמרה שאני מטורף ושאני אובסיסיבי (אני אמנם לא אוביקטיבי אבל חשוב לציין שמדובר בהודעה אחת אחרי שבוע ללא כל קשר, ושבהודעה שאלתי לשלומה בשתי שורות, לדעתי אין דבר וחצי דבר עם טירוף).
נשמע כמו סיפור פרידה קלאסי, אבל אני כרגע מבולבל ופגוע ובעיקר לא מבין מה קרה. איך יכול להיות שאדם שכל יום אמר לי שאוהב אותי פעמים רבות, שפינטז על עתיד משותף, פתאום ממשיך הלאה בקלות כזו? אומר שהזמן ביחד היה טעות ושהיא איננה אוהבת אותי? בנוסף, אני מתוסכל ומפחד להישאר לבד. המחשבות שלי הן שאם זו הייתה המערכת יחסים הראשונה עד הגיל הזה (יש לציין שהיא יזמה את הקשר) - מה ישתנה עכשיו? איך אמצא מערכת יחסים אחרת? בנוסף לזה הקושי לקבל את העובדה שהיא התקדמה הלאה בכזו קלות ושהיא הסירה אותי מהחיים שלה, ושלי כזה קשה לעשות את זה - אני עדיין מחכה לטלפון או הודעה למרות שברור לי לחלוטין שזה לא יקרה לעולם - הקושי הזה מגביל אותי מלהתקדם. וכמובן, הכי חשוב, עדיין יש לי רגשות כלפיה, ומאוד הייתי רוצה לחזור למערכת יחסים איתה.
מה לעשות? תודה!
שלום,
בן 19, ואני רוצה לשתף את הסיפור שלי ולהתייעץ לגבי כיצד הכי נכון להתמודד איתו:
הייתי במערכת יחסים של שנה וחצי שנגמרה לפני שבוע. זאת הייתה המערכת יחסים הראשונה (בכל מובן) שלי. היא התחילה נהדר, אהבנו,צחקנו, בילינו, טיילנו. היינו 24/7 ביחד, הפכנו להיות חלק משמעותי אחד בחיים של השנייה. לפני כחצי שנה התחלנו להתרחק, לריב הרבה יותר ממה שרבנו ולהיות הרבה יותר לבד. חשוב לציין שבמהלך כל מערכת היחסים בת הזוג אמרה שהיא אוהבת אותי, מעריכה אותי (וכמובן שזה היה הדדי) - ושמבחינתה אנחנו ביחד לשנים רבות (מבחינת דיבור על מגורים משותפים וחתונה).
בעקבות הניכור שנוצר (שאם להיות כנים - אני אחראי לחלק נכבד ועיקרי ממנו) - לפני כשבוע היא אמרה לי שהיא רוצה להיפרד. העיניין הוא שזה נעשה בצורה לא נעימה בעליל - היא צעקה עליי שהיא לא אוהבת אותי, שהיא מצטערת על הזמן שהיא הייתה איתי, שהיא לא רוצה אותי בחיים שלה ושהיא ממשיכה הלאה ואני מאחוריה. מאז היא חסמה כל דרך תקשורת אפשרית וכשניסיתי לשלוח הודעה אחת היא אמרה שאני מטורף ושאני אובסיסיבי (אני אמנם לא אוביקטיבי אבל חשוב לציין שמדובר בהודעה אחת אחרי שבוע ללא כל קשר, ושבהודעה שאלתי לשלומה בשתי שורות, לדעתי אין דבר וחצי דבר עם טירוף).
נשמע כמו סיפור פרידה קלאסי, אבל אני כרגע מבולבל ופגוע ובעיקר לא מבין מה קרה. איך יכול להיות שאדם שכל יום אמר לי שאוהב אותי פעמים רבות, שפינטז על עתיד משותף, פתאום ממשיך הלאה בקלות כזו? אומר שהזמן ביחד היה טעות ושהיא איננה אוהבת אותי? בנוסף, אני מתוסכל ומפחד להישאר לבד. המחשבות שלי הן שאם זו הייתה המערכת יחסים הראשונה עד הגיל הזה (יש לציין שהיא יזמה את הקשר) - מה ישתנה עכשיו? איך אמצא מערכת יחסים אחרת? בנוסף לזה הקושי לקבל את העובדה שהיא התקדמה הלאה בכזו קלות ושהיא הסירה אותי מהחיים שלה, ושלי כזה קשה לעשות את זה - אני עדיין מחכה לטלפון או הודעה למרות שברור לי לחלוטין שזה לא יקרה לעולם - הקושי הזה מגביל אותי מלהתקדם. וכמובן, הכי חשוב, עדיין יש לי רגשות כלפיה, ומאוד הייתי רוצה לחזור למערכת יחסים איתה.
מה לעשות? תודה!
