התמודדות שונה בין אחים

[אביבית99]

התמודדות שונה בין אחים

מאוד שמחתי למצוא את הפורום הזה, אני עדיין מתקשה בהתמודדות עם האובדן ולאחר שקראתי חלק מהתגובות, הרגשתי שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני והחלטתי לנסות ולשתף במה שעובר עליי. אבי נפטר לפני 17 שנה, ולפני חודש אמי נפטרה ממחלת הסרטן. גם בתקופה שהיא חלתה וגם היום לאחר המוות, אני רואה שכל אחד מהאחים שלי מגיב אחרת למצב. אנחנו ארבעה אחים ואני הצעירה מכולם, הם נשואים עם ילדים ואני רווקה. הייתי מאוד קרובה לאמא שלי וחיינו יחד באותו בית, בזמן שהיא חלתה החלטתי להיות לידה כל הזמן והפסקתי לעבוד כשהמצב הלך והחמיר. אני כל הזמן הייתי חרדה לה ופחדתי להכיר בעובדה שהמצב סופני. הרגשתי לגמרי לבד עם התחושות שלי במיוחד שראיתי שהאחים שלי ממשיכים להתנהל דיי כרגיל בחיים שלהם, ובעיקר, שיש להם חיים לחזור אליהם אחרי השבעה. היום אני מרגישה שכולם מצפים ממני להמשיך בחיי, למצוא עבודה ואולי בן זוג... ואני מרגישה שהעולם שלי התהפך לגמרי ואני לא יודעת איך להתחיל מחדש. הכאב כל כל גדול ואני בוכה המון ,אני מרגישה שנשארתי לבד ושאף אחד לא באמת מבין את הקושי והפחד שלי להתמודד עם החור שנפער לי בלב. אני באמת מקווה שהזמן יילמד אותי איך לחיות בלי הורים, להיות עצמאית ולסמוך רק על עצמי, אבל כרגע אני רק מנסה להתמודד עם כל יום בנפרד ולא חושבת הרבה קדימה. אני מקווה שלא דיכאתי אף אחד יתר על המידה ואשמח לשמוע תגובות ועצות איך להתמודד. תודה ויום נפלא

 

[מלכת הלבבות 8]

אביבית ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

ראשית צר לי על אובדנך

ובטוחה שהכאב עדיין טרי אצלך את מוזמנת לשתף ולהשתתף ככל שתרגישי נוח עם זה שולחת לך המון

 

[Ron W]

תנחומי

אביבית יקרה, אני מכיר את התחושה שאין שוויון בתחושה במיוחד שהיית כה קרובה לאימך ז"ל הפרידה קשה יותר אבל התנסית כבר בעצמאות ולקחת על עצמך אחריות לא פשוטה הקושי מנסיוני הוא בצורך לשתף ולחלוק, אין כמו אהבה ודאגה של אמא... אפשר להתנחם בעובדה שגם הורינו עברו אובדן ונגרע מהם החום של הוריהם ולמרות זאת המשיכו בחייהם וגידלו משפחה. בעיקר מאחל שתזכי במשפחה משלך וכך להגשים גם את רצונם בדיעבד של ההורים.

 

[אביבית99]

תודה לרון

היי רון, תודה רבה לך, על המילים המנחמות והמחזקות ועל האמפתיה. כל טוב לך, והרבה בריאות. אביבית.