התמודדות שינה עם ילדה בת שנה ושבעה חודשים

miris13

New member
התמודדות שינה עם ילדה בת שנה ושבעה חודשים

אני אמא לילדה מקסימה בת שנה ושבעה חודשים , נמצאת כרגע בהריון מתקדם ( עוד חודש הלידה ) . מהרגע שהילדה נולדה היא ישנה איתנו במיטה הזוגית , הנקתי אותה עד גיל שמונה חודשים ומתוך נוחות השארתי אותה במיטה שלנו . לבעלי לא נוח עם הרעיון ולפני כשלושה חודשים עבר לישון בחדר השני . לילדה יש מיטת תינוק שמיותר לציין שלא ישנה שם לילה אחד אפילו , אנחנו רוצים לקנות לה מיטת מעבר אך אני לא יודעת איך להרגיל אותה לכל השינויים בתקופה מאוד קצרה - מיטה אחרת , חדר אחר , לידת תינוק חדש , העברה לגן חדש בספטמבר . הילדה מאוד קשורה אליי, אני הוותרנית שבינינו וכל דבר שהיא רוצה אני נותנת לה - בעלי הוא הקשוח שבינינו . גם מבחינת שינה - כאשר אני מכניסה אותה למיטה לוקח לה חצי שעה להירדם תוך כדי שאני צריכה לשכב לידה ולהרדים אותה , במידה ואני יוצאת מהחדר היא יורדת מהמיטה וחושבת שאני משחקת איתה וצוחקת גם כאשר אני צועקת עליה. כאשר בעלי מרדים אותה הוא שם אותה במיטה ואחרי דקה יוצא מהחדר והיא מרדימה את עצמה . אבקש את עצותיך איך להתמודד עם כל הדברים הללו בעת ובעונה אחת .
 

survivorrr

New member
קוקוריקו בוקר טוב. להתעורר מהר (ותלמדי מבעלך)

קודם כל שימי לב שקיבלת כרטיס צהוב (ואם את לא יודעת מה זה - תשאלי את בעלך. הוא בטח יודע). בעלך מזהיר אותך שאת מאבדת אותו. את הצעד הראשון החוצה הוא כבר עשה (ואני לא יודע אם אין צעדים נוספים ותביני מה שתביני). ויתרת על הזוגיות שלכם. בדבר אחד צדקת: את הוותרנית מביניכם. ויתרת עליו ועל היותו איתך. התוצאה: הוא ויתר על מקומו במיטה איתך. למה בדיוק את מצפה ממנו? חירבשת כל מה שיכולת לחרבש ועכשיו את רוצה פיתרון קסם? הוקוס פוקוס? אין. עוד היום הילדה עוברת למיטה שלה (מיטת תינוק, מיטת מעבר, מיטה זוגית, מיטת אפיריון, מיטת רמזור או מיטה אטומית - העיקר למיטה שלה). המיטה תהיה בחדר שלה. החדר של ההורים זה החדר של ההורים. נ.ק.ו.ד.ה. תינוק חדש וגן חדש - זה נתון שהיא תצטרך ללמוד לחיות איתו. מה שאת צריכה ללמוד זה להיות אמא ולא רכיכה. מחנכת ולא מתחנפת. סמכותית ולא סמרטוטית. תלמדי מבעלך. הוא יודע איך להתנהג עם הילדה. והכי חשוב: אם את לא רוצה לאבד אותו, לכי אליו, תתנצלי ותבקשי את סליחתו שויתרת עליו. יותר משנה עברה עד שהאיש נשבר ויצא מהמיטה? מגיע לו צל"ש אם חיכה כל כך הרבה זמן שתתאפסי על עצמך.
 

rinaca

New member
קצת חמלה לאנשים....גם אם הם עושים טעויות לדעת

אתה נשמע לי די נוקשה. הייתי מצפה לקצת יותר חמלה ועצות בנימה ללא ביקורת אישית בפורום הזה......
 
בואו נדבר ונעשה שלום....

בפורום שלנו יש מקום לדעות שונות. דעות שונות מלמדות, מפרות ופותחות זוויות הלכה ומעשה חדשות. פרישת אלטרנטיבות מאפשרת לכל אחד מאיתנו לבחור את המתאים לו. אני מביאה לפורום ידע מקצועי. חברים, אתם מביאים מניסיונכם החשוב, אני רואה בכך הרבה רצון טוב וברכה. כמו שאתם כבר יודעים אני חושבת שבחיים הכול יחסים. בניית יחסים טובים היא אתגר מורכב. בבית כמו גם במעגלי חיים נוספים בכלל ובפורום בפרט. לכן, אני מזמינה את כולנו למידות של צניעות, אהבה, חמלה, התחשבות וסובלנות. יש חשיבות רבה לאווירה בפורום . ערכים כגון : כבוד הדדי ושוויון ערך הם לחם חוק בעיני. לכן, בואו נשמור עליהם על ידי טוהר הלב, המידות, ההתייחסות. אנחנו הרי רוצים לעזור איש לרעהו. כדי שבני אדם יקבלו את מנחתנו הם צריכים להרגיש שהמנחה הונחה בשבילם. אז בואו נמשיך לשתף, לייעץ, לחשוב יחד ובעיקר לעודד זה את זו. העידוד כמו מים לצמח מפיח חיים, נוטע אומץ ומקדם לפעולות מקדמות. ועוד משפט ברשותכם, הדרך לגדל בני תרבות היא בדרכים מוארות של שלום, כבוד ונועם, דרכים כמו: ביקורת, ענישה, איומים וכיו"ב הן דרכים אפלות המגדלות בני אדם לאלימות ולמלחמות. אז בואו נדבר ונעשה שלום. בברכה ולהשתמע עינת גבע, מנהלת הפורום.
 

ruthkap1

New member
איזו קשיחות. ילדים הם לא חיילים

לפעמים המציאות מחייבת ולא כ"כ מהר מאבדים את בן הזוג. גם אצלנו 2 הבנות היו קשות עם שינה ושתיהן סילקו את בעלי מהמיטה לתקופה של שנה כמעט אבל הכל בסדר ואפילו מצויין אצלנו, לא איבדנו כלום ובמהלך הזמן הזה מצאנו דרך להיות יחד למרות הסדרי השינה. לפעמים צריך לתת מעצמך למען הילדים ואפילו לפעמים להקריב קצת מהזוגיות למען הנוחות האישית של האמא. גם אצלי הילדות ישנו במיטה מטעמי נוחות שלי. נכון עכשיו אני מאוד מתקשה להוציא ת הקטנהן ולכן אני בפורום אבל בשנה הזו היה לי נוח וקל יותר והייתי פחות עייפה וכן - זה היה שווה קצת להקריב את הזוגיות בקטנה למען זה אז תנסה גם להבין אחרים ולא לתקוף ולבזות בצורה כזו
 
לא נעים לקרוא את תגובותיך,

גם אם אתה צודק דרכך לא נעימה ואף שטלתנית אתה לא איש מקצוע!!! הגיע הזמן להרפות קצת ולתת לאנשי המקצוע לעזור כאן.
 

rinaca

New member
הוא צודק בינתיים השארנו את השאלה באויר

לא אישית אין עצות כי זה ממש נראה לי אישי. יש אנשים שמאמינים שאפשר לתת לילד לבכות ואחרי לילה אחד או שנים הילד יבין. יש אנשים שמאד מתנגדים לשיטה הזו. העצה שלי היא לקבל יעוץ מקצועי, ממישהו שמתמחה בזה, כמו עינת או מישהו אחר במכון אדלר. יהיה לי מענין לקרוא מה עינת מציעה.
 
למעלה